פורסם על ידי צוות בטיפולנט
בתאריך ה-31.5.19 התקיים הכנס השנתי של איגוד ישראלי רב תחומי לפסיכותרפיה תחת הכותרת - פסיכותרפיה ותרבות ה'פייק ניוז', אמיתי וכוזב במפגש הטיפולי.
ניר ישראלי, בדברי הפתיחה שלו לכנס, סקר בקצרה את הקשיים המאפיינים את החיים הדיגיטליים בעידן ה'פייק ניוז', וקשר ביניהם לבין תהליך עמוק של התערערות הבטחון הקיומי בתקופתנו. הוא הציג עמדה אשר תומכת בפלורליזם בעולם הפסיכותרפיה, אך יחד עם זאת קוראת לזהירות מפני תהליכים של השטחה, פסבדו-מדע או דהומניזציה עקב חדירת היבטים של 'פייק ניוז' לשיח הטיפולי.
החלק המרכזי בכנס היה מורכב מארבע הרצאות ושילב קטעי שירה המתכתבים עם הנושא המרכזי. דרך מושג ה'פיק ניוז', הכנס ביקש להתייחס לעולם הפסיכותרפיה בשני מישורים עיקריים: עבר מול הווה ואמת מול כזב. הרצאות שהתייחסו למישור ה-'עבר מול הווה', עסקו בהבדלים, בתכנים ובדינמיקה, של המפגש הטיפולי בימינו לעומת הטיפול הפסיכולוגי של ראשית המאה ה-20 והמשכה.
ד"ר ניצה ירום העלתה בלשון נוקבת השגות חשובות על האחזות במושגים תאורטיים ארכאיים, שעלולים לא להתאים למטופלים של תקופתנו ואף להוביל ל'פייק ניוז' בשיח הטיפולי.
הרצאתה של ד"ר לירז מרגלית סקרה ישירות היבטים פסיכולוגיים ונוירופסיכולוגיים המאפיינים את "דור המסכים" והתקשורת הדיגיטלית. הרצאתה עסקה בסכנה הטמונה בהזדהות של האדם עם הייצוג הדיגיטלי שלו ברשת, מצב שעלול לטשטש את העצמי האותנטי שלו. ההרצאה נגעה גם במצוקה ומבוכה של בני נוער כיום לכונן מערכות יחסים ׳בחיים האמיתיים׳, שלא רק דרך הרשת הדיגיטלית.
במישור השני, ביקש הכנס להתייחס לעצם החווייה של אמת או כזב במפגש הטיפולי, תוך העמקה בשתי חוויות מרכזיות: עד כמה אמיתית התאהבות שמתרחשת במפגש הדיאדי, ועל האמת שנובעת מהקשבה לגוף בטיפול.
הרצאתה של ד"ר אורנה ראובן עסקה בשאלת האהבה דרך סיפור היחסים של מטפלת ומטופל לאחר סיום הטיפול, המתקיימים במרחב האינטרנטי באמצעות חלופת מכתבי אימייל.
בהרצאה האחרונה, מר דן שאכטר התבסס על היבטים תאורטיים וחווייתיים מגישת ההתמקדות (focusing) בכדי לדון בשאלת האמת של חוויות הנובעות מהגוף והאם חוויות אילו יכולות לסייע במציאת אמת סובייקטיבית בטיפול.
דברי פתיחה -דינה נכטיגל, יו"ר האיגוד
הרצאתה של ד"ר אורנה ראובן ביקשה להעלות שאלות בנוגע לאהבה ולתשוקה המתעוררות בחדר הטיפול. שאלות אלה מלוות אותנו מראשית ימי הפסיכואנליזה, והעסיקו כבר את הזוגות הטיפוליים הראשונים: יוזף ברויאר ואנה או, קרל יונג וסבינה שפילריין, שנדור פרנצי ואלמה פאלוס. ד"ר ראובן הזכירה את ההנחיה של פרויד לראות באהבת המטופל ביטוי העברתי, אותו יש לרתום לטובת התבוננות מעמיקה בדפוס הקשר המופנם. היא הזכירה כי פרויד דן באופן מורכב בשאלת האמיתות של אהבת המטופל. זאת כיוון, שראה בה מצד אחד הד מן העבר, כלומר חוויה לא מציאותית שאין להיענות לה, ומנגד ציין שאהבת המטופל אינה שונה מהותית מאהבה מחוץ לקליניקה, משום שכל צורות האהבה מבוססות על אירועי ילדות מוקדמים. לאורו של הטיעון המורכב של פרויד, ביקשה ד"ר ראובן להתבונן באהבה בטיפול מתוך פריזמה של מרחב מעברי, בו אמיתות שונות מתקיימות זו לצד זו מבלי צורך להכריע. ההרצאה לוותה בקטעים מתוך ספר הפרוזה "המכתב", המגולל חלופת מיילים בין מטופל לשעבר והמטפלת שלו, ונכתב ע"י הדוברת במשותף עם יאיר אלדן.
ד"ר אורנה ראובן פסיכולוגית קלינית ועמיתה במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו, מרצה באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה, מחברת הרומן הפסיכולוגי 'המכתב' במשותף עם יאיר אלדן.
לאור נושא הכנס שהתמקד במושג ה'פייק ניוז', המתייחס להפצת אמירות לא נכונות בתקשורת לשם העלאת הרייטינג והפך למאפיין התקופה כמשבש אמיתות, ביקשה ד"ר ניצה ירום לבחון מה יכול להיות 'פייק' בז'רגון המקצועי, הכללי והסקטוריאלי של פסיכולוגים. לדבריה, שימוש בדוגמאות מן העבר כדגם, הארת אישים מן העבר בסגידה והצמדות מקצועית למושגים ומטאפורות - עלולים לשבש את השיח הטיפולי הנדרש כיום. כיוון שבעידן הטכנולוגי והמשתנה שלנו מצוקתו של הפרט היא עדיין מחויבותו של המטפל, האירה בהרצאתה ד"ר ירום גורמים מפתים המעוותים את ראיית המטופל העכשווי כמרכז. לאורם של רעיונות אלו הדגימה ד"ר ירום את ההתייחסות הטיפולית להיבטי הגוף והמיניות בזמננו, כאשר מושגים, מבוכות ואידיאולוגיות מטים את התייחסותנו בתחומים אלה. בעזרת דוגמאות קליניות היא ביקשה להדגים כיצד שותפות בחקר תופעות הגוף בהקשר לעולמו של המטופל מסייעת, וכיצד הצמדות למושגי המצבים המנטליים הראשוניים ושימוש במיינדפולנס כדוגמא דורשת מן המטפל לראות במטופל שותף בוגר, ולא רק ילד, ואת האדם במצוקתו - מעבר לטכניקה ולז'רגון. כמו כן היא ביקשה לבחון כיצד אימוץ של מושגים שכיחים במדיה על ידי מטפלים פוגש בעצם מבוכות לגבי מיניות ואינטימיות כשיח אנושי, כמו גם איך הדיון אודות 'מיניות בחד הטיפול' משמש כיסוי למבוכות המטפלים.
ד"ר ניצה ירום פסיכולוגית קלינית ופסיכואנליטיקאית, מחברת 10 ספרים פסיכואנליטיים בעברית ובאנגלית, ביניהם 'סיפורי גוף', 'שפות הגוף', ולאחרונה – במסגרת סדרת 'מצפן': 'מצפן להורות ראויה' ו'מצפן לזוגיות ראויה'.
הרצאתה של ד"ר לירז מרגלית ביקשה לבחון את דור המסכים ואת אפיונם כדור החווה את עצמו באמצעות מה שהוא משתף ברשת. בהרצאתה ביקשה ד"ר מרגלית לבחון את השינוי ביעוד שעבר המרחב הווירטואלי מפלטפורמה שתפקידה לקשר בין אנשים לעולם המגשים פנטזיות. היא הציעה כי במידה רבה ניתן לראותו כמרחב של ביטוי הצרכים הלא מודעים שלנו, המשפיע באופן משמעותי על מצבנו הנפשי וערכנו העצמי. לצד זאת, הסכנה בכך היא שאנחנו לומדים להזדהות יותר ויותר עם הייצוג הדיגיטלי שלנו, עם העצמי האידיאלי-ווירטואלי שהוא פנטזיה של מי שאנחנו רוצים להיות אך לא מסוגלים לממש. בתוך כך, ד"ר מרגלית תיארה כי אנחנו מתמכרים לאישור החברתי בדמות שיתופים ולייקים, ומפסיקים להכיר את עצמנו באמת. במקביל סכנה נוספת קשורה בהתמעטות היכולת לאינטימיות. על אף שאנשים, ובמיוחד צעירים, זקוקים לקשר כמו בכל דור הם פשוט לא מתורגלים לאינטראקציה בין-אישית המחייבת קריאה של אותות בלתי מילוליים, כגון הבעות פנים, אינטונציה ושפת גוף. את הרצאתה סיימה ד"ר מרגלית בהצגה של מושג חדש הנובע מן התקשורת הוירטואלית, "כימיה בצ'אט".
ד"ר לירז מרגלית חוקרת בתחום קבלת החלטות וקוגניציה, מתמחה בניתוח התנהגויות גולשים והבנת תהליכי קבלת החלטות בעולם הדיגיטלי. במחקרה אודות ההתנהגות הדיגיטלית (Online Behavior) משלבת בין עולמות הפסיכולוגיה וה-Big Data.
בהרצאתו ביקש מר דן שאכטר להתבונן על מקורות המידע הנגישים לנו כיום ועל מידת אמינותם. בתוך כך, ביקש לבחון את דרכי התמודדות האפשריות ובעיקר את דרך ההתמודדות של הפניה לגוף. במהלך ההרצאה, הציע מר שאכטר התבוננות ביקורתית, שאינה מעמדה של קבלה או דחייה, על ההסתמכות על גופנו כמקור למידע. את הבחינה של שאלה זו עשה באמצעות גישת ההתמקדות וההבנות העמוקות שבבסיסה. זאת כיוון שבגישת ההתמקדות מפנים תשומת לב ל- felt sense, התחושה של הגוף את הסיטואציה שבה אנו חיים בכל רגע ורגע. בין היתר ההרצאה סקרה את מחקרו של יוג'ין ג'נדלין, ההוגה ומפתח הגישה, אשר חקר שאלות כמו מהו מקור הסמכות שראוי שנקשיב לה? כיצד צומחות מחשבות ומשמעות מתוך הגוף החי? כיצד לתמוך בשינוי? ומהו הכוון הרצוי של שינוי והתפתחות?.
דן שאכטר פסיכולוג קליני ומדריך בכיר. מורה בכיר Coordinator ומורשה להסמכה בהתמקדות, מטפל מוסמך ומדריך בגישת SE לטיפול בטראומה.
ד"ר גדעון מנדה ראש התכנית לפסיכותרפיה וייעוץ אקזיסטנציאליסטי, מכללת סמינר הקיבוצים.
