הכנס השנתי של איגוד ישראלי רב תחומי לפסיכותרפיה ביקש להתייחס לעולם הפסיכותרפיה בשני מישורים עיקריים: עבר מול הווה ואמת מול כזב.
הכנס עסק בפסיכותרפיה ותרבות ה'פייק ניוז', אמיתי וכוזב במפגש הטיפולי. ניר ישראלי, בדברי הפתיחה שלו לכנס, סקר בקצרה את הקשיים המאפיינים את החיים הדיגיטליים בעידן ה'פייק ניוז', וקשר ביניהם לבין תהליך עמוק של התערערות הבטחון הקיומי בתקופתנו. הוא הציג עמדה אשר תומכת בפלורליזם בעולם הפסיכותרפיה, אך יחד עם זאת קוראת לזהירות מפני תהליכים של השטחה, פסבדו-מדע או דהומניזציה עקב חדירת היבטים של 'פייק ניוז' לשיח הטיפולי. החלק המרכזי בכנס היה מורכב מארבע הרצאות ושילב קטעי שירה המתכתבים עם הנושא המרכזי. דרך מושג ה'פיק ניוז', הכנס ביקש להתייחס לעולם הפסיכותרפיה בשני מישורים עיקריים: עבר מול הווה ואמת מול כזב. הרצאות שהתייחסו למישור ה-'עבר מול הווה', עסקו בהבדלים, בתכנים ובדינמיקה, של המפגש הטיפולי בימינו לעומת הטיפול הפסיכולוגי של ראשית המאה ה-20 והמשכה.
ד"ר ניצה ירום העלתה בלשון נוקבת השגות חשובות על האחזות במושגים תאורטיים ארכאיים, שעלולים לא להתאים למטופלים של תקופתנו ואף להוביל ל'פייק ניוז' בשיח הטיפולי. הרצאתה של ד"ר לירז מרגלית סקרה ישירות היבטים פסיכולוגיים ונוירופסיכולוגיים המאפיינים את "דור המסכים" והתקשורת הדיגיטלית. הרצאתה עסקה בסכנה הטמונה בהזדהות של האדם עם הייצוג הדיגיטלי שלו ברשת, מצב שעלול לטשטש את העצמי האותנטי שלו. ההרצאה נגעה גם במצוקה ומבוכה של בני נוער כיום לכונן מערכות יחסים ׳בחיים האמיתיים׳, שלא רק דרך הרשת הדיגיטלית. במישור השני, ביקש הכנס להתייחס לעצם החווייה של אמת או כזב במפגש הטיפולי, תוך העמקה בשתי חוויות מרכזיות: עד כמה אמיתית התאהבות שמתרחשת במפגש הדיאדי, ועל האמת שנובעת מהקשבה לגוף בטיפול. הרצאתה של ד"ר אורנה ראובן עסקה בשאלת האהבה דרך סיפור היחסים של מטפלת ומטופל לאחר סיום הטיפול, המתקיימים במרחב האינטרנטי באמצעות חלופת מכתבי אימייל. בהרצאה האחרונה, מר דן שאכטר התבסס על היבטים תאורטיים וחווייתיים מגישת ההתמקדות (focusing) בכדי לדון בשאלת האמת של חוויות הנובעות מהגוף והאם חוויות אילו יכולות לסייע במציאת אמת סובייקטיבית בטיפול.
