חיפוש

יחסים פרוורטיים- סיכום מאמרה של Filippini

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

יחסים זוגיים הכוללים התעללות של אחד מבני הזוג בשני היא תופעה חברתית מדאיגה בהיקפה ובעוצמתה, אשר הופכת בחלק מהמקרים לקטלנית. במאמר Perverse relationships: The perspective of the perpetrator Fillipini (2005) טובעת את המונחים "פרוורסיה נרקסיסטית" ו"פרוורסיה התייחסותית" כדי להסביר את הדינמיקה הנפשית העומדת בבסיס מערכות יחסים בהן בן הזוג מתעלל בבת/בן זוגו.

נרקסיזם

Fillipini מתייחסת לנרקיסיזם מפרספקטיבה שאינה קטגורית אבחונית (בדומה לגישה המאפיינת את ה- DSM) אלא מעמדה המדגישה את הדינמיקה הנפשית העומדת בבסיס הנרקסיזם. מפרספקטיבה זו היא מצטטת מספר כותבים אשר הבחינו בין סוגים שונים של נרקסיסטיים: נרקסיסט גלוי מול נרקסיסט סמוי, נרקסיסט לא מודע אל מול הנרקסיסט בעל רגישות היתר ונרקסיסט בעל "עור עבה" מול נרקסיסט בעל "עור דק". באופן כללי, היא מבחינה בין נרקיסיסטיים המאופיינים בהתנהגות יהירה, חודרנית, תובעת הערצה, מתעללת, חסרת אכפתיות ואומניפוטנטיות לבין נרקיסיסטיים המאופיינים בפגיעות ורגישות מוגברת להשפלה ופגיעה בערך, הימנעות, בושה, תחושות חוסר אונים ויאוש. מעבר לסוגים אלו, קושי אופייני של נרקיסיסטיים הוא יחסי אובייקט לקויים, קושי לאהוב והתייחסות לאחר כאל אובייקט. בהתאם לקיומם של נרקיסיסטים מסוגים שונים, התפתחו תיאוריות שונות להבנת הנרקיסיזם- החל מגישה קוהוטיאנית שהתמקדה בעיכוב והחסך ההתפתחותי העומד בבסיס הנרקיסיזם ועד לגישתו של קרנברג אשר הדגיש את הדחף האגרסיבי החזק המאפיין נרקיסיסטיים. כיום מסכימים כותבים רבים על קיומו של רצף נרקיסיסטי הרלוונטי להפרעות אישיות נרקיסיסטיות, גבוליות ואנטי-סוציאליות ומתייחס למידה בה האדם מסוגל להתייחס לאדם אחר.

פרוורסיה

במסגרת התיאוריה הפסיכואנליטית הפרוורסיה זכתה להתייחסות מזוויות שונות שנגעו לפרקטיקה המינית, לתכונות אישיות, לסגנון ההתייחסותי ולסגנון ההעברה.
פרויד הבחין בין סטיות מיניות הנוגעות לבחירת האובייקט המיני (גבר, אישה, ילד, חפץ וכד') לבין סטיות המתייחסות למטרת הדף. הוא הניח כי הפרוורסיה נובע מקונפליקט המתעורר במהלך ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית והציע כי פרוורסיה נוצרת כאשר הילד מכחיש את חרדת הסירוס דרך פיצול של האגו (לקריאה מורחבת לחצו כאן). קליין לא התייחסה ישירות לפרוורסיה אך עבודתה היוותה בסיס לתאורטיקנים אחרים כמלצר (1973), אשר טען כי האישיות הנרקיסיסטית היא הבסיס לפרוורסיה מאחר והפרוורט מפחית ומבטל את ערכם של אובייקטים טובים. שסה-סמירגל (1978,84,91) התייחסה לרקע הסדיסטי העומד מאחורי כל פרוורסיה וטענה כי היא מכוונת תמיד להרס המציאות על הפערים השונים הקיימים בה כפערים בין המינים, בין הדורות ובין יכולת ההורה לחוסר האונים של הילד. חאן (1979) התייחס לפרוורסיה כהגנה מפני יחסים אינטימיים, ואילו דה מאסי (2003) התייחס לכך שהפרוורט מכוון להשגת ניצחון מאני הנובע מהשגת שליטה באובייקט.

מפרוורסיה מינית לפרוורסיה התייחסותית

Fillipini מתייחסת ל"פרוורסיה" במובן של התנהגויות וסגנון התייחסותי המכוונים להרס הטוב והשחתתו. לטענתה, הקשר בין פרוורסיה לנרקיסיזם מבוסס בספרות הקלינית וכי בשני המקרים מתקיים מצב של אדישות ליחסי אובייקט ולקיום האחר. מאלדונאדו (1987) הציע כי נרקיסיזם מבוסס על יחסי אובייקט בהם האובייקט אינו מוכר ככזה ולכן יש שימוש בו מתוך אשליה של שליטה- מצב שמביא לקיומה של תקשורת ריקה, היעדר קשר של ממש ושימוש באובייקט כבמראה ותמיכה לערך העצמי בלבד. כך, יחסי האובייקט הופכים ליחסים של כוח ושליטה. כותבים שונים התייחסו ליחסים הפרוורטיים כאל יחסים המבוססים על שימוש, ניצול, שליטה, הכחשת נפרדות ורמיסת האחר במטרה להימנע מקונפליקט פנימי ועבודה נפשית. האובייקט לא תמיד יהיה מודע לשימוש שנעשה בו, ולא פעם גם נוצרת הנאה הנובעת מהריגוש הגרנדיוזי שנוצר במערכת היחסים. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר הקשר מתבסס כקשר פרוורטי ומתעלל, הקורבן עשוי לזהות כי הפך לכזה. כלומר, Fillipini מתייחסת לפרוורסיה התייחסותית אשר באה לידי ביטוי רק או בעיקר בתוך מערכת היחסים.
Fillipini מציעה כי התעללות פיסית ונפשית במערכת היחסים הזוגית היא מודל יחסים פרוורטי בו הפוגע מייצר ומשמר תחושת כוח ומכחיש חוויות של פחד ותלות. יחסים רגשיים של ממש מאיימים על אינטגרציית העצמי הבלתי יציבה המבוססת על מבנה נרקיסיסטי, והמתעלל נמנע מאיום זה על ידי החצנת הקונפליקט הנפשי והשלכת הקורבנות על האחר (בן/בת הזוג). לאחר שעצמיות האחר נהרסת חלה ירידה במתח אשר מייצבת מחדש, על פני השטח, את תחושת הביטחון והעצמיות המגובשת. בהקשר זה Fillipini מדגישה כי פרוורסיה התייחסותית מובחנת מיחסים סאדו-מואזוכיסטיים מיניים בהם יש הנאה מסוימת בקרב שני הצדדים ופעמים רבות מתקיימים חילופי תפקידים בין שני הפרטנרים.


ביבליוגרפיה

Perverse relationships: The perspective of the perpetrator. Filippini, Sandra. The International Journal of Psychoanalysis, Vol 86(3), Jun 2005, 755-773.