פורסם על ידי צוות בטיפולנט
בתאריך ה-5.9.19 התקיים יום העיון 'הכלה למעשה': היבטים אישיים ומשפחתיים בטיפול בלה"טבים דתיים. יום העיון היה פרי יוזמתם המשותפת של מרכז פרויד באוניברסיטה העברית וארגון שב"ל וביקש לגעת בחתך האוכלוסייה המיוחד של מטופלים דתיים מהקהילה הלהטב"קית. אף על פי שעולם הטיפול ידוע בעבודתו עם קונפליקטים נפשיים ובניסיון לשמר דיאלקטיקה בין כוחות מנוגדים, מארגני יום העיון הציעו כי בכל זאת העבודה עם מטופלים המחזיקים בזהות דתית ולהטב"קית יחד מעלה דילמות ייחודיות ומצריכה היכרות עם מגוון רחב של עולמות תיאורטיים. זאת ועוד, לעתים עבודה מסוג זה עשויה להפגיש את המטפל עם שאלות לגבי תפיסות אישיות עמן הוא מרגיש לא בנוח או שעליהן אין לו תשובה. לפיכך ביקש יום העיון להציע מיפוי של השטח הכולל מבוא לעבודה עם מטופלים דתיים ועם מטופלים מקהילת הלהטב"ק כמו גם להציג חוויות ורשמים אישיים של מטפלים המנוסים בעבודה מסוג זה ומתמודדים ששיתפו בחווייתם האישית.
בהרצאתה ביקשה דנה בכר לשפוך אור על העבודה עם מטופלים מקהילת הלהט"ב ועל חווית הזהות המורכבת של מטופלים אלו. בפתח דבריה, הדגישה כי על אף נטייתנו הטבעית לחלוקה קטגורית ודיכוטומית של העולם, חלוקה מסוג זה עושה עוול לעושר המתקיים בתוך עולמות הזהות המגדרית והמינית. בתוך כך, הציעה כי נטייה מינית היא אינה בהכרח דפוס קבוע, יציב ומתמשך ולכן עשויה להשתנות באופן אינטואיטיבי וספונטני במהלך החיים. את הנטייה המינית הציגה כבנויה ממשיכה מינית, מחשבות ופנטזיות מיניות ולבסוף התנהגות מינית, כאשר המעבר מהתנהגות מינית מסוימת הגדרה של זהות מינית דורש תהליכים פסיכולוגיים מעמיקים של הכרה, קבלה והזדהות. בהמשך ההרצאה ביקשה לעשות 'יישור-קו' לגבי מונחי יסוד והגדרות בתחום ולהציג מודל להתפתחות זהות להט"בית. בכר הציגה את חוויית ההסתרה של הזהות ככזו הפוגעת במשאבים הפנויים לויסות רגשי ולכן יוצרת תשישות נפשית ותורמת להתפתחויות של התנהגות הרס עצמי. בסיום הרצאתה נתנה בכר מספר המלצות למטפלים העובדים עם אוכלוסיה להט"בית והציגה את החזקת התקווה כהיבט מרכזי בטיפול.
במסגרת הרצאתו ביקש הרב יובל שרלו לדבר מתוך חווייתו המשולשת כרב, כמומחה לייעוץ בניסויים גנטיים ולבסוף כאדם הבא במגע רב עם דתיים להט"בים. אחד המסרים המרכזיים בהרצאתו היה כי העימות שמתקיים בתוך האדם בין דתיות ללהט"ביות איננו מאבק בין אג'נדה לזהות, אלא עימות בין זהות אחת לזהות נוספת. הרב שרלו טען כי עימות זה קשור ב-3 מרכיבים בסיסיים של זהות ותפקוד בקהילה הדתית - קיום מערכת זוגית, מימוש המיניות והעמדת צאצאים. בהמשך דבריו, תיאר שרלו את המצב של חוסר אמון הדדי בין המערכת הרבנית לבין עולם המדע והמחקר, כבעיה מרכזית ביותר. בהמשך ההרצאה בחן דוגמאות לסוגיות רוחניות עמן עשוי להתמודד מטופל דתי ולהט"ב ומתוכן יצא למספר המלצות מרכזיות למטפלים - היכרות עם מורכבותו של העולם הדתי, שילוב בין טיפול נפשי לטיפול פילוסופי-רוחני ולבסוף עדינות וזהירות בעיסוק בשאלה אודות מה היא טובת המטופל.
במסגרת ההרצאה, 'שעשני כרצונו', שיתף מיכה יהודי בסיפור חוויתו האישית כגבר טרנסג'נדר. יהודי, אשר גדל בישוב עלי והתחנך באולפנת צביה ומכינה קדם צבאית לבנות דתיות, הגיע לספר על התמודדותו האישית כמי שרואה את עצמו היום כחלק מקהילת הלהט"ב הדתית. יהודי מספר על החוויות המוקדמות בחייו שהכילו עצבות, בדידות, בושה וחוויה מתמדת של רצון להסתיר את הגוף שלו שלעתים אף עורר בו דחייה. הוא סיפר על הדרך להבנת המשאלה להיות אחר ממי שהוא ועל הקונפליקטים שהדבר עורר בו, תוך התמודדות עם תחושת פגימות, דיכאון ומחשבות אובדניות. בסיום דבריו, סיפר יהודי על משמעותו של הטיפול הנפשי שקיבל בדרך להשלמה וקבלה עצמית, ולקח מספר שאלות מן הקהל.
במסגרת הרצאתה ביקשה טליה רוט לספר על היכרותה עם עולם הלהט"ב הדתי ועל הדרך שהביאה אותה 'לצאת מן הארון' כמטפלת דתייה שהיא גיי-פרנדלי. רוט ביקשה לתאר את השינוי שעברה הקהילה הדתית והדתית-טיפולית, בעמדה כלפי אלו המתמודדים עם זהות דתית להט"בית. בהמשך, הציגה טכניקות עבודה שמצאה כמועילות, קונפליקטים ושאלות אשר נוטים להיפתח בחדר הטיפול והחשיבות של שימוש בפסיכו-אדיוקציה בעבודה הטיפולית. בתוך כך, רוט התייחסה לכך שגילוי הזהות המינית אינו מחייב באובדן גורף של זהות ועל המשמעות הרבה לעיבוד התהליך עם מטפל שמגיע מרקע דתי. בסיום דבריה, הציגה רוט את התהליך המורכב שעל מטופלים מסוג זה לעבור בדרך לקבלה עצמית, אשר על פי רוב קשור גם בהכרה שהקב"ה ברא אותם כפי שהם.
בהרצאתו ביקש פרופ' גארי דיימונד לדבר מתוך התפיסה לפיה ישנה חשיבות מרכזית לקיום קשרים מיטיבים בין הורים וילדיהם, גם כשילדים אלו הם כבר בוגרים. על בסיס תפיסה זו הציג פרופ' דיימונד את הפרויקט "מחוץ לארון בתוך המשפחה", אשר מסייע לטיפול בקשר הורה-ילד במשפחות המתמודדות עם ילד שיצא מן הארון. בתוך כך, התייחס פרופ' דיימונד לקושי רחב ביותר של הורים לקבל נטייה להט"בית של ילדיהם - בין אם דתיים או חילוניים. קושי זה עשוי לייצר מסרים לא מתקפים, דה-וליואטיביים ומעודדי רגשות אשמה כלפי הילד ואף להוביל לנסיונות לכפייה. מסרים אלו בתורם מופנמים בחלקם אצל הילדים ולדבר משמעויות קשות של ערך עצמי נמוך ונטייה להרס עצמי, ולכן התהליך הטיפולי שואף לאפשר שיקום של המסרים הללו ושל הקשר תוך הגברת קבלה הורית. בהמשך ההרצאה הציג את הפרוטוקול החווייתי שהטיפול מציע תוך הדגשת המסר כי אין ציפיה שההורים ישנו את תפיסות העולם הפרטיות שלהם.
