4/7/25
אירועי המלחמה המתמשכת, באופן טבעי, מביאים רבים בקרב הקהילה המקצועית לבחון כיצד ניתן לעשות שימוש בשפה ובחשיבה הקלינית, על מגוון זרמיה, כדי לתת פשר ומענה לאתגרים הנפשיים, הערכיים והחברתיים המאפיינים תקופה זו.
הגיליון הנוכחי מוקדש ליום העיון "פסיכואנליזה בעולם בהפרעה", אשר נערך מטעם התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת תל אביב, והתמקד באופן בו עולם המושגים והרעיונות של פסיכולוגיית העצמי עשוי לתרום לחברה הישראלית בהתמודדות עם ימים קשים אלה של מלחמה, טראומה ואובדן.
לאחר דברי הפתיחה, אותם נשאו אלדד אידן, ד"ר שלומית ידלין-גדות וד"ר עפרה כהן-פריד, אמינה טייבר וד"ר אנאלו ורבין, נפתח יום העיון עם הרצאתו של רענן קולקה – "מסעה ההיסטורי של פסיכולוגיית העצמי: התרומה הישראלית". קולקה הציג את אבני הדרך המרכזיות בהתפתחותה של פסיכולוגיית העצמי, תוך תיאור תרומתה הייחודית של האסכולה הישראלית. בדבריו, דן באופן בו פסיכולוגיית העצמי עשויה לשמש זולתעצמי עבור התרבות והחברה בעתות משבר.
נמשיך עם הרצאתה של ד"ר עפרה כהן-פריד, "אברהם אדיפוס ואודיסאוס במעלה הר המוריה – מחשבות על טרגיות עיקשת והאפשרות להתמרה", אשר ניתנה בראשית המושב השני, ולאחר דברי פתיחה מאת רינת רבהון. תוך שילוב דוגמאות קליניות, דנה ד"ר כהן-פריד בתהליכים המתרחשים בחברה הישראלית מאז אירועי ה-7.10, בראי פסיכולוגיית העצמי, והתייחסה בין היתר למקומה של מנהיגות, מתח בין ערכים בחברה והשלכותיהם של אובדנים טראומטיים.
נעבור להרצאתה של איריס אלירז – "פציעה מוסרית: בדידותו של החייל הישראלי ובגידת המוכר", אשר עסקה בחוויות השירות הצבאי והלחימה, המאופיינות לא פעם בתחושות בדידות וניכור. אלירז דנה בהתחוללות הנפשית למול חוויות טראומטיות מסוג זה, דרך המושגים פציעה מוסרית, האלביתי והפיצול האנכי בעצמי. עוד תוארו מאפייני העבודה הטיפולית עם חוויות אלו, הכוללת בין היתר הכרה בחוויות סותרות ואל-ביתיות בנפשו המטופל.
נסיים עם המושב השלישי, אשר ניתן תחת הכותרת – "זולתעצמי של תרבות" בהשתתפותם של המשוררת אגי משעול וההיסטוריון פרופ' דוד אוחנה, ובהנחייתה של ד"ר קרינה גולדברג. משעול תיארה את תפקידם של יוצרים ואנשי רוח כזולתעצמי בעתות משבר, תוך שמירה על אתיקה ומוסר. אחריה, ביקש פרופ' אוחנה לשתף באנקדוטות ובתחנות משמעותיות בחייו, אשר התאפיינו באיכויות זולתעצמי של תרבות.
