תפריט נגישות

אידיאליזציה בהעברה: תקציר מאמרו של Gedo משנת 1975

צוות בטיפולנט

הקדמה

לא פעם אנו נתקלים בטיפול בהעברה המאופיינת באידיאליזציה של המטפל/ת. אידיאליזציה זו של המטפל מתעלמת פעמים רבות מהכשלים והחסכים הבלתי נמנעים בעבודתו של המטפל, ועל כן הגישה הרווחת כלפיה היא כאל העברה שיש לפתור ולפרש. Gedo, בהתבסס על רעיונותיו של קוהוט, מציע במאמרו משנת 1975 Forms of idealization in the analytic transference כי בחלק מן המקרים אידיאליזציה כלפי המטפל היא צורך התפתחותי חשוב שיש לאפשר ולתת לו מקום.

Gedo (1975) מתאר כי קוהוט הרבה לעסוק בנושא האידיאליזציה בהעברה ותיאר כי מטופלים נרקיסיסטיים יחוו בדרך כלל העברה משני סוגים: גרנדיוזיות הממוקדת בעצמי האופיינית לילדות ואמונה ילדית במושלמות ההורים. רעיונותיו של קוהוט עוררו התנגדות רבה אשר לטענתו של Gedo נובעת הן מחדשנותם והן מהעובדה שהתייחסו למטופלים אשר תויגו בעבר כנוירוטיים ובעלי קונפליקטים אדיפליים, בעוד שגרנדיוזיות נחשבה למאפיינת קונפליקטים פרה-אדיפליים. בכך, קוהוט הוביל שינוי תפיסתי לפיו נרקיסיזם אינו פחות בוגר או יותר קשה לטיפול מהפרעות המבוססות על קונפליקטים דחפיים.

אידאליזציה, תסכול וזעם

אידיאליזציה נחשבה תמיד לתצורת תגובה של אמביוולנטיות כלפי האובייקט האדיפלי ולכן הופעתה בהעברה נתפסה כהתנגדות להכרה בעוינות ותחרות מול המטפל. בהתאם, ההתמודדות היתה דרך פירוש של ההגנה במטרה להביא את העוינות והאמביוולנטיות למודעות המטופל.

פירוש מסוג זה אמנם יביא להכרה בעוינות אך לטענתו של קוהוט, ימנע מהמטופל להעריץ את המטפל ובכך ידחוף את המטופל לחוויה של תחרות אדיפלית גם אם עדיין אינו בשל לקראתה וזקוק לה באופן התפתחותי. אידיאליזציה, לטענתו של קוהוט, היא שלב התפתחותי חיוני בהתפתחות הילד אשר מבסס את ערכו העצמי החיובי דרך הזדהות עם הורה מואדר. בהתאם לתפיסה זו, קוהוט טען כי כאשר מופיעה אידיאליזציה אין לפרש אותה באופן אוטומטי כהתנגדות לעוינות מאחר ופירוש זה עשוי לחסום ולטשטש אספקטים עמוקים ומוקדמים יותר של ההעברה הנוגעים לשלב בו האידיאליזציה חיונית לביסוס תחושת העצמי החיובית.

Gedo מציין כי במקרים רבים תסכול הצורך באידיאליזציה של המטפל מייצר זעם אשר מפורש גם הוא כהתנגדות וכך הצורך ההתפתחותי באידיאליזציה של ההורה/מטפל שוב אינו מסופק. חשוב להדגיש כי המלצתו של קוהוט שלא לפרש מהר מדי את האידיאליזציה אין משמעה קבלה של האידיאליזציה או הזמנה להתקבעות באידיאליזציה ללא אפשרות להתקדם ממנה. קוהוט הדגיש את חשיבות העבודה עם הכשלים באידיאליזציה ואת חקירת חוויותיו של המטופל במקומות בהן פגיעה בתפיסה האידילית של המטפל גורמת לפגיעה באיזון הנרקיסיסטי-העברתי של המטופל. זאת, במטרה לאפשר התבוננות וחקירה בהתפכחויות הטראומטיות של הילד מהתפיסה האידילית של הוריו.

קוהוט תיאר כיצד התפכחות ילדית טראומטית מדי מאידיאליזציית ההורה עלולה להביא לחזרה לגרנדיוזיות ארכאית או אידיאליזציה ארכאית של ההורה. אידיאליזציה בהעברה מאפשרת התגברות על הפסאודו-אידיאליזציה שנבנתה בילדות כלפי ההורה הלא-אידיאלי ועל הדיכאון הנלווה להכרה בשקריותה ובפיצול שיצרה בעצמי. תהליך זה יתאפשר באמצעות התבססות של אידיאליזציה כנה בהעברה הטיפולית, תהליך אשר יתקיים בחלק מהמקרים רק לאחר שתפסק הפסאודו-אידיאליזציה כלפי המטפל. בהתאם, קוהוט מדגיש כי תסכול הצורך באידיאליזציה על ידי פירושים של עוינות ואמביוולנטיות כלפי המטפל עלולים להחוות כלא אמפתיים לצורך התפתחותי משמעותי, ובמובן זה הזעם שהם מעוררים מובן ומוצדק. קושי נוסף עליו קוהוט הצביע סביב ניהול העברת אידיאליזציה הוא הקושי לוותר עליה כאשר היא מתחילה להתפוגג, עקב הגרדיוזיות הסמויה שאידאליזציית המטופל מגרה אצלנו.

ביבליוגרפיה

Gedo, J. E. (1975). Forms of idealization in the analytic transference. Journal of the American Psychoanalytic Association.‏