צוות בטיפולנט
מאמרם של Mustanski & Liu שהתפרסם בשנת 2012 אובדנות ופגיעה עצמית בקרב בני נוער להט"בים (Suicidal ideation and self-harm in lesbian, gay, bisexual, and transgender youth) עוסק בגורמי הסיכון הייחודיים לבני נוער להט"בים בכל הנוגע לאובדנות.
אובדנות היא גורם המוות השלישי בקרב מתבגרים וצעירים בארה"ב, ובשנים האחרונות ניכרת עלייה בשיעורי האובדנות. כיום, ידוע כי קבוצות ספציפיות פגיעות לנסיונות ומעשים אובדניים יותר מאחרות, וכך גם צעירים המשתייכים לקהילה הלהט"בית- הומואים, לסביות, טרנסג'נדרים ובי סקסואלים. בהתאם, מחקרים מצאו כי חברי הקהילה נמצאים בסיכון מוגבר למחשבות אובדניות ולביצוע מעשים אובדניים. יחד עם זאת, לא נמצא כי חברי הקהילה מבצעים יותר נסיונות אובדניים "מוצלחים" ביחס להטרוסקסואלים. ממצאים אלו, לטענתם של Mustanski & Liu עשויים להעיד על בעיה מתודולוגית של דיווח יתר על נסיונות אובדניים בקרב הקהילה הלהט"בית, או לחלופין- על כך שחבריה אכן מעורבים בותר התנהגויות אובדניות לא קטלניות. נתון זה שונה מעט עבור טרנסג'נדרים אשר נמצאו כבעלי סיכון גבוה יותר להתנהגויות אובדניות ולהתאבדות ביחס להטרוסקסואלים.
למרות שמרבית המחקרים בתחום התמקדו בהבדלי נטייה מינית כגורמים להתאבדות ונסיונות אובדניים, חלק מהמחקרים התמקדו בגורמי סיכון ובגורמים מגנים נוספים המשפיעים על התנהגויות אובדניות בקהילה הלהט"ב. כך, למשל, נמצא כי 90% ממקרי האובדנות של חברי הקהילה הלהט"בית היו קשורים בהפרעה פסיכיאטרית כך שבדומה לקהילה ההטרוסקסואלית, ההפרעה הנפשית היוותה גורם סיכון לאובדנות.
מלבד לקיומן של הפרעות פסיכיאטריות, גורמי סיכון מרכזיים נוספים להתאבדות בקרב הקהילה הלהט"ב הם היעדר תמיכה חברתית ובפרט של בני משפחה, הטרדות על רקע ההשתייכות לקהילה, נטייה מגדרית לא קונפורמיסטית ותחושות של ייאוש- מאפיין אשר רלוונטי גם להטרוסקסואלים אובדניים. היבט שנוי במחלוקת נוגע להשפעת היציאה מהארון. במספר מחקרים נמצא כי צעירים אשר יצאו מהארון בגיל מוקדם והיו יותר "בחוץ" בפני משפחתם והקהילה בה חיו היו בסיכון מוגבר לאובדנות ונסיונות אובדניים, אך מחקרים אחרים הצביעו על כיוון הפוך.
לטענתם של (Mustanski & Liu (2012, המחקר העוסק בגורמי סיכון לאובדנות בקהילה הלהט"בית סובל מליקויים מתודולוגיים המקשים על קבלת תמונה אמינה דיה של נושא זה. בין היתר הם מצביעים על החסר במחקר המבוסס על ראיונות ועל בחירת מדגמים לא מייצגים. לדוגמא, רבים מהמחקרים כוללים רק צעירים אשר היו מעורבים בפעילות מינית הומוסקסואלית ואינם כוללים נבדקים אשר טרם התנסו באקטים מיניים הומוסקסואליים, אך חווים משיכה לבני מינם ועל כן מתמודדים עם ההשלכות והקשיים הרגשיים האופייניים לשלב של גילוי הנטייה המינית ההומוסקסואלית. על רקע בעיות מתודולוגיות אלו, (Mustanski & Liu (2012 ביצעו מחקר אשר התמקד בגורמי סיכון כלליים וספציפיים-לקהילה לאובדנות בקרב הקהילה הלהט"בית.
החוקרים ניתחו ראיונות שנערכו עם 248 צעירים וצעירות בגילאי 16-20 אשר השתייכו לקהילה הלהט"בית וזיהו מספר גורמי סיכון לביצוע ניסיון אובדני.
בדומה לגורמי הסיכון בקרב הטרוסקסואלים, ניסיון אובדני קודם נמצא כגורם המנבא החזק ביותר לביצוע מעשה אובדני נוסף. נבדקים אשר ביצעו ניסיון אובדני קודם היו בסיכון גבוה פי 10 ביחס לנבדקים ללא עבר של התנהגות אובדנית לביצוע ניסיון התאבדות.
מעבר לכך, סימפטומים של דיכאון, סימפטומים של הפרעת התנהגות, ייאוש ואימפולסיביות נמצאו כגורמי סיכון מקבילים לגורמי הסיכון לאובדנות בקהילה ההטרוסקסואלית. גורמי סיכון אובדניים ייחודיים לקהילה הלהט"בית היו גיל מוקדם של משיכה לבן/בת אותו המין וקורבנות להטרדות על רקע הנטייה המינית. בניגוד לממצאים מחקריים קודמים, התנהגויות שאינן תואמות מגדר בילדות לא נמצאו כמשפיעות על הסיכון האובדני. ממצאי המחקר אף תמכו בכך שדיכאון ויאוש היו מתווכים מרכזיים בהשפעתם של גורמי סיכון אחרים על הסיכון האובדני, ובכך שתמיכה משפחתית (אך לא תמיכה של קבוצת השווים) היוותה גורם מגן המקטין את הסיכון האובדני.
על סמך ממצאים אלו הסיקו החוקרים כי שילוב הגורמים המרובים אשר מוביל להתנהגות האובדנית בקהילה הלהט"בית מצביע על הצורך בתוכנית מניעה ספציפית לקהילה. כמו כן, תפקידם הייחודי של דיכאון ויאוש הצביע על הצורך במיקוד הטיפול בגורמים אלו.
Liu, R. T., & Mustanski, B. (2012). Suicidal ideation and self-harm in lesbian, gay, bisexual, and transgender youth. American journal of preventive medicine, 42(3), 221-228.
