חיפוש

הרצאות מהכנס נפגשים להציל חיים בצל הקורונה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

במהלך חודש אפריל 2020 נערך הכנס "נפגשים להציל חיים" ביוזמה ייחודית ויוצאת דופן, ראשונה מסוגה. כינוס וירטואלי אשר כלל מגוון הרצאות מקוונות בנושא התמודדות עם כאב נפשי, אובדן ומניעת אובדנות במציאות המשתנה של ימי הקורונה. הכנס נערך ביוזמתם המשותפת של מכללת לוינסקי לחינוך, המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי על שם ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין והשדולה למניעת אובדנות בהשכלה גבוהה. הדוברים השונים ביקשו להציע כלים לתמיכה נפשית במציאות של בידוד חברתי וחשיבה משותפת על אתגרי התקופה.

הערכת הסיכון האובדני online: אתגרים ויתרונות לאנשי מקצוע - פרופ' גיל זלצמן

במסגרת הרצאתו ביקש פרופ' גיל זלצמן לבחון כיצד השפיעה התפרצות הקורונה על עולם הטיפול בדיכאון ובאובדנות. לשם כך, פתח בהצגת ממצאים של מחקרים עדכניים שנערכו בתחום האובדנות, תיאור גורמי הסיכון הסטטיסטיים המשמשים להערכת אובדנות והצגת מספר תוכניות למניעת אובדנות. באשר לקורונה, פרופ' זלצמן הדגיש כי ידוע שבזמן משבר הנובע מאיום חיצוני שיעור האובדנות נוהג לרדת, אך חוזר לעלות מיד עם תום המשבר, ודן בסיבות המובילות לכך (קשיים כלכליים, מצוקה משפחתית, כאב על אובדן קרובים וכו'). לבסוף, הציג מספר המלצות טיפוליות וכן קווים מנחים לביצוע הערכת אובדנות בתקופה זו.

תהליכי אבל כגורם סיכון בימי קורונה - פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק וגב' שירה אינגבר-כהן

במסגרת הרצאתן המשותפת ביקשו פרופ' ברונשטיין-קלומק וגב' אינגבר-כהן לדון באופן בו מאפייניה המיוחדים של תקופת הקורונה עלולים "לסבך" תהליכי אבל. גב' אינגבר-כהן פתחה בהתייחסות לשני סיבוכים אפשריים לתגובת האבל – התפתחות מצב של אבל מורכב או של דיכאון. לשיטתה, תהליכי אבל בתקופת הקורונה מצויים בסיכון מוגבר ל"סיבוך" לאור קושי לקיים את שני התנאים הנחוצים להסתגלות לאובדן – קבלת האובדן וסופיותו לצד שיקום של תחושת well-being. בהמשך הציגה פרופ' ברונשטיין-קלומק המלצות המבוססות על גישת הפסיכותרפיה הבינאישית (IPT) המיועדות להקטנת הסיכון לסיבוכים בתהליכי אבל בתקופה הנוכחית, והסבירה כיצד טיפול IPT יכול להתאים לטיפול במצבי אבל, מזווית רגשית ומזווית בינאישית גם יחד.

כלים להתמודדות עם כאב נפשי ואסטרטגיות לוויסות רגש במניעת אובדנות לאור משבר הקורונה - ד"ר ג'וי ברטוב

במסגרת הרצאתה ביקשה ד"ר בנטוב להציג כלים להתמודדות עם כאב נפשי, בפרט כזה הקשור בדיכאון מאז'ורי או משבר אובדני, וכן לתאר אסטרטגיות לוויסות רגשי המתאימות באופן ספציפי למשבר הקורונה. ד"ר בנטוב פתחה בהצגת תיאוריית ההבניה של רגשות והאופן בו אלו נוצרים בתודעה ובמוח האנושי, ומשם הגיעה להתמקד בתיאור המערכת הרגשית המאפיינת מצבים של דיכאון מאז'ורי ושל דחף אובדני. לבסוף, הציגה כיצד ניתן להתבסס על המודל התהליכי לויסות רגשות של גרוס במצבי דיכאון ואובדנות, באופן כללי ובימי קורונה בפרט - דרך היבטים גופניים, בינאישיים, הסחת-דעת, פיתוח מודעות רגשית ורפלקטיביות ואמצעים להקלה מיידית.

מבט על גורמי סיכון וחוסן במציאות החדשה בדרך לקידום רווחה נפשית ולמניעת אובדנות - פרופ' יוסי לוי בלז

במסגרת הרצאתו ביקש פרופ' לוי בלז להתבונן בגורמי סיכון וחוסן בינאישיים למניעת אובדנות ולקידום רווחה נפשית בימי הקורונה. פרופ' לוי בלז פתח בהצגת מודל המתאר את התהליך המוביל להתנהגות אובדנית, והתמקד במה שמכונה "כאב נפשי בלתי נסבל" בתור התמריץ המרכזי לאקט האובדני. פרופ' לוי בלז סקר שלושה מאפיינים בינאישיים מרכזיים שיכולים להוביל לכאב מעין זה ולהוות גורמי סיכון לאובדנות - תחושת עול על אחרים, חוסר שייכות והעדר חשיפה עצמית. מתוך כך, התייחס גם אל גורמי החוסן שניתן להפעיל או לחזק בתהליך טיפולי או ברמה החברתית. בסיום דבריו הציג פרופ' לוי בלז קווים מנחים ודגשים להתערבות במצבים אובדניים.

תפיסה מערכתית ביצירת רצף חינוכי טיפולי online - ד"ר יוכי סימן טוב וגב' רחל משה אברהם

במסגרת הרצאתן המשותפת מטעם היחידה להתמודדות במצבי חירום, משבר ואובדנות בשירות הפסיכולוגי-חינוכי במשרד החינוך, ביקשו ד"ר סימן טוב וגב' משה אברהם להציג כיצד ניתן לשמור גם בתקופת הקורונה על הרצף החינוכי-טיפולי שמשמש בשגרה למניעת אובדנות. ד"ר סימן טוב פתחה בסקירת מאפייני הלחץ האופייניים לימי הקורונה ובהצגת התערבויות היחידה במצבי אובדנות וחירום בתקופה הנוכחית. בהמשך לכך, ד"ר סימן טוב וגב' משה אברהם התייחסו שתיהן לעקרונות ולהנחות היסוד המצויים בבסיס התפיסה המקצועית של ההדרכה ביחידה, דוגמת חשיבות השימוש ביידע יישומי או התערבויות פרואקטיביות. לבסוף, גב' משה אברהם הציגה שתי תכניות חינוכיות מרכזיות למניעת אובדנות, "חוסן חינוך" ו-"בוחרים בחיים", וכיצד ניתן להנגיש אותן לתלמידים בתקופה הנוכחית.

כלים לעבודה בחדר טיפולים וירטואלי ממבט פסיכולוגי קליני ופסיכיאטרי - פרופ׳ אלן אפטר וד"ר יעל אפטר לוי

במסגרת הרצאתם המשותפת, ביקשו פרופ' אפטר וד"ר אפטר-לוי להציג כלים לעבודה מקוונת בחדר טיפולים וירטואלי. ד"ר אפטר-לוי פתחה בהתייחסות מזווית פסיכולוגית לטיפול המתבצע באופן מקוון, תוך התייחסות ליתרונות והחסרונות הקיימים במדיום זה, השינויים שמתחוללים ב'סטינג' הטיפולי וכן אתגרים בשמירה על בטיחות וסודיות במרחב הוירטואלי, בפרט בכל הנוגע לעבודה עם מטופלים המצויים בסיכון אובדני. בהמשך לכך, פרופ' אפטר הציג קווים מנחים לביצוע הערכה פסיכיאטרית מרחוק של מצבים אפקטיביים וסיכון אובדני, תוך התייחסות לגורמי סיכון מובילים לאובדנות ואל אפשרויות הטיפול השונות שיכולות להתאים במצבים אלו.

תסמיני דיכאון בקרב ילדים: מאפיינים, זיהוי ומניעה ראשונית - ד"ר ניר מדג'ר

במסגרת הרצאתו סקר ד"ר מדג'ר את תסמיני הדיכאון הנפוצים בקרב ילדים, ופתח בסקירת המאפיינים של תסמיני הדיכאון הנפוצים. בהקשר זה, הדגיש כי מכיוון שתסמינים אלו אינם מקבלים ביטוי סטריאוטיפי הרי שהם עלולים להקשות על זיהוי שלהם (התפרצויות זעם כביטוי לירידה במצב הרוח). ד"ר מדג'ר התייחס לגורמי סיכון כלליים לדיכאון בקרב ילדים ואל האופן בו אלו עלולים להתגבר בתקופת הקורונה. בהמשך דבריו, הציג קווים מנחים לזיהוי (תשומת לב לסימנים), למניעה (דוגמת חיזוק אוטונומיה לצד קשרים חברתיים משמעותיים) וכן להתערבות ראשונית בעת הצורך (קבלה של רגשות, פנייה לייעוץ מקצועי, עידוד התנהגויות מגנות ועוד).

תפיסת המוות בעיני ילדים, מציאת נחמה ביום השואה, יום הזיכרון ובקורונה: כלים להתמודדות - ד"ר רונית שלו

במסגרת הרצאתה התייחסה ד"ר שלו לתפיסת אבל של ילדים בימי שגרה, בימי זיכרון ובתקופת הקורונה. ד"ר שלו סקרה את המאפיינים הנפוצים של תגובות ילדים לאובדן, והציגה כיצד עמדותיהם של מבוגרים משפיעות על תהליכי האבל וההתמודדות הרגשית של ילדים. לדבריה, כל ילד שבוגר מספיק כדי לאהוב – בוגר מספיק גם כדי להתאבל, בצורה ובדרך המותאמת לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. בהתייחס לתקופת הקורונה, טענה כי ילדים אשר מתמודדים עם מצב של אבל בעת הנוכחית זקוקים אף יותר מתמיד לתמיכה, הבנה ונחמה מצד המבוגרים סביבם, מכיוון שחווית השגרה המוכרת להם מופרת ומשתנה מיום ליום. בהקשר זה, הדגישה כי ילד שאיבד אדם קרוב לו זקוק מעל הכל לידיעה כי הוא אהוב, מוגן, ויש מי שיטפל בו ונמצא לצדו.  

קרבה בין-אישית במרחב המקוון: תפקידם הייחודי של אנשי חינוך במערך התמיכה הרחב - ד"ר אלה שראל-מחלב

במסגרת הרצאתה הציגה ד"ר שראל-מחלב את התפקיד הייחודי של אנשי החינוך במערך התמיכה הרחב המיועד למניעת אובדנות בקרב ילדים ונוער בישראל. ד"ר שראל-מחלב ביקשה להעביר שישה מסרים מרכזיים: (1) חשיבות הקשר בין אנשי חינוך ואנשי בריאות הנפש; (2) קיומם של משאבים מערכתיים מוגבלים מחזק את הצורך בהרחבת המענה הניתן בסביבה הטבעית של הילד; (3) יש צורך בתפיסה הוליסטית של מניעת אובדנות, כאורח חיים ולא רק כחלק מהתערבויות ממוקדת; (4) העיסוק המקצועי במניעת אובדנות צריך להתבצע מתוך בחירה ובהינתן תחושת מסוגלות וקיומה של קהילה מקצועית תומכת; (5) עבודה מיטיבה בין אנשי המקצוע השונים העוסקים בתחום עוזרת לחדד ולהגדיר את התפקיד הייחודי לכל אחד מהם; (6) נדרשת למידה והכשרה ייעודית בתחום לשם ניצול יעיל של המשאבים הקיימים וכדי להפחית שחיקה בקרב אנשי מקצוע.