במסגרת הרצאתו ביקש פרופ' לוי בלז להתבונן בגורמי סיכון וחוסן בינאישיים למניעת אובדנות ולקידום רווחה נפשית בימי הקורונה. פרופ' לוי בלז פתח בהצגת מודל המתאר את התהליך המוביל להתנהגות אובדנית, והתמקד במה שמכונה "כאב נפשי בלתי נסבל" בתור התמריץ המרכזי לאקט האובדני. פרופ' לוי בלז סקר שלושה מאפיינים בינאישיים מרכזיים שיכולים להוביל לכאב מעין זה ולהוות גורמי סיכון לאובדנות - תחושת עול על אחרים, חוסר שייכות והעדר חשיפה עצמית. מתוך כך, התייחס גם אל גורמי החוסן שניתן להפעיל או לחזק בתהליך טיפולי או ברמה החברתית. בסיום דבריו הציג פרופ' לוי בלז קווים מנחים ודגשים להתערבות במצבים אובדניים.
