קונפליקט חברתי וסובייקטיביות: מעורבות המטפל - תקציר מאמרו של Flores

צוות בטיפולנט

מבוא

Flores פותח את מאמרו בהתייחסו לכך שעוד בימיה הראשונים, תיארה הפסיכואנליזה את המתח המתקיים בין האינדיבידואל לחברה בה הוא חי. בתוך כך, הוגים שונים תיארו קשר הדוק בין הפסיכולוגיה של הפרט לבין הפסיכולוגיה של האובייקט ושל החברה הסובבת אותו. יחד עם זאת, הפרקטיקה הקלינית התפתחה כפרקטיקה פרטנית בעיקרה, אשר נותרה מנותקת באופן יחסי מתרומותן של דיסיפלינות סוציולוגיות ואחרות. דיסיפלינות אלו היו עשויות לאתגר ולהעשיר את החשיבה הפסיכואנליטית ובמקביל לעצב את העבודה הטיפולית ככזו המתהווה בתוך הקשר חברתי רחב יותר.

באופן מסורתי, הפסיכואנליזה התמקדה בהיבטים אינטרה-פסיכיים של היחסים הטיפוליים, בראשם ההעברה והעברה נגדית. עם התפתחותה, עברה הפסיכואנליזה להתמקד גם בהיבטים אינטר-סובייקטיביים, הנוגעים באופן בו מאפייניו האישיים של המטפל ממלאים תפקיד ביחסים ובתהליכים הטיפוליים. עם זאת, לטענתו של Flores לא הוקדשה די תשומת לב לנושא ההקשבה האנליטית ולאופן בו מוסדות חברתיים שונים, אליהם המטפל והמטופל משתייכים, משפיעים עליה. לדבריו, אף על פי שהכתיבה המקצועית החלה לקחת בחשבון את הטיפול כתהליך המתהווה בין שני סובייקטים, עדיין נשתמרה נטייה להתייחס להקשבה האנליטית כנייטרלית תוך התעלמות מהיבטים כמו שייכות משפחתית ודתית, מעמד חברתי, השתייכות לקבוצות חברתיות מסוימות והשתייכותו של המטפל למוסד הכשרה ספציפי, בתור גורמים המעצבים את הקשבתו בטיפול.

סובייקטיביות והקשבה אנליטית

כאשר דנים באפשרויות השונות לגבי טיב היחסים וההשפעות שבין המציאות הנפשית למציאות החברתית, באופן טבעי עולות תהיות גם לגבי עמדתו החברתית של המטפל ואופן השפעתה על היחסים הטיפוליים ועל התפתחות הטיפול. לפיכך במסגרת המאמר, דן Flores באופן בו עמדתו החברתית של המטפל משפיעה על הקשבתו האנליטית ועל הפרדיגמה דרכה הוא מבין את דברי המטופלים שלו. הוא מציע כי עלינו לשאול האם תנאים חברתיים מסוימים, הקשורים במאפייני המטפל ומסגרת הטיפול, משפיעים על יצירת חומרים נפשיים מסוימים ומחיים קונפליקטים חברתיים ספציפיים בתוך חדר הטיפול. לדבריו, אם אנו יוצאים מהנחה שכל פרקטיקה חברתית מתרחשת במסגרת יחסי כוחות כל שהם, הרי שראוי להתייחס לעמדה החברתית המיוחסת למטפל.

ההנחה המסורתית היתה שהמטפל הוא א-פוליטי ונמצא בעמדה ניטרלית שמעבר לטוב ורע. עמדה זו, לטענתו של Flores, היא עמדה רדוקטיבית אשר מנתקת את הסיטואציה הטיפולית מההקשר החברתי-פוליטי בו היא מתקיימת. לדבריו, מסגרת עבודה אשר מתייחסת למעורבות המטפל, רואה את המסגרת הטיפולית לא כסט של טכניקות ניטרליות המאפשרות למטפל להקשיב, אלא כשדה המושפע (בדומה לכל שדה אחר) מההקשר ההיסטורי והחברתי בו הוא מתקיים. אם כך, שדה זה מבנה, בין היתר, את התפתחות התהליך הטיפולי בהתאם להשפעות חברתיות, פוליטיות וכלכליות.

בהתבסס על רעיונותיו המכוננים של פרויד, הפסיכואנליזה פיתחה סט רעיונות תיאורטיים וטכניים, המכוונים לחקר הלא מודע. רעיונות אלו מבנים, לדבריו של Flores, את מה שאנו מכנים הסיטואציה האנליטית או הטיפולית, ומועברים אל מטפלים בשלבים שונים להכשרתם המקצועית. לעיתים, היחס אל רעיונות אלו הוא כאל מערכת כללים להם יש לציית ובחלק מהמקרים, הכללים הופכים למערכת אמונות סמויה אשר תומכת במפגש הטיפולי ומאפשרת לו להתקיים, על אף המלאכותיות שבסיטואציה. יחד עם זאת, מערכת הכללים והאמונות בה מחזיק המטפל אינה חפה מסובייקטיביות. Flores מציע כי כמטפלים, עלינו לצאת מנקודת הנחה כי ההקשבה האנליטית שלנו מעוגנת הן בפן החברתי בו אנו מתקיימם והן בפן הנפשי של הסיטואציה הטיפולית. עמדה כזו, מניחה כי לכל תיאוריה אנליטית המנחה אותנו, כמו גם למסגרת שאנו קובעים לטיפול, יש שורשים אידיאולוגיים המעצבים את הפרקטיקה הקלינית.

נושאים נוספים שיכולים לעניין אותך:

ο סקירת ערב עיון: השפעת התנסויות בחיי המטפל על העבודה הקלינית

ο השלישי החברתי והשלישי האנליטי – מאמר בימים של פחד מקריסתו

ο האויב שבחוץ והאויב שבפנים: סקירת כנס האגודה הבינלאומית לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית

סיכום

על אף שמטפלים רבים יסכימו, כיום, שהסובייקטיביות שלהם נמצאת ברקע של היחסים הטיפוליים, לא פעם אנו שוכחים עד כמה הסובייקטיביות משפיעה על ההקשבה האנליטית ועל האופן בו היא "מזמינה" חומרים טיפוליים מסוימים. הקושי המרכזי אליו Flores מתייחס בהקשר זה הוא כי קשה מאוד לבודד ולפתח מודעות לאופן בו הרקע החברתי-תרבותי ממנו אנו באים מעצב את הקשבתנו. כמו כן, הוא מתייחס להתנגדות שעצם הרעיון מעורר בנו כמי ששואפים להיות מותאמים למטפולינו. לדבריו, הדרך היחידה לחדד את מודעתנו להשפעות אלו היא מפגש עם קולגות נוספים המציעים זוויות ראייה נוספות. עם זאת, פתרון זה אינו מהווה מענה מושלם לדבר מאחר ולא פעם אנו משתייכים לאותם מוסדות הכשרה ולימוד אשר יתקפו את ההטיות איתן אנו מגיעים מלכתחילה.

כדי לקחת בחשבון את המבנה החברתי ואת הסובייקטיביות אשר משפיעים על מעורבות המטפל בטיפול, עלינו לשמר דיאלקטיקה המצליחה להתייחס אל הגורמים החברתיים הרלוונטיים, אך בו זמנית נמנעת משימוש רדוקטיבי בגורמים אלו. סוגיה נוספת אליה Flores מתייחס, נוגעת לשאלה האם ובאיזה מידה הרעיונות התיאורטיים והטכניקה אשר מנחים אותנו בעבודתנו הקלינית מייצרים ומגרים קונפליקטים חברתיים ויוצרים פתולוגיזציה של קונפליקטים אישיותיים - שאלה אותה ראוי לחקור בצורה מעמיקה יותר. לסיכום, Flores מציע כי ההכרה בכך שהשדה החברתי-תרבותי-פוליטי מחלחל אל הפרקטיקה הפסיכואנליטית, היא הבסיס ליצירת מפגש טיפולי דינמי ומאתגר. מפגש בו מתקיימת סובלנות לחוסר ודאותם של מונחי היסוד, כמו גם לפלורליזם, ספק וחוסר ידיעה. 

מקורות