צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 10/20
בספרו "בסיס בטוח: ההתקשרות הורה-ילד וההתפתחות הבריאה של האדם", כתב ג'ון בולבי כי מאז שפרויד נסוג בו מתיאוריית הפיתוי בשנת 1897 והציע כי מקורה של הטראומה בפנטזיה, היה זה לא אופנתי לייחס חשיבות לחוויות חיים מציאותיות בפסיכואנליזה. לצד טענה זו, נראה כי כיום תיאוריית ההתקשרות, אשר מייחסת חשיבות דרמטית לקשר הראשוני של האדם, היא אחת התיאוריות המקובלות ביותר בפסיכותרפיה. למעשה, התיאוריה של ג'ון בולבי ומארי איינסוורת', הפכה כה מקובלת עד כי ניתן להגיד שהיא מהווה צורת חשיבה או פריזמה, המונחת בבסיסן של טכניקות טיפוליות שונות. בגיליון הנוכחי, אספנו עבורכם מאמרים והרצאות מצולמות אשר נוגעים באופן שונה בתיאוריית ההתקשרות ובפיתוחים טיפוליים הנשענים עליה.
נפתח עם הרצאתה של ד"ר דפנה דולברג אודות התקשרות, מנטליזציה ואמון אפיסטמי כעקרונות מנחים בעבודה טיפולית עם הורים. ההרצאה ניתנה במסגרת יום עיון של מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו, אשר הוקדש לעבודה טיפולית אינטגרטיבית עם הורים. הרצאתה של ד"ר דולברג חיברה בין מושג המנטליזציה ובין תיאוריית ההתקשרות, והציגה מודל טיפולי המסייע להורים ללמוד ויסות רגשי על מנת שיוכלו לסייע לילדיהם לפתח ויסות זה בעצמם.
עוד באותו יום עיון, הרצה פרופ' חיים עומר אודות הקשר בין מודל הסמכות החדשה ובין תורת ההתקשרות. בתחילת דבריו, הציג פרופ' עומר את מודל הסמכות החדשה, אשר קורא להורים להתמקם כעוגן יציב עבור ילדיהם ומנסה לתת מענה לאתגרים ההוריים של ימינו. בהמשך ההרצאה, הציע פרופ' עומר כי עמדת העוגן מהווה למעשה אחד מן התנאים להתקשרות בטוחה, ובחן את המודל כולו ביחס לתיאוריית ההתקשרות.
נמשיך עם סקירת הרצאתה של ד"ר שרון אגוזי מן הכנס של האגודה הבין לאומית לחקר הפסיכותרפיה, אשר עסקה בקשר בין התקשרות למרחק הטיפולי. במסגרת המאמר מובאים ממצאים ממחקר שערכה ד"ר אגוזי, אשר ביקש לבחון את היחס בין סגנון ההתקשרות של המטופל ובין הצורך שלו במרחק או קרבה בטיפול. כמו כן, במהלך הרצאתה נגעה ד"ר אגוזי בשאלות הקשורות לברית הטיפולית, הצלחת הטיפול והיכולת של צופה מן הצד למדוד את שני אלו.
נמשיך עם הרצאתה המרתקת של אוסנת כהן-גנור אשר עסקה במשמעויות קליניות של וויסות רגשי והתקשרות כצירים מארגנים בפסיכותרפיה. ההרצאה ניתנה בכנס הייסוד של החברה הישראלית לקידום האינטגרציה של הפסיכותרפיה, ובמהלכה הציגה כהן-גנור את תיאוריית ההתקשרות כבסיס לחשיבה והבנה של ויסות רגשי. בדבריה ציינה כהן-גנור כי הנטיות ההתנהגותיות של המבוגר, נשענות על אסטרטגיות שפיתח בילדותו על מנת לשמר קרבה בתוך קשר.
נסיים עם סקירה שכתבה אור ב. שמש להרצאותיהם של פרופ' רוג'ר קובאק ופרופ' גארי דיימונד אודות טיפולים מבוססי התקשרות. ההרצאות ניתנו גם הן בכנס של האגודה הבין לאומית לחקר הפסיכותרפיה ובמסגרתן תיאר פרופ' קובאק תהליכים של יצירת שינוי בטיפולים מבוססי התקשרות, תוך שהציג מודלים שונים מסוג זה. בהמשך, תיארו בהרחבה פרופ' קובאק ופרופ' דיימונד את מודל הטיפול המשפחתי מבוסס ההתקשרות, והציגו עקרונות מנחים של המודל.
