צוות בטיפולנט
המושג 'מנטליזציה', שפותח על ידי פיטר פונגי בסוף המאה שעברה, מתייחס ליכולת להבין את ה-mind של ה'עצמי' ושל ה'אחר'. כמו גם, היכולת להבין כי התנהגות מונעת מאירועים פנימיים, ולהפריד ביניהם. מנטליזציה היא יכולת, המתפתחת לרוב בילדות באופן הדרגתי, ומתכתבת עם תהליך ההתקשרות של התינוק עם הדמות המטפלת בו, שבאמצעותה הוא לומד איך להתייחס לתחושות ולרגשות. בגיליון זה נביא בפניכם לקט של מאמרים מעניינים של עבודה טיפולית מבוססת מנטליזציה.
מה התפקיד של שיקוף ותיקוף של הורים לילדיהם בהתפתחות היכולת שלהם למנטליזציה? ואילו כשלי מנטליזציה עלולים להתרחש בהתפתחות הנורמלית? תוכלו לקרוא על כך יותר במאמר המערכת - טיפול מבוסס מנטליזציה: תיאוריה ופרקטיקה - שנסמך על מאמרים שונים של פונגי, בייטס ודיאמנט. ההבנות שמתגבשות מתוך התיאוריה והמחקר מבהירות את החשיבות של יכולת ההורים למנטליזציה בעצמם.
בהמשך לכך, מושג 'מנטליזציה הורית' החל לעמוד במרכז השיח. על הרב-מימדיות של המושג, והאפשרות להיעזר בו באופן אינטגרטיבי בטיפול, ניתן ללמוד מסקירתה של מרינה איבצ'נקו את יום העיון - יישומים קליניים של מנטליזציה בעבודה עם הורים וילדים. יום העיון התקיים ביוזמת מכון מפרשים, והשתתפו בו: ד"ר דפנה דולברג, ד"ר סוזאנה מסופוסטובה, ד"ר דנה שי, ד"ר קרן הנץ גמליאל.
עם זאת, לא רק מנטליזציה הורית משפיעה על היכולת של הילד למנטליזציה, אלא גם הסביבה אליה חשוף, בכללה גם הסביבה הוירטואלית. במאמרה המעניין - השפעת העולם הווירטואלי על תהליכי מנטליזציה והתפתחות מוסר אצל ילדים - ד"ר מיכל חסון רוזנשטיין מתייחסת להטיה, שיוצרים אמצעי התקשורת והעולם הוירטואלי, על האופן בו אנו תופסים את העולם ומפרשים אותו. כמו כן, היא דנה בהשלכות של כך על התפתחות של ילדים.
ולסיום, נצרף את סקירתה היפה של שרון רצהבי את הרצאתם של ד"ר אילן דיאמנט וד"ר עירית דיאמנט - מנטליזציה וצ'י גונג במצבים רפואיים - שהתקיימה בכנס השנתי של החטיבה הרפואית. כפי שניתן להתרשם מהסקירה, מנטליזציה היא יכולת, שניתן להוסיף ולפתח גם בבגרותנו דרך חיבור בין תרגול גופני-אנרגטי ושיח נפשי.
