שרון רצהבי
ד"ר אילן דיאמנט, פסיכולוג קליני, וד"ר עירית דיאמנט, מדריכה מוסמכת לצ'י גונג, הציגו מודל עבודה משותף תוך שימוש במנטליזציה וצ'י גונג במצבים רפואיים. ההרצאה התקיימה ביום הראשון של הכנס השנתי של החטיבה הרפואית, שהתקיים ב- 19-20 באוקטובר 2017 במלון ניר עציון.
ד"ר עירית דיאמנט החלה את ההרצאה בתיאור הירקמות מודל העבודה המשותף. היא סיפרה כיצד היא וד"ר אילן דיאמנט החלו לתרגל, כל אחד מהם בנפרד, מדיטציה ובודהיזם בעקבות מחלה של חברה קרובה שנפטרה, ובהמשך החלו לנסות ולשלב בטיפול את הכלים, שעזרו להם, בעבודתם. אילן שהתמחה בגישת המנטליזציה הביא את מומחיותו בתחום לחדר הטיפולים, ועירית מתוך התעניינות והמשך חקירה, החלה להתמחות בצ'י גונג.
לאחר שהוסמכה להדרכה, הם החליטו לטפל במקביל, בשתי הגישות, בחולה עם רקע טראומטי בעברה הרחוק לפי המודל הבא: תרגול צ'י גונג עם עירית, ולאחריו מפגש טיפולי, פסיכולוגי עם אילן. המטופלת, שסבלה מפיברומיאלגיה, החלה לחוש הקלה משמעותית בכאב לאחר כחודשיים. עירית ואילן התרשמו שהמודל המשולב יעיל, אך לא מצאו בספרות אינדיקציה תיאורטית או מחקרית, פרט למחקרים שמוכיחים יעילות של כל אחת מהגישות בנפרד.
עירית הזמינה את המשתתפים להתנסות בתרגול צ'י גונג, ואט אט האווירה באולם שקטה ורגעה. שיתוף הפעולה היה מלא. אילן התייחס לתנועה הגופנית בצ'י קונג כמייצרת נשימה טבעית ורגועה, מסייעת להאטה גופנית ומנטלית, מאפשרת התבוננות פנימה והחוצה וריכוז.
ד"ר אילן דיאמנט המשיג מנטליזציה כיכולת לרפלקציה, כלומר, להתבוננות עצמית במה שקורה, אפשרות להרהר בעולמו הפנימי של האחר, וביכולת להתייחס ליחסי הגומלין בין עולמי הפנימי לבין זה של האחר. העיסוק במנטליזציה הופך התנהגות לנחשבת, לבעלת מובן ומשמעות, והיא הבסיס למודעות עצמית ורגישות לאחרים. פונגי ועמיתיו שהובילו את המחקר בתחום המנטליזציה, הדגישו שלא מדובר בכלי חדש, אלא בהמשגה של הפעילות האנושית הטבעית.
הגדרות נוספות למנטליזציה הן היכולת לראות את עצמנו מבחוץ ואת האחרים מבפנים, להבין חוסר הבנה, לדעת שהתודעה מצויה בתוך התודעה, להיות מכוון לתודעה (ולא להתנהגות), לנוע בין עבר, הווה ועתיד, וליצור עקביות פנומנולוגית לגבי עצמנו ולגבי אחרים.
אילן מתייחס לאפשרות לתרגל השתנות של מצבים מנטאליים באמצעות תרגול צ'י קונג. למשל, הוא שם לב שהוא חווה בתחילת תרגול צ'י גונג משהו מסוים, ובהמשך שם לב שיש שינוי בתחושותיו. היכולת לחוות את הרצפים הגופניים, מנטליים, רגשיים ואת ההשתנות בתוכם בו-זמנית זה לצד זה, מאפשרת להתחיל לחבר אירועים שלא היו מחוברים קודם. היכולת לחבר אירועים בתרגול או בעבודה טיפולית מילולית, מסייעת להיווצרות חוויית עצמי בהירה. הגברת חווית הבהירות משמעותית מאוד במיוחד בעבודה עם אנשים שחווים "שברים", השכיחים במצבי חולי.
בהתקשרות בטוחה יכולת המנטליזציה נלמדת באופן טבעי. לעומת זאת, במצבים של התקשרות לא בטוחה, הסימנים שאני מקבל/ת מהסביבה אינם עקביים ואינם צפויים ולכן אינם מובנים לי. כך גם המסרים שאני מנסה לשדר לאחרים, אינם מובנים להם כמו גם לי. במקרים כאלו, לדוגמא, היכולת למנטליזציה מוגבלת. במהלך החיים ובטיפול בסביבות מתאימות ניתן לחזק את היכולת למנטליזציה ולפתח אותה. לדוגמא, בסביבה בה מתקיימות שיחות תכופות ופתוחות בין אנשים לגבי הסיבות להתנהגויותיהם או הסיבות למעשיהם, עם דגש על הספק לגבי מה שהאחר מרגיש או חושב, יכולת המנטליזציה גוברת.
לאחר התמקדות במנטזליציה, עוברת ד"ר עירית דיאמנט לשוחח עם המשתתפים על תרגול הצ'י גונג. משמעות המילה צ'י היא אנרגית חיים, וגונג הינה פעולה. הצ'י גונג הוא תרגול עדין ומדיטטיבי, הכולל תיאום נשימה, תנועה ומודעות, לרבות שחרור כל המפרקים (התפיסה היא שכשהמפרקים תפוסים הדבר משפיע על זרימת האנרגיה), והינו בעל השפעה על שיפור היציבה והחיוניות. לדבריה, תרגול הצ'י קונג ממנו נבעו כל אמנויות הלחימה, קיים כבר 3000 שנה, והמטרה בתרגולו היא שיפור הבריאות.
לפי התפיסה של הרפואה הסינית, כשהצ'י זורם בחופשיות במרדיאנים (תעלות אנרגיה בגוף האדם), האדם בריא ומתפקד במלוא הפוטנציאל שלו, ואילו כשיש מצב של תקיעות אנרגטית מתפתחות פתולוגיות רגשיות-גופניות. ההנחה בבסיס הצ'י גונג היא שהוא תורם לוויסות אנרגטי, שמשפיע על כל רמות הוויסות האחרות, ועל כן יעיל בהתמודדות עם מחלות. מחקרים רבים מראים על הסתייעות בתרגול צ'י גונג במקרים של מחלות כרוניות כמו, פרקינסון, פיברומיאלגיה ומחלות אחרות המוגדרות על ידי הרפואה המערבית, להקלה סימפטומטית ואף לריפוי.
עירית מתייחסת להיבט האינטגרטיבי המובנה בתוך תרגול הצ'י גונג, ומסבירה כי בעת התרגול עולים פעמים רבות באופן ספונטני שיתופים של המתרגל אודות תחושות, רגשות ומחשבות ב"כאן ועכשיו".
הן המנטליזציה והן הצ'י גונג מאפשרים לראות את הגוף כמקום מושבם של הרגשות, ולאפשר רפלקציה על החוויות הגופניות והתחושות, והקשר שלהן למצבים מנטליים של העצמי וההבנה אודות המצבים המנטליים של האחר. כשהם מתארים את מודל העבודה המשותף, עירית מספרת שהיא מטפלת אינדיבידואלית בצ'י גונג. באופן זה, בשעה שלאחר מכן, המטופלים מגיעים למפגש הטיפולי המילולי עם אילן במצב בו הגוף כבר מצוי במנח אחר, בו אפשרי יותר לבצע התבוננות. לעתים, מה שעלה בעת תרגול בצ'י גונג יעלה לעיבוד גם במפגש המילולי, כך שיכולה להיווצר אינטגרציה מחודשת בין הגוף והנפש.
אילן מתאר את הניסיון שלו בשימוש במנטליזציה במצבים של תסמונת סומטית תפקודית functional) somatic syndrome) כמו תסמונת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה ומעי רגיז. תסמונות אלה מלוות לדבריו, פעמים רבות, בהפרעות רגשיות כמו דכאון וחרדה, ולכן, טיפול משולב מתאים במקרים אלה במיוחד. מאחר והמחקרים מצביעים על יעילות טיפולית חלקית בטיפול מילולי בלבד, עצם היות שני מטפלים, שכל אחד מהם מדגיש "שפה" אחרת, ונמצאים בקשר ביניהם, יכול להיות מרפא מאוד.
עוד הם מוסיפים כי בפיברומיאלגיה חלק מהקושי הוא בפרקים וברקמות חיבור, ולכן השימוש בצ'י גונג מתאים מאוד בהגמשת נקודות המפגש הגופניות ועידוד החיבור המחודש בין הגוף והמצב הנפשי.
במקרים של מטופלים שחוו פגיעה גופנית, עלולים לעלות קשיים ביכולת ליצור קשר טיפולי. זאת על רקע חשש מהצפה גדולה של המטופל כתוצאה מעלייה של תכנים משמעותיים. במקרים אלו, עלולה לעלות תחושת קטסטרופה ביחסי העברה תוך צורך בהחצנה של רגשות, דבקות נוקשה בייחוס סיבה לגורמי גוף, התנהגות תלותית, הימנעות רגשית וביקורת חסרת רחמים כלפי המטפל. ביטוי ההעברה הנגדית של המטפל יכולים לכלול במצבים אלה חוסר שקט, חוסר אונים וכעס. אחת העמדות המשמעותיות ביותר של המטפל במצבים כאלה היא, סקרנות. כלומר, לא להזדהות עם כל מה שעולה, אלא להיעזר במטופל כדי לנסות ולהבין מה קורה לו, למטופל ולטיפול ב"כאן ובעכשיו".
בשנים האחרונות, פונגי ועמיתיו עוסקים באופן אינטנסיבי במושג אמון אפיסטמי – אמון בידע שמישהו אחר מנסה להעביר לי. כדי שאמון זה יתפתח על האדם/הילד להיות בעמדה של הפחתת דריכות וחשש. פונגי ועמיתיו חקרו מה היכולות ההתפתחותיות שמאפשרות לתינוק ללמוד מהאנשים שסובבים אותו, ומצאו כי המרכיב הלא מילולי מאוד משמעותי בפתיחת הרשתות המוחיות להבנה וללימוד. במצבים של מטפל/מטופל, ובעיקר מטופל שאצלו נפגע בעבר האמון האפיסטמי אחד הצעדים הראשונים בטיפול יהיו יצירה של אקלים ללמידה באמצעות חיזוק האמון של המטופל בידע שיש למטפל לתת לו, וזאת גם באמצעות יצירת קשר עין, אינטונציה מיוחדת, פנייה בזמן וקריאה בשם, ובייחוד בעמדה של אי הידיעה הכוללת סקרנות ועניין של המטפל, כך שנפתחת האפשרות לשיח וללימוד.
בני הזוג דיאמנט מציעים מודל עבודה משולב הפועל מן הגוף אל הנפש ומן הנפש אל הגוף במעגלים המייצרים איחוי ומאפשרים גישה לתכנים הנפשיים שהומרו אל הגוף.
ד"ר אילן דיאמנט - פסיכולוג קליני, מורה במגמה הקלינית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובבתי הספר לפסיכותרפיה באוניברסיטאות תל אביב, ירושלים וחיפה. הקים ביחד עם ד"ר ברושי את המרכז למנטליזציה בישראל, המתמחה, מכשיר ומפתח את הגישה בישראל.
ד"ר עירית דיאמנט - מדריכה מוסמכת לצ'י גונג. מתרגלת ומנחה קבוצות ויחידים, מטפלים ומטופלים. בעברה שימשה בתפקידים בכירים במשרד החינוך, ובמערכת החינוך. התמחתה בתהליכי הערכה ושינוי בית ספריים ובתהליכי התפתחות מקצועיים בקרב צוותי חינוך.
שרון רצהבי , פסיכולוגית רפואית מומחית, עובדת עם ילדים, נוער ומבוגרים בקליניקה פרטית בפרדס חנה-כרכור. בוגרת ביה"ס לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. בעלת רישיון לטיפול בהיפנוזה.
