פורסם על ידי צוות בטיפולנט
המפגש הטיפולי הוא מיסודו אינטימי. המטופל מספר על עצמו בכנות לעיתים מבלי לדעת מה עומד להתגלות. זהו תהליך שדורש אמון ואומץ, וככזה הוא מעורר דפוסים של שחזור של היחסים, שהמטופל קושר עם אחרים משמעותיים בחייו - בחלקם שוקקים גם היבטים של העברת אהבה או: העברה ארוטית.
בעוד פרויד המשיג העברה ארוטית כהתנגדות של המטופל לטיפול, והעברה-נגדית ארוטית כמשהו שיש לנסות להמנע ממנו, פרספקטיבות עכשוויות נותנות לתהליכים אלה מקום בתוך מרקם הטיפול, מתוך ההבנה ששיח על הנושא בתוך מרחב עם גבולות יוכל לאפשר צמיחה. עם זאת, מטפלים רבים עדיין חוששים לשוחח על הממד הארוטי ביחסי העברה, ככל הנראה על רקע טאבו חברתי שהופנם. במטרה להנגיש חשיבה ודיון בנושא חשוב זה, גיליון זה מוקדש לנושא העברה והעברה-נגדית ארוטית מפרספקטיבות שונות.
איזה מידע המטופל מנסה לספר לנו בדרך לא מודעת דרך שילוב של תשוקה בתוך היחסים הטיפוליים? בסיכום המערכת למאמרם של רכמן, קנדי ויארד - תפקיד פיתוי מיני בילדות ביצירת העברה ארוטית: פרוורסיה בסיטואציה האנליטית (2005), מובאת חשיבתו של פרנצי, שהעברה ארוטית הינה ביטוי לצורך של המטופל לעבד טראומת ילדות. בהשראת פרנצי, המחברים מדגימים את הפרדיגמה של פיתוי והסתגלות פסיכולוגית באמצעות מקרים קליניים.
לצד כך, חשוב לשאול האם העברה ארוטית היא יצירתו של אדם אחד -המטופל - או שמא למטפל עשוי להיות חלק בכינונה? בסיכום המערכת למאמרו המונומנטלי של גאברד - תרומת המטפל להיווצרות ההעברה הארוטית (1996) - מפורטים משתנים, שלמטפל יש אחריות עליהם, ושיכולים להאיץ התפתחות תהליך של העברה ארוטית. כחלק מלקיחת אחריות המטפל על חלקו, גבארד מביע דעה נחרצת נגד שיח גלוי על העברה-הנגדית הארוטית.
מזווית אחרת, הגישה ההתייחסותית דווקא רואה בהעברה-הנגדית הארוטית חומר משמעותי שעשוי לקדם שיח והתפתחות. ניתן ללמוד על כך יותר מסיכומה של גינת אנגל את מאמרה המכונן של מסלר-דייויס - אהבה בצהרי היום (1994) - בו מובא עיקר חשיבתה של מסלר-דיוויס אודות העברה נגדית ארוטית, לרבות השימוש פורץ הדרך שהיא עושה בחשיפה עצמית של רגשותיה המיניים בפני מטופל.
ולסיום, מה קורה כשהעברה והעברה-נגדית ארוטית מתחילות לקרום עור וגידים במרחב הוירטואלי? אפשר לטעום מהפיתוי ומהסכנה הנשקפים מתכתובת במייל בין מטפלת למטופל-לשעבר בקריאה בספר הבדיוני "המכתב" מאת ד"ר אורנה ראובן וד"ר יאיר אלדן. מוזמנים לקרוא את הראיון (בהתכתבות!) - לכתוב את מה שלא יעלה על הדעת (2018) - שערכה עדי כהן עם ד"ר אורנה ראובן בנושא תהליך הכתיבה המשותף, המעבר בין הקול למילה הכתובה (ובחזרה), ואיך לא? אהבה בטיפול ושיגעון בשניים.
