20/2/26
במפגש עם הדי הטראומה בחדר הטיפול, לא פעם התנועה בין קריטריונים פורמליים והמשגות תיאורטיות לבין הדינמיקה המרובדת והסבוכה של הנפש, כרוכה בחריגה מגבולות ההמשגה והאבחנה המקובלים.
בהתאם, תובנות חדשות מהשנים האחרונות על אודות ההשלכות של טראומה נפשית, כמו גם ביסוסם התיאורטי, המחקרי והקליני של מופעים פוסט-טראומטיים מגוונים, מעלים את הצורך בבחינה מחודשת של האופן בו טראומה ומצוקה פוסט-טראומטית מומשגות ומובנות. בחינה אשר מקבלת משנה חשיבות בחברה הישראלית על רקע אירועי השבעה באוקטובר.
הגיליון הנוכחי מוקדש לבחינה זו ומאגד תכנים המבקשים לחרוג מהמיקוד הסימפטומטי אל עבר דיון מחודש במנגנונים ובתהליכים הנפשיים הטמונים במפגש ובהתמודדות עם טראומה.
נפתח עם מאמר מאת ד"ר טלי סמסון – "טיפול בטראומה מעבר לקריטריונים: מנגנונים התורמים להתפתחות ושימור מצוקה פוסט-טראומתית". על בסיס סקירת ספרות עדכנית והתבוננות קלינית יישומית, מבקשת ד"ר סמסון להרחיב את ההמשגה הקלינית של PTSD והעבודה הטיפולית עימה. זאת, באמצעות סקירת שלושה מנגנונים פסיכולוגיים מרכזיים והדינמיקה ביניהם – דיסוציאציה פריטראומטית, רומינציה ומרכזיות האירוע.
נעבור למאמרה של איה רוט – "דברים שהעין האנושית לא אמורה לראות": פציעה מוסרית כהרחבה של אבחנת PTSD". במאמר זה, מבקשת רוט לבחון את חוויית הפציעה המוסרית כהרחבה פרשנית-אתית של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, תוך התייחסות לאופן בו התפתח מושג זה ולכתיבתם של רוברט סטולורו וג'ונתן היידט. דרך תיאור מקרה קליני, מדגימה רוט את מאפייני הפציעה המוסרית ומציעה עקרונות טיפוליים בעבודה עם פציעה זו.
.jpg)
נמשיך עם סקירת מאמרם של ג'ייק דורותי ואמילי יוז מאת ד"ר לאה שלף – "מות העצמי בחוויה פוסט-טראומטית: סקירת מאמרם של דורותי ויוז". במאמרם, מציגים דורותי ויוז את "מודל הקשרים המתמשכים" מספרות השכול כבסיס לחשיבה מחודשת על חוויית האובדן של חלקים מהעצמי לאחר אירוע טראומטי. בראי מודל זה, מציעה ד"ר שלף להמשיג באותה הדרך אף מצבים של פציעה פיזית ואובדן איברים לאחר אירוע טראומטי.
נעבור להרצאתו של פרופ' דני חורש – "פוסט-טראומה: היבטים קליניים, אבחוניים ותיאורטיים" אשר ניתנה במסגרת הכנס "טיפול רגיש טראומה בשדה ההריון והלידה" מטעם קרן בריאה, החברה לקידום אבחון, טיפול ומניעה של פגיעה מינית (היפ"ם) וליס בי"ח ליולדות ונשים. בהרצאתו, הציג פרופ' חורש התפתחויות והבנות חדשות בשדה המחקרי והטיפולי בפוסט-טראומה, תוך התייחסות להרחבת ההגדרה של אירועים הנחשבים כטראומטיים ועלולים להוביל למצוקה פוסט-טראומטית, כגון לידה.
נסיים עם סקירת מערכת למאמרה של שרון וואסקו, בו מוצגת ביקורת פמיניסטית על מודל המצוקה הפוסט-טראומטית הנוכחי. בכתיבתה, מצביעה וואסקו על היבטים שונים של אלימות מינית, ושל אונס בפרט, הנעדרים מהאבחנה הקלאסית של PTSD. תחת זאת, מוצעת הגדרה רחבה יותר של טראומה מינית והנזק הנגרם בגינה, תוך התבוננות על ההקשר התרבותי, החברתי וההתייחסותי בו הטראומה מתרחשת.
