תפריט נגישות

שיחות – אז והיום: צילומים מתוך הכנס השנתי הראשון -חלק ראשון

צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 42/18

"שיחות" – אז והיום: צילומים מתוך הכנס השנתי הראשון של כתב העת הישראלי לפסיכותרפיה – חלק ראשון.
פרופ' עמונאל ברמן | ד"ר ערן רולניק | ד"ר יוסי טריאסט | פרופ' גבי שפלר | פרופ' הדס ויסמן | ד"ר אילן אמיר

בטיפולנט

ביולי האחרון התקיים במכללה האקדמית תל-אביב יפו כנס ייחודי ומרגש, אשר ביקש לחגוג את העשייה הטיפולית בישראל במלוא הדרה. במרכזה עומד כתב העת "שיחות" – כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, אשר במשך למעלה משלושה עשורים מעניק במה לטובי אנשי המקצוע בתחום. במהלך שלושים שנות פעילותו, מהווה כתב העת "שיחות" במה למאמרים קנוניים של הפסיכולוגיה הישראלית, אשר מלווים דורות שלמים של אנשי מקצוע. הכנס הנוכחי ביקש להתבונן מחדש בארבעה מתוכם, אשר עוסקים כולם בנושאי מפתח בתחום הפסיכותרפיה, והזמין את כותביהם להציג מבט מחודש על מאמר פרי עטם. בסיומה של כל הרצאה, הגיבו מספר מתדיינים מובילי דרך בתחום, במטרה להרחיב ולהעשיר את הדיון במאמרים.

הצילומים המלאים מתוך הכנס יובאו בשני חלקים. בגיליון הנוכחי, נזמין אתכם לצפות בהרצאותיהם המצוינות של פרופ' עמנואל ברמן, ד"ר ערן רולניק, ד"ר יוסי טריאסט, פרופ' גבי שפלר, פרופ' הדס ויסמן וד"ר אילן אמיר. בגיליון נוסף שיפורסם בשבוע הבא, יובאו הרצאותיהם של ד"ר עפרה אשל, ד"ר בעז שלגי ופרופ' יולנדה גמפל.

את הכנס פתח הפרופ' עמנואל ברמן, מבכירי האנליטיקאים הישראלים של דורנו, בהתייחסו למאמרו "העברה – העברה-נגדית כתהליך בין אישי כולל" שפורסם בגיליון הראשון של המגזין בשנת 1986. טענתו המרכזית של ברמן במאמר המקורי הייתה כי אי אפשר להבין את ההעברה של המטופל בלי להקשיב לעמדתו הרגשית של המטפל, ותובנה זו הובילה למעבר מפסיכולוגיה של אדם אחד לפסיכולוגיה של שניים.בהרצאתו תיאר ברמן את תרומתה המשמעותית של הגישה ההתייחסותית להבנת יחסי העברה בטיפול, והזכיר כי גישה זו עשתה אז את צעדיה הראשונים ולא נכללה במאמר המקורי. עם זאת, הוא הסביר כי הסייגים לאובייקטיביות של המטפל אינם נחלתה הבלעדית של אף אסכולה פסיכואנליטית, והזהיר שוב, גם שלושה עשורים אחרי, מפני היקלעות ל"מבצר תיאורטי".

בהמשך, הוזמן להתדיין על מאמרו של ברמן ד"ר ערן רולניק, אשר הציע כי בכל דיבור על יחסי ההעברה, אפשר לשמוע את "שפת האם" האנליטית של המטפל, ולצדה גם שפה אנליטית פרטית המתחבאת מתחתיה. אחריו עלה ד"ר יוסי טריאסט, אשר בהרצאתו ביקש להתמקד במהלך ההיסטורי של הרעיונות הפסיכואנליטיים, בדומה לסקירה שביצע פרופ' ברמן במאמרו המקורי, תוך ניסיון לבחון מדוע זו מנכיחה עצמה כתיאוריה כה מרובת מודלים (ובגינם, גם מחלוקות).

ההרצאה השנייה התייחסה למאמרו המרכזי של פרופ' גבי שפלר "מחקר בפסיכותרפיה דינמית: ההיית או חלמתי חלום", אשר פורסם בשנת 1994. מאמר זה נכתב בסיומו של מחקר חלוצי שערך שפלר במשך 7 שנים, והציג בפעם הראשונה בישראל את תוצאותיהם של טיפולים דינמיים קצרי-מועד. עיקרו עסק דווקא בהתנגדויות של מטפלים למחקר בפסיכותרפיה דינמית, זאת על רקע הטענה כי עומקו ועושרו של הטיפול הפסיכואנליטי אינו ניתן להכללה אמפירית. בהרצאה זו, 24 שנים אחרי פרסום המאמר המקורי, עסק פרופ' שפלר ביחסים הסבוכים שבין הפסיכותרפיה למחקר, תוך תיאור השינוי המשמעותי בתפיסה של הקהילה המקצועית את השילוב בין השניים וסקירה של תנופת המחקר בתחום הפסיכותרפיה בישראל.

לאור דבריו של פרופ' שפלר, הוזמנה להתדיין בנושא חשוב זה פרופ' הדס ויסמן, אשר הציגה את התפתחותה האישית והמקצועית כקלינאית חוקרת. פרופ' ויסמן ביקשה לתאר את התגשמותם של מה שהיו בעבר רק משאלה או חלום רחוק – ברית העבודה בין המחקר לפרקטיקה, תוך סקירת התפתחותו של תחום חקר יעילות הפסיכותרפיה, הלכה למעשה. בהמשך, הגיב לדברים גם ד"ר אילן אמיר, בהציגו ממצאים מרכזיים מפרויקט טיפולי ייחודי, במרכזו פסיכותרפיה פסיכואנליטית אינטנסיבית וממושכת על מטופלים המתמודדים עם הפרעות נפשיות קשות.