במסגרת הרצאתו, בחן סלבה קוברדינסקי את השימוש בחומרים פסיכואקטיביים במהלך גיל ההתבגרות דרך תהליכים שונים המתרחשים בגיל זה, תוך התמקדות בתלות ובניתוק מתלות. מתוך מסגרת תיאורטית זו, הציג קוברדינסקי עקרונות לשיח מיטיב עם בני נוער בנוגע לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים. בדבריו, הוא התייחס לגורמי סיכון לשימוש בחומרים אלו והבחין בין סוגי חומרים פסיכואקטיביים שונים והמשמעויות התוך-נפשיות של השימוש בהם. לאורך הרצאתו, הדגים קוברדינסקי את דבריו באמצעות שני תיאורי מקרה.
