פרופ' יוסי לוי בלז וד"ר דניאלה איזנברג שפרן
התאבדות הינה תופעה מדאיגה אשר גובה כמיליון חיי אדם מדי שנה. בקרב זקנים (בני 65 ומעלה), שיעור ההתאבדויות גבוה פי ארבעה משיעורי ההתאבדות בקבוצות גיל אחרות, ועל כן מדובר בסוגיה בריאותית חמורה עבור מערכת הבריאות הציבורית (ארגון הבריאות העולמי, 2017). בשל שיעורי ההתאבדות הגבוהים הללו, ישנה חשיבות רבה בזיהוי גורמי הסיכון, בהטמעת תוכניות התערבות ובניסיון למניעת ההתאבדות בקרב בני הגיל השלישי. צרכים אלו מקבלים משנה תוקף בימים של משבר הקורונה הגלובלי, אשר גובה מחירים מן האוכלוסייה המזדקנת והזקנה באופן מיוחד.
באופן עקבי, בספרות המקצועית כמו גם בשיח הציבורי, אחד מהמאפיינים הבולטים שמזוהים עם זקנה הינו בדידות. חוויית הניתוק מהסביבה הנקשרת בבדידות זו, עלולה להפוך את חיי היום-יום לקשים מנשוא ולפיכך עלולה להוות טריגר משמעותי למחשבות והתנהגויות אובדניות. ממחקרים שבחנו אובדנות בקרב זקנים, נמצא שמרבית הקשישים שהתאבדו חוו בדידות חברתית חמורה טרם התאבדותם (Sinyor et al., 2016). באופן התואם ממצא זה, ההבנה כי גורמים בין אישיים הינם קריטיים בסיכון האובדני באה לידי ביטוי בתיאוריה הבין-אישית להתאבדות של תומאס ג'וינר (IPT; Van Orden et al., 2010) שנבחנה ונמצאה מתוקפת גם לבני הגיל השלישי (Kinory, Aisenberg & Levi-Belz, 2020).
על פי התיאוריה של ג'וינר, קיימים שני גורמים מרכזיים התורמים לסיכון האובדני; תחושת חוסר שייכות, כלומר תחושה של ניתוק או בידוד חברתי, ונטל נתפס, כלומר, תפיסתו של האדם את עצמו כנטל על אחרים. בתקופת משבר הקורונה, לא נותרה לזקנים ברירה אלא להסתמך על סביבתם למילוי צרכיהם הבסיסיים כגון רכישת מזון ותרופות, ועל כן תחושת הנטל הנתפס התעצמה. מעבר לכך, חוסר בפעילויות שגרתיות המאפשרות לזקנים להתערות בחברה, עלול להגביר משמעותית את התחושה כי הם לא שייכים ועל כן להגדיל את הסיכון לאובדנות.
מלבד הבדידות הקשה שהביאה תקופת משבר הקורונה (COVID 19), זקנים רבים חוששים לחייהם, שכן 95 אחוזים ממקרי המוות מנגיף הקורונה היו כאשר החולים היו בגילאי 60 ומעלה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, יוני 2020). מסיבה זו, מצבם הנפשי של בני הגיל השלישי רגיש במיוחד בימי המשבר. נראה כי זקנים רבים חווים קשיים פסיכולוגיים בתקופת המגפה, כאשר 45.5% דיווחו על צורך בסיוע מיוחד (לעומת 16% באוכלוסייה הכללית), ו-30% דיווחו על עלייה ברמות המצוקה יחד עם בדידות קשה (לעומת 20% באוכלוסייה הכללית). כל זאת כאשר על אף שקיים צורך קריטי בליווי ותמיכה נפשית של זקנים בעת זו, המציאות החדשה הכתה גם במערכת בריאות הנפש ושיבשה את יכולתם של אנשי מקצוע לבצע הערכת סיכון למצוקה נפשית ולקבל אומדן מדויק לאובדנות.
לצד הבדידות והחרדה הבריאותית, משבר הקורונה הביא עימו גורמי סיכון נוספים הייחודיים למצב ותורמים לסיכון האובדני בקרב זקנים. ביניהם גורם סיכון משמעותי הינו הסגר הממושך אשר נמצא כבעל השלכות שליליות על הפרעות פסיכולוגיות שונות (Armitage & Nellums, 2020). בין היתר, הסגר כלל צמצום של התחבורה הציבורית בישראל והוביל את מרבית שירותי בריאות הנפש, ציבוריים ופרטיים כאחד, לפעול באופן מקוון. שינוי זה, אף על פי שהוא כורח המציאות, מקשה על אחוז לא מבוטל של האוכלוסייה המזדקנת והזקנה אשר מתקשה בתפעול אמצעי התקשורת המקוונים כך ששירותי בריאות הנפש הופכים באחת לא נגישים להם (Yang et al., 2020). כאשר זקנים מתקשים לקבל סיוע נפשי ורמות הדיכאון והחרדה גבוהות, בשגרה ובימים אלה במיוחד, הסיכון האובדני עולה ואנו עשויים למצוא את עצמנו בפני מדרון חלקלק.
ο חוויית הבידוד בימי קורונה – השלכות נפשיות וכלים להתמודדות
ο בריאות נפשית, זקנה והתמודדות בצל הקורונה
ο רווחה נפשית ומצוקה נפשית בקרב מזדקנים וזקנים בתקופת משבר הקורונה - אינדיקטורים לזיהוי ואבחון
כל גורמי הסיכון המצוינים לעיל מדגישים את הצורך בנקיטת צעדים דחופים שיסייעו לזקנים לעבור את התקופה המאתגרת בה אנו מצויים כעת. בהתבסס על ההבנה הקלינית והמחקרית, קיימות שלוש דרגות פעולה לקידום סיוע זה: זיהוי, התערבות ומניעה. פעולות בשלושת המישורים הללו יאפשרו למגר את העלייה בשיעורי ההתאבדות בקרב זקנים בתקופת הקורונה (Levi-Belz & Aisenberg, 2020) ויהוו אקט של לקיחת אחריות כלפי אוכלוסייה פגיעה במיוחד.
ראשית, זיהוי ממוקד של גורמי סיכון לאובדנות הינו קריטי במניעת התאבדות בקרב זקנים ואף עשוי להציל חיים. במצב הנוכחי של משבר הקורונה, עולה הצורך להרחיב את הזיהוי שמבצעים אנשי טיפול ומטפלים בקו הראשון (רופאי משפחה, עובדים סוציאליים וכו') ולבצע יותר הערכות של תסמיני דיכאון וסיכון אובדני בקרב מזדקנים וזקנים; זאת, תוך התאמתן לתצורה מקוונת. בנוסף, חשוב להקדיש תשומת לב לשינויים באינטראקציות חברתיות ולהשפעותיהם על תחושת חוסר השייכות והנטל הנתפס בקרב זקנים. ניתן אף לכלול היבטים אלו בהליכי הערכת סיכון אובדני, ובמהלך הערכת מסוכנות ניתן לשאול שאלות כגון: "האם אתה חושב שמותך יגרום להקלה בחייהם של קרוביך?". כך ניתן יהיה לאתר ולהעריך את שיעור הזקנים המצויים בסיכון אובדני בצורה מדויקת יותר, גם בהיעדר האפשרות למפגש פנים אל פנים.
מלבד זיהוי הסיכון האובדני, ישנה חשיבות להתערבות רגשית כאשר עולה חשש להתנהגות אובדנית. הסגר הנוכחי והגבלות התחבורה הציבורית מקשים על קבלת טיפולים פסיכולוגיים בקרב זקנים (Holmes et al., 2020). על כן, המצב דורש הטמעת שינויים בהתערבויות הפסיכולוגיות, על מנת לשפר את נגישות הטיפול ולמקד אותו לנושאים רגישים בתקופה זו. במצבים בהם עולה על הפרק חשד משמעותי לסיכון אובדני, חשוב ליישם התערבות מקוונת קצרה במיוחד או פרוטוקול טיפולי שיועבר על ידי המטפל העיקרי, תוך מתן דגש לנושאים של בדידות ותחושת חוסר שייכות. אין ספק כי התערבות כזו מצריכה הכשרה מתאימה, אך מטפלים, צוותים בבתי אבות ובני משפחה, יוכלו לעבור פגישת הדרכה מקוונת עם אנשי מקצוע בכדי ללמוד ולתרגל הערכה אובדנית והתערבויות קצרות מסוג זה. בהקשר זה חשוב לציין כי התערבויות אלו נמצאו כיעילות גם כאשר הועברו על ידי קלינאים שאינם חלק ממערכת בריאות הנפש (Luty & Scalia, 2018).
נוסף על המצוקה הרגשית שחווים הזקנים במשבר הנוכחי, נראה כי ההשלכות הנפשיות ימשיכו להתקיים עוד זמן רב לאחר התפרצות המגיפה (Gunnell et al., 2020). על כן, ניכר כי ישנו צורך בתוכניות למניעת התאבדות המותאמות למשבר הקורונה ומכוונות לצרכיהם של הזקנים בעת הנוכחית. תוכניות התערבות עתידיות יוכלו לסייע להשלכות הרגשיות הנלוות למגפת הקורונה, להתפרצות של גל שני ולהופעתן של מגיפות אחרות בעתיד.
היבט נוסף וחשוב לא פחות שנוצר בעקבות משבר הקורונה הינו התפתחות או חיזוק של סטראוטיפים וסטיגמות שליליות כלפי זקנים (Ayalon et al., 2020). כאשר אוכלוסיה מודרת ומסומנת על בסיס גילה, ללא הבחנה שכמובן קיימת בין הפרטים בה, נוטות להתגבש בקרב האוכלוסייה הכללית עמדות שליליות כלפי הקבוצה. בהקשר לחשש מתחלואה ומוות, סטריאוטיפים של חולי וחולשה, שגם כך מקושרים לזקנה, גוברים ומתחזקים, הן בקרב צעירים והן בקרב זקנים (Levy et al., 2020). בטווח הקצר, הגילנות (גזענות מבוססת גיל כלפי זקנים) עשויה לפגוע ברווחת האוכלוסייה הקשישה בלבד. אולם, בטווח הארוך, הסטריאוטיפים עלולים לפגוע ברווחתן של כל שכבות הגיל. מבוגרים צעירים התופסים את הזקנה באופן שלילי, יחוו בעצמם את השפעות הסטריאוטיפים השליליים כאשר יזדקנו והסטריאוטיפ יהפוך לסטראוטיפ עצמי. סטריאוטיפים עצמיים כאלו לא רק שפוגעים ברווחתם הנפשית, אלא עשויים להשפיע על בריאותם הפיזית (Levy et al., 2020). על כן, אנו כחברה צריכים לפעול למען מניעת גילנות על ידי איחוד מחדש בין הזקנים לבין האוכלוסייה הצעירה (ברוק וג'קסון, 2020).
על רקע המשבר העולמי שפקד אותנו, זוהי שעת כושר חשובה להקדשת תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיית הזקנים. אנו יכולים לאמץ דרכי פעולה חדשות כגון אלו שהוצעו לעיל על מנת להפחית ולמנוע אובדנות בקרבם. טוב יעשו קובעי מדיניות אם ישתפו פעולה בהטמעת פרוטוקולים יעילים להערכה, התערבות ומניעה של אובדנות. כך יוכלו לטפל בבעיה באופן ממוקד ויאפשרו שינוי ותיקון לשיעור הגבוה והטרגי של התאבדות קשישים. במקביל לכך, ישנה חשיבות להעלאת המודעות לנושא בקרב אנשי הטיפול. אלו יוכלו להגביר את הדריכות הטיפולית בעבודה עם אוכלוסייה מזדקנת וזקנה, ובמקביל להיות שגרירים של הנושא בתוך מסגרות הטיפול והחיים השונות בהן הם לוקחים חלק.
פסיכולוג קליני, ראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין וחבר הנהלת עמותת "בשביל החיים".
פסיכולוגית קלינית, ראש התכנית לפסיכולוגיה קלינית-גרונטולוגית במרכז האקדמי רופין.
Armitage, R., & Nellums, L. B. (2020). COVID-19 and the consequences of isolating the elderly. The Lancet Public Health, 5(5). https://doi.org/10.1016/s2468-2667(20)30061-x
Ayalon, L., Chasteen, A., Diehl, M., Levy, B. R., Neupert, S. D., Rothermund, K., Tesch-Römer, C., & Wahl, H. W. (2020). Aging in Times of the COVID-19 Pandemic: Avoiding Ageism and Fostering Intergenerational Solidarity. The Journals of Gerontology: Series B. https://doi.org/10.1093/geronb/g
Brooke, J., & Jackson, D. (2020). Older people and COVID‐19: Isolation, risk and ageism. Journal of Clinical Nursing. https://doi.org/10.1111/jocn.15274
Brooks, S. K., Webster, R. K., Smith, L. E., Woodland, L., Wessely, S., Greenberg, N., & Rubin, G. J. (2020). The psychological impact of quarantine and how to reduce it: Rapid review of the evidence. The Lancet, 395(10227), 912–920. https://doi.org/10.1016/s0140-6736(20)30460-8
Conejero, I., Olié, E., Courtet, P., & Calati, R. (2018). Suicide in older adults: Current perspectives. Clinical Interventions in Aging, 13, 691–699. https://doi.org/10.2147/cia.s130670
Duberstein, P. R., Conwell, Y., Conner, K. R., Eberly, S., Evinger, J. S., & Caine, E. D. (2004). Poor social integration and suicide: fact or artifact? A case-control study. Psychological Medicine, 34(7), 1331–1337. https://doi.org/10.1017/s0033291704002600
Durkheim, E. (1951). Suicide: A study in sociology. Free Press.
Farber, E. W. (2019). Interpersonal Psychotherapy and Brief Psychodynamic Therapies. Essential Psychotherapies: Theory and Practice, 407.
Gunnell, D., Appleby, L., Arensman, E., Hawton, K., John, A., Kapur, N. Khan, M., O’Connor, R. C., Pirkis, J., & the COVID-19 Suicide Prevention Research Collaboration (2020). Suicide risk and prevention during the COVID-19 pandemic. The Lancet Psychiatry https://doi.org/10.1016/ S2215-0366(20)30171-1
Harrison, K. E., Dombrovski, A. Y., Morse, J. Q., Houck, P., Schlernitzauer, M., Reynolds, C. F., & Szanto, K. (2010). Alone? Perceived social support and chronic interpersonal difficulties in suicidal elders. International Psychogeriatrics, 22(3), 445–454. https://doi.org/10.1017/s1041610209991463
Hodwitz, O., & Frey, K. (2016). Anomic suicide: A Durkheimian analysis of European normlessness. Sociological Spectrum, 36(4), 236–254. https://doi.org/10.1080/02732173.2016.1148652
Holmes, E. A., O’Connor, R. C., Perry, V. H., Tracey, I., Wessely, S., Arseneault, L., & Ford, T. (2020). Multidisciplinary research priorities for the COVID-19 pandemic: A call for action for mental health science. Lancet Psychiatry, (0). https://doi.org/10.1016/S2215-0366(20)30168-1
Kinory D, Aisenberg D, Levi-Belz Y. (2020). The cost of being apart: The contribution of perceived burdensomeness and thwarted belongingness to suicide ideation among Israeli older adults. Journal of Nervous and Mental Disease. Epub ahead of print.
Levy, B. R., Slade, M. D., Chang, E. S., Kannoth, S., & Wang, S. Y. (2020). Ageism amplifies cost and prevalence of health conditions. The Gerontologist, 60(1), 174-181. https://doi.org/10.1093/geront/gny131
Liu, S., Yang, L., Zhang, C., Xiang, Y. T., Liu, Z., Hu, S., & Zhang, B. (2020). Online mental health services in China during the COVID-19 outbreak. The Lancet Psychiatry, 7(4), e17-e18. https://doi.org/10.1016/S2215-0366(20)30077-8
Luty, S. E., Scalia, S. (2018). Can interpersonal psychotherapy be delivered by a community agency?. Australasian Psychiatry, 26(2), 200-205.
Posner, K., Brent, D., Lucas, C., Gould, M., Stanley, B., Brown, G., & Mann, J. (2008). Columbia-suicide severity rating scale (C-SSRS). New York, NY: Columbia University Medical Center.
Santini, Z. I., Jose, P. E., Cornwell, E. Y., Koyanagi, A., Nielsen, L., Hinrichsen, C., Meilstrup, C., Madson, K. R., & Koushede, V. (2020). Social disconnectedness, perceived isolation, and symptoms of depression and anxiety among older Americans (NSHAP): A longitudinal mediation analysis. The Lancet Public Health, 5(1), e62-e70. https://doi.org/10.1016/s2468-2667(19)30230-0
Sinyor M, Tan LP, Schaffer A, Gallagher D, Shulman K. (2016). Suicide in the oldest old: An observational study and cluster analysis. International Journal Geriatric Psychiatry, 31(1), 33–40. https://doi.org/10.1002/gps.4286
Van Orden, K. A., Witte, T. K., Cukrowicz, K. C., Braithwaite, S. R., Selby, E. A., & Joiner Jr, T. E. (2010). The interpersonal theory of suicide. Psychological Review, 117(2), 575–600. https://doi.org/10.1037/a0018697
Vanderhorst, R. K., & Mclaren, S. (2005). Social relationships as predictors of depression and suicidal ideation in older adults. Aging & Mental Health, 9(6), 517–525. https://doi.org/10.1080/13607860500193062
World Health Organization (2017). Suicide. http://www.who.int/mental_health/prevention/suicide/suicideprevent/en/
Xu, S., & Li, Y. (2020). Beware of the second wave of COVID-19. The Lancet, 395(10233), 1321–1322. https://doi.org/10.1016/s0140-6736(20)30845-x
Yang, Y., Li, W., Zhang, Q., Zhang, L., Cheung, T., & Xiang, Y.-T. (2020). Mental health services for older adults in China during the COVID-19 outbreak. The Lancet Psychiatry, 7(4). https://doi.org/10.1016/s
