כניסת מטפלים לאתר הקהל הרחב
האיזור הזה באתר מיועד למטפלים ולאנשי מקצוע. לאתר המידע ולאיתור מטפלים
לחצו כאן

אימון- תחום מתפתח: היסטוריה, מחקר ומאפייני האימון האישי

מאמר זה סוקר את תחום האימון האישי תוך התייחסות להיבטים כמאפייניו הייחודיים של האימון, הרקע לצמיחת תחום האימון, תוצאות מחקרים על יעילות האימון ועוד

מאת
דר. סני גורדון בר
מאת
דר. סני גורדון בר
18/07/2016

מאמר זה נכתב כתגובה למאמרו של Wang (2013) ומתוך רצון להציג תמונה רחבה של תחום האימון בארץ ובעולם, להתייחס לנעשה בארץ בחום האימון ולהביא לידי ביטוי מספר ממצאים ממחקר שביצעתי.

קצת היסטוריה

האימון התפתח כחלק מה"צייטגייסט" הפוסט מודרני כאשר מצד אחד המידע זמין לכולם יש גישות רבות מוגבלות בזמן וזמינות לכל, יכולת הבחירה והאפשרויות רבות, ומצד שני אנשים וארגונים צריכים להתמודד בקצב אירועים ושינויים בו מה שהיה נכון אתמול כבר לא עובד היום ויש צורך בתגובה מהירה מול מציאות משתנה. החופש לבחור ולשנות ומצד שני הצפה של ידע ומידע והחרדה שמתלווה לכך. האימון בהיותו מכוון כוחות ומטרה, מכוון עתיד ופונה לאוכלוסייה בריאה, ללא הסטיגמה של בריאות הנפש, הפך למושך ומסקרן.

האימון צמח על כתפי גישות תיאורטיות של הפסיכולוגיה ההומניסטיות והפסיכולוגיה הקוגניטיבית על גווניה השונים, אך הושפע גם מתיאוריות מזרחיות, והשתמש מתחילתו בטכנולוגיה המודרנית האינטרנטית, היכולת לתקשר מרחוק דרך הסקייפ וליצור קשר גלובלי בו זמני עם אנשים שונים יחידים וקבוצות. האימון התפתח במקביל במקומות שונים, אך התמסדותו בארגונים מקצועיים החלה ב- 1994, השנה בה הקימו תומס ליאונרד ודור מייסדי תחום האימון את ארגון האימון הבינלאומי- ICF international coaching federation מספר שנים לאחר מכן נכתב הקוד האתי של הארגון. באותו זמן בערך, בשנת 1990 , החל פרופ' מרטין זליגמן לחקור ולייסד את תחום "הפסיכולוגיה החיובית" (Seligman,2001), ובתחום הארגוני יצא לאור ספרו של קופרריידר "חקר מוקיר" העוסק בצורך וביעילות של מיקוד במה שעובד, למידה מהצלחות (Cooperrider, 1999).

בארץ, ב- 2002 הופיעו תכניות להכשרת מאמנים שהמאפיין המרכזי שלהם הוא הלמידה פנים אל פנים, בעוד שרב ההכשרות בעולם נעשו בשיטת הלמידה מרחוק. ב- 2004, הוקמה לשכת המאמנים בישראל וב-2010 נכתב והופץ הקוד האתי של לשכת המאמנים, אשר בעקבות משפט תקדימי מחייב כעת את כל המאמנים בארץ. לטענתי, בניגוד לנכתב במאמרו של Wang (2013), קיימים קודים אתיים סטנדרטיים אשר הותאמו לעולם האימון. האתיקה נמצאת במרכז ההתייחסות והדרישה מבתי ספר מוסמכי לשכה, בנוסף לתכני ליבה שעות הכשרה והתמחות מוסדרת וכך הוא הדין בבתי ספר שמוסמכים על ידי ה- ICF.

מאמנים רבים רואים בפסיכולוגיה החיובית בסיס מדעי ותיאורטי המסביר את השפעת האימון, מעבר לגישותיו השונות. יש קשר בין התפיסות המוכחות והממצאים של מחקרי הפסיכולוגיה החיובית ומחקרי האושר לבין גישה האימונית הכללית, או כפי שצוטט סליגמן אצל קאופמן (2011קאופמן, עמ' 70)"Coaching is a practice in search of a backbone - scientific evidence based backbone as well as theoretical backbone. Positive psychology can provide both"
מחקר על תחום האימון

בסקירה מפורטת של כל עבודת המחקר שנעשתה בהקשר לאימון, פרופ. Grant (Grant, 3200, Grant & Cavanagh ' 2011) מצא כי למרות שיש מגמה של עליה במספר המאמרים המתפרסמים על תחום האימון ואף עלייה בשכיחות המחקר בתחום, הרי שמעט מאוד מהמחקרים נערכים תוך שימוש בפרוצדורה המאפשרת שליטה מבוקרת על משתני הניסוי.

יחד עם זאת, במחקרים מבוקרים שנערכו נמצא שאימון אישי מביא לירידה בסימפטומים של חרדות, מתח ודיכאון, מעלה תקווה, איכות חיים וחוסן, ומקדם מטרות (Grant, 2003; Green, Oades & Grant, 2006; Green, Grant & Rynsaardt, 2007; Grant & (Cavanagh, 2011). מחקרים שנערכו במסגרת מערכת החינוך מצאו שאימון אישי מקדם יכולות לימוד אפקטיביות ומיומנויות לימוד אצל סטודנטים, מקדם הצבת מטרות לטווח ארוך ותורם ליכולות ההתמודדות (Green et al., 2006, 2007; Libri & Kemp, 2000). מספר מחקרים מבוקרים לגבי יעילות האימון האישי הצביעו על השגת מטרות טובה יותר, קידום המטא-קוגניציה וצמצום החרדה והדיכאון (Grant, 2003; Grant, Linley & Burton, 2009).

שלשה מחקרים מבוקרים על אימון נערכו בישראל: אחד בדק הישגים ושביעות רצון בעבודה בארגון בגישת האימון הקוגניטיבי התנהגותי (Botzer & Sarros, 2012) , השני בדק קידום מטרות אקדמיות והקטנת נשירה במכללה טכנולוגית (Donner, et al., 2009), והשלישי בדק את השפעות האימון האישי בגישה של האימון המערכתי (Systems Coaching) על מסוגלות עצמית ואיכות חיים באוכלוסייה של סטודנטיות שהיו אימהות חד הוריות (;Gordon Bar, 2014 Haienes ;1998 Haienes, 2007).

אימון ומאפייניו הייחודיים

כיום קיים מגוון רחב של מודלים אימוניים, כאשר ההנחות העומדות בבסיס האימון מעבר לגישות האימון השונות הן:
1. בהתאם לפסיכולוגיה והפילוסופיה ההומניסטית, האימון רואה את האדם כשלם, חיובי, בעל כוחות ויכולות להיות אחראי בלעדי לבחירותיו וטעויותיו, ותופס אותו כסוכן וכאחראי היחידי לתוצאות האימון. בהתאם, המאמן לעולם אינו ערב לתוצאות האימון.
2. האימון נשען על תיאוריות מוטיבציה מכוונות עצמי ומדגישות אוטונומיה, ומדגיש את חיבור מטרתו של המתאמן למוטיבציה פנימית בעלת משמעות עבורו.
3. אינטגרציה בין תיאוריות מקובלת בבסיס הגישות האימוניות והיא ממשיכה את גישתם של Schwarzer (2008) ו Baban- (2007) אשר הציעו מודל ההתערבות לשינוי התנהגות מסכנת בריאות. הם מאמינים שהשונות הרבה בהתנהגות מורכבת תוסבר טוב יותר על ידי שילוב תיאוריות מאשר על ידי תיאוריה אחת בלבד.
4. המיקוד הוא בהווה ובעתיד, ואינו מכוון לחיפוש תובנות או הסברים לבעיות שמקורם בהיסטוריה האישית, אלא מכוון מטרות ופתרונות.
5. אימון הוא אסטרטגיה המכוונת למשמעות ומטרה עתידית, ולכן גם מתמקד בעשייה תוצאתית העוזרת למתאמן לממש את מטרותיו.
6. כלי העבודה של המאמן הן מיומנויות אימון הנלמדות ונבחנות, והקוד האתי המנחה אותו.

מקצוע לעומת מיומנויות

אני מציעה להבחין בין אימון כמקצוע בעל מאפיינים ייחודיים המבחינים בינו לבין מקצועות כמו יעוץ, טיפול, הדרכה או מנטורינג, לבין שימוש במיומנויות אימון כחלק מהתערבויות בהן נעשה שימוש במסגרת מקצועות אחרים כמו ניהול, יעוץ, הוראה או טיפול. מיומנויות אימון יכולות להוות כלי מצוין ותומך במקצועות רבים וככאלה מומלץ ללמוד אותם, ולהשתמש בהן כחלק ממקצוע עיקרי כמו טיפול או יעוץ. מי שמשתמש במיומנויות אימון במקצוע העיקרי שלו כמו יעוץ אינו מאמן אלא נעזר במיומנויות אימון. לעומת זאת בהגדרת מקצוע האימון יש הבחנה נחרצת ואינה ניתנת לחלופה בין אימון ליעוץ ובין אימון לטיפול. מנטורינג שקיים באימון הוא בהדרכת מאמנים וקידומם סביב מיומנויות האימון שלהם.
בהתאם, דעתי היא כי שמות כמו 'אימון פסיכולוגי', 'פסיכולוגיה אימונית' ודומיהם גורמים נזק ובלבול לתחום האימון מאחר והם יוצרים אשליה בציבור של 'שניים בכרטיס אחד', ואין בהירות לגבי גבולות כל אחד מהמקצועות.

לסיום, אני מבקשת לשתף במספר ממצאים הנוגעים לאימון, שמקורם הן במחקר שערכתי והן במחקרים שנערכו ברחבי העולם.

1. האימון מרחוק אינו נופל ביעילותו מהאימון פנים אל פנים. במחקרי, חלק מהמתאמנות חוו את האימון מרחוק לא רק כנוח אלא גם כמאפשר יותר וכמסייע בהתמדה בתהליך. כמו כן, האימון מרחוק נחווה כמאפשר פתיחות רבה יותר: "כאשר אני משוחררת מהעיניים של המאמן אני מרגישה נח יותר וממוקדת יותר בעצמי". Hammond, G. C., Croudace, T. J., Radhakrishnan, M., Lafortune,) L., Watson, A., McMillan-Shields, F., & Jones, P. B. ,2012; Lovell, K., Cox, (D., Haddock, G., Jones, C., Raines, D., 2006.
2. חוסר גבולות והבנת יתר לאי עשיה נחווה כאינפנטליזציה של המתאמנת וכיחס חסר כבוד אליה. לדוגמה, אחת המתאמנות במחקר ציינה כי ברגע שהמאמנת עימתה אותה עם אי הופעה לפגישה או עם אי עשיה, המתאמנת חשה כי האחריות והבחירה באימון מוחזרות אליה, ויחס זה סייע לה לקחת אחריות ולהרגיש כי היחס אליה הוא יחס מכבד: "הרגשתי שהיא (המאמנת) לא מתייחסת אלי כנכה כמו מוסדות ואנשים שונים בחיי".
3. רוב המחקרים באימון מסתמכים על דיווח עצמי, וכך גם המחקר שאני עצמי ערכתי. עם זאת, מומלץ להיעזר גם בגורמים ומדדים חיצוניים ואובייקטיביים כדי למדוד באופן מבוקר את השפעת האימון, מעבר לשביעות רצון אישית.

דר. סני גורדון בר, פסיכולוגית קלינית בכירה ומדריכה, בוגרת לימודי בודהיזם למטפלים.
מאמנת ומדריכה בכירה לאימון, מוסמכת לשכת המאמנים וה- ICF, מנחת קורסים להכשרת מאמנים וקורסים מתקדמים של הכשרת מנחי קבוצות אימון ומדריכים למאמנים. הקימה את ועדת האתיקה בלשכת במאמנים, וחוקרת את תחום האימון.



מקורות

עוד כתבות

בטיפולנט - הפורטל הגדול לשירותים פסיכולוגיים בישראל

פורטל בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, ביניהם אינדקס לאנשי מקצוע, מרכז מידע לפסיכולוגיה, כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע ולקסיקון למונחי פסיכולוגיה. פסיכולוגים ואנשי מקצוע יכולים לבקר במאגר המאמרים המקצועיים בפורטל או לבקר במגוון של פורומים פסיכולוגים הזמינים להתייעצות. הפורטל הופך להיות מהמובילים בתחום הפסיכולוגיה בישראל בפרט ובתחום אנשי המקצוע בכלל. התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך. השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש. שימוש באתר ובתכניו ייחשב כהסכמה מצד המשתמש לתקנון האתר המופיע בעמוד מדיניות פרטיות ותנאי שימוש באתר.