תפריט נגישות

מי בסיכון מוגבר לאובדנות? חיזוי ומניעה בעבודה עם קהילות בסיכון

צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 38/18

התנהגות אובדנית וגורמי הסיכון בקרב יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי | מודל פסיכולוגי אינטגרטיבי לניבוי התנהגות אובדנית בקרב להט"בים בישראל | דיכאון ואימפולסיביות בקרב חיילי צה"ל שהתאבדו | פציעה מוסרית והשלכותיה על פסיכופתולוגיה ואובדנות בקרב לוחמים משוחררים

         


           

העובדה כי לא ניתן לבודד גורם אחד בלבד המוביל להתנהגות אובדנית מקשה מאוד על היכולת שלנו לחזות מבעוד מועד אירועים אובדניים. גורמי הסיכון לאובדנות, כמו גם גורמי החוסן, הם מגוונים ביותר, סבוכים זה בזה ואף עשויים להשתנות לאורך זמן. עם זאת, עשורים רבים של מחקרים מעידים כי הניסיון לזהות אוכלוסיות בסיכון מוגבר מהווה תרומה משמעותית ביותר למאמץ הלאומי למניעת אובדנות, לו גם יש השפעה על אופי ההתערבות הטיפולית והצלחתה. בגיליון זה ריכזנו עבורכם צילומים מלאים מתוך הרצאות הכנס המדעי השישי לחקר האובדנות בישראל "להבין כדי למנוע", אשר עסקו באיתור, מניעה ועבודה עם המטופלים המשתייכים לקהילות בישראל הנמצאות בסיכון מוגבר.

נפתח בהרצאתו המרתקת של אלעד שלו, אשר עסקה בגורמי הסיכון לאובדנות בקרב יוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. שלו הציע כי הלחצים המופעלים על היוצאים בשאלה נוכח בחירתם באורח חיים חדש ושונה מזה שמכתיבה סביבתם, ובניהם סנקציות חברתיות ובדידות כפויה, מייצרים מצע להתפתחותם של קשיי הסתגלות, מתח נפשי וכאב רב. בתורם, עשויים אלה להוות גורמי סיכון משמעותיים ביותר להתנהגות אובדנית. לצד זאת, קיים מחסור בתכניות מניעה וטיפול ייעודיות לקהילה הזו, אשר רבים בה נמצאים במצבי משבר מתמשכים ומצריכים גיבוש מענים רגישים ומותאמים תרבותית.

זאת ועוד, עשורים רבים של מחקרים ברחבי העולם מעידים כי גם אוכלוסיות הלהטב"ק נמצאת בסיכון מוגבר לחשיבה ולהתנהגות אובדנית מתמשכת. בהרצאתה הציגה דני פלג מחקר ראשון מסוגו בישראל אשר ביקש לייצר מודל אינטגרטיבי למיפוי הגורמים אשר עשויים להסביר את הסיכון המוגבר לאובדנות שנקשר לאוכלוסייה הלהטב"קית. בין היתר, הציעה פלג כי צעירים אלה סובלים מריבוי של אירועי חיים שליליים, אחוזים גבוהים של דיכאון והשלכות חמורות של הפנמת סטיגמות חברתיות.

אוכלוסייה נוספת אשר עומדת שנים רבות במרכזו של מחקר האובדנות בישראל היא חיילי צה"ל. עם זאת, ועל אף שהתרחש שינוי משמעותי בתפיסה של המערכת הצבאית בנוגע לתופעת האובדנות המרחשת בקרבה, זו ממשיכה להיות קשה מאוד לחיזוי ולמניעה. בהרצאתו הציג ד"ר אסף יעקבי מחקר ייחודי בשיטת "ניתוח פסיכולוגי שלאחר המוות", אשר אסף באופן שיטתי את המידע הרפואי והמשטרתי של כל מקרי האובדנות בקרב חיילים גברים שהתרחשו בארץ בשנים האחרונות. תוצאותיו של מחקר זה הצליחו לזהות שתי אוכלוסיות קליניות נבדלות, אשר עשויות לשפוך אור על המוטיבציות הבסיסיות שמניעות צעירים לבצע מעשים אובדניים, כמו גם על הסיכוי למניעתם.

לסיום, תופעת האובדנות עשויה ללוות חיילים גם זמן רב לאחר שחרורם מהצבא. בהרצאתו "יורים ובוכים": פציעה מוסרית והשלכותיה על פסיכופתולוגיה ואובדנות בקרב לוחמים משוחררים, התמקד פרופ' גדי זרח בחיילים אשר היו עדים לאירועים אשר נגדו באופן משמעותית את האמונות המוסריות בהן הם מחזיקים. מחקר זה ביקש לטעון כי הטיפול ב-PTSD צריך לכלול התייחסות לחוויות המטלטלות מבחינה רגשית-מוסרית שעוברים לוחמים בעת שירותם הצבאי, ולא להסתפק בעיבוד האירועים הטראומתיים מבוססי-הפחד בלבד.