במסגרת הרצאתה, עסקה נעמה גרינולד ב-3 אתגרים משמעותיים העומדים להבנתה במרכז עבודתן של מערכות החינוך בתקופת המשבר: (1) מעבר מקרבה פיזית לעבודה מרחוק, (2) שינויים מנטליים כמו גדיעה בתחושת ההמשכיות ותחושות דיס-אוריינטציה, ו-(3) שינויים במרקם הבין-אישי והקבוצתי בצוותי החינוך ובקרב תלמידים. בתוך כך, תיארה סוגיות הנוגעות במעבר של מערכות חינוכיות לשיגרת חירום מתמשכת בימי קורונה וכן את המשתנים של חוסן מערכתי והרלוונטיות שלו למסגרות חינוכיות.
