גב' וקשטיין עסקה בהרצאתה ברגעים בהם מטפלים חווים את עצמם כמשקרים, בין אם בנפשם ובין אם במעשיהם. לפי ביון, השקר הוא רעל לנפשותינו ומשרת את הכחשת המציאות, ולפיכך, רק ההיחלצות ממנו וההגעה אל "אמת רגשית" מאפשרת צמיחה ומזור לסבלנו. לפי וקשטיין, הדיכוטומיה הזו בין אמת ושקר אמנם עומדת לנגד עיננו כמטפלים בתור קוד אתי המנחה אותנו בעבודתנו - אך המציאות מזמנת לנו אתגרים מורכבים גם בזירה זו. במהלך הרצאתה ביקשה להאיר הן את תהליך ההיווצרות של השקר והן את משמעויותיו בתהליך הטיפולי, וכן את האופן בו לרגעים מסויימים הוא אף יכול להוות רגע מכונן ונקודת מפנה בטיפול.
