חיפוש

כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על פסיכולוגיה בשירות הציבורי

פורסם על ידי דנה וישינסקי

בעמוד הנוכחי תוכלו למצוא את כל המידע הרלוונטי על הגופים השונים הפועלים במרחב הפסיכולוגיה בשירות הציבורי. מידע זה מתבסס על על סקירת המפגש הוירטואלי "פני הפסיכולוגיה הציבורית – אז והיום" שנערך ביום חמישי, ה-30 באפריל 2020, אשר סקר את הארגונים השונים הפועלים למען שיפור מעמדה של הפסיכולוגיה הציבורית בישראל. בחלק הראשון של המפגש, הציגו את הארגונים השונים בהתאמה, יורם שליאר, יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים, אלית מרדו, יו"ר התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית ויפעת שדה החברה במזכירות של חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר. חשוב לציין כי כל הצוותים המקצועיים בכל הארגונים הללו פועלים בהתנדבות, למעט יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר. סקירה זו מקווה לעזור לכם להבין קצת יותר את ההיסטוריה ואת הרעיונות העומדים מאחורי הארגונים המרכזיים בשירות הפסיכולוגיה הציבורית ותתמקד בשאלות הבאות:

מה היא פסיכולוגיה בשירות הציבורי?

מה מייחד את השירות הציבורי?

כיצד מתחלקות הסקציות השונות בפסיכולוגיה?

מה היא הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י)?

מה היא התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית?

מה היא חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר?

מה הוא פורום הארגונים בפסיכולוגיה?

מה היא "פסיכולוגיה בשירות הציבורי"?

הפסיכולוגיה הציבורית מאגדת תחתיה את כלל הפסיכולוגים מן הסקציות השונות, העובדים במסגרות ממשלתיות, רשויות מקומיות וארגונים ציבוריים כגון קופות חולים ועמותות. מה זה אומר בפועל? בפסיכולוגיה החינוכית למשל, מדובר בעיקר על הרשויות המקומיות; בפסיכולוגיה הקלינית, מדובר בעיקר על משרד הבריאות וקופות החולים. בשאר הסקציות הדבר משתנה.  

מה מייחד את השירות הציבורי משירותים פסיכולוגיים אחרים?

באופן כללי, שירות ציבורי ניתן לציבור על ידי המדינה או על ידי גוף אשר קיבל זיכיון לכך מטעם המדינה. השירות הציבורי בדרך כלל מתוקצב, ומטרתו העיקרית הינה מתן שירות לציבור שלא במטרה לייצר רווחים כספיים. אמנם גם בתוך המעסיקים שחתומים על הסכמים קיבוציים, ישנם תהליכים של הפרטה - למשל, בקופ"ח כללית ניתן לקבל טיפול פסיכולוגי מסובסד ב-130 ₪ לפגישה (כך השהירות לא לגמרי בחינם). יחד עם זאת, הרעיון העומד מאחורי הנגשת טיפול פסיכולוגי בשירות הציבורי הוא לספק טיפול נפשי איכותי לציבור הרחב, ללא תלות בכושר השתכרותו, איזור מגוריו או גורמים אחרים. 

כיצד מתחלקות הסקציות השונות בפסיכולוגיה היישומית (ולא המחקרית)?

אנו מביאים כאן את הנתונים כפי שניתנו בהרצאה, אך חשוב לציין כי הנתונים לא מדויקים כיוון שקיים קושי לדעת את היקפי פעילות הפסיכולוגים בשירות הציבורי ולציין נתונים המבוססים על מסמך רשמי כלשהו. 

הסקציה הגדולה ביותר של פסיכולוגים בשירות הציבורי היא הסקציה החינוכית, אשר מהווה 50% מכלל הפסיכולוגים בשירות הציבורי. לאחר מכן, נמצאת הסקציה הקלינית עם 30%, כאשר ב-20% הנותרים, מתחלקות ביניהן הסקציות ההתפתחותית, השיקומית, הרפואית והתעסוקתית. כמות הפסיכולוגים בארץ כיום היא 12,000 מכלל הסקציות הקיימות (זאת הערכת יתר, משום שהמספר מייצג את כל מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים, כולל פנסיונרים או בוגרי תואר מחקרי), מתוכם בערך 5,000 פסיכולוגים בשירות הציבורי. רוב הפסיכולוגים בשירות הציבורי מועסקים בחלקיות משרה; רובם בחצי משרה ומעטים במשרה מלאה. בפועל, קיימים בערך 2,500 תקנים – אך באופן מצער לא נעשה איסוף נתונים מסודר וקשה להעריך כמה תקנים קיימים בפועל בשירות הציבורי. התקווה היא שבקרוב יהיה רישום מסודר.

מה היא הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (הפ"י)?

הסתדרות הפסיכולוגים בישראל נחשבת לארגון המייצג את מרבית הפסיכולוגים במדינת ישראל. היא הוקמה בסוף שנות ה-50 ומילאה את כל הפונקציות המקצועיות והתעסוקתיות בענף הפסיכולוגיה מראשית הקמתה. בשנת 1973 נעשה פיצול בתחומי האחריות של הפ"י, והטיפול ביחסי העבודה ותנאי השכר הועבר למעשה להסתדרות העובדים – כלומר לחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר (עליה מפורט בהמשך). כיום מונה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל כ-3,200 חברים, כאשר שתי החטיבות הגדולות בתוך כך הן החינוכית והקלינית. החינוכית מונה כ- 1,400 חברים, הקלינית 1,200 חברים וארבע החטיבות האחרות מתחלקות בין ה-600 הנותרים.

במהלך שנות ה-70 הועבר "חוק הפסיכולוגים" וסמכויות מקצועיות רבות עברו מהפ"י למשרד הבריאות, המעצב את המדיניות המקצועית בעזרת מועצת הפסיכולוגים והוועדות המקצועיות. המועצה מורכבת ממתנדבים המחולקים על פני הסקציות השונות, והיא מתכנסת בערך אחת לחודש על מנת להתדיין ולקבל החלטות לגבי נושאים שונים הקשורים בהתפתחות המקצועית כגון הדרישות בהן נדרש לעמוד מתמחה במהלך ההתמחות, הדרישות הנדרשות לטובת הסמכה להדרכה וכו'. בהמשך, גם בתוך הסקציה הקלינית בהפ"י נעשתה התפלגות, כך שהיא התפצלה לשניים ומתוכה יצאו כמה פסיכולוגים קליניים והקימו את איגוד הפסיכולוגים הקליניים, אשר מוכר במיוחד בשל קיומו את הכנס בגינוסר.

מה זה אומר להיות חבר בהסתדרות הפסיכולוגים?

השתייכות לארגון מקצועי כמו הסתדרות הפסיכולוגים מאפשרת לפסיכולוג לבנות את זהותו המקצועית, את מעמדו, לחוש שייכות וליהנות משירותים שונים שהארגון מספק. הסתדרות הפסיכולוגים במסגרת חטיבותיה השונות מקיימת כנסים, ימי עיון ומפרסמת עיתון מקצועי ששמו פסיכו-אקטואלי המתפרסם אחת לשלושה שבועות. להסתדרות הפסיכולוגים יש גם שירות של ייעוץ משפטי, כך שבמידה ופסיכולוג נתקל בסוגיה משפטית, הוא יכול לקבל הדרכה וייעוץ מהפ"י ללא עלות. כחלק מפעילותה, דאגה ההסתדרות כי הביטוח המקצועי יורד בחצי המחיר ולפיכך חברות בארגון קשורה גם בלקיחת חלק במאבקים של איגוד מקצועי. בנוסף, ועדת האתיקה היחידה של הפסיכולוגים נמצאת בהסתדרות הפסיכולוגים, והיא גם אומצה על ידי מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות כגוף הרשמי המוסמך לתת מענה בסוגיות טיפוליות-אתיות. בשונה מן הארגונים האחרים, הסתדרות הפסיכולוגים מטפלת גם בפסיכולוגים עצמאיים העובדים בקליניקות פרטיות שאין להם כל כתובת אחרת.

מתי ניתן להצטרף כחבר בהפ"י?

אפשר להיות חבר הפ"י כבר כסטודנט בשנה ב' של התואר השני בפסיכולוגיה, במחיר מוזל. בעתיד ניתן יהיה להצטרך גם כסטודנט שנה א'. לאחר מכן ניתן להצטרף כחבר בהסתדרות הפסיכולוגים בכל שלב בתהליך המקצועי.

מה היא התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית?

התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית הוקמה בשנת 2015 מתוך אותם פיצולים שהוזכרו לעיל ומתוך הבנה שבכדי לעשות איזשהו שינוי, במיוחד בשירות הציבורי, ולחזק את הפסיכולוגים כסקטור, עדיף לאחד כוחות. כך, אוחדו כל הסקציות בתחום הפסיכולוגיה, בכל דרגות ההכשרה; מומחים צעירים, מדריכים, פסיכולוגים בכירים וכו'. "התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית" הייתה מורכבת תחילה רק ממי שהתפקד לתנועה ומתוכה פעל צוות מוביל צעיר של כ-10 פסיכולוגים שהיו חדורי מוטיבציה והתחילו להתניע תהליכי שינוי בפני המקצוע.

לארגון היו 3 מטרות מרכזיות:

1. העלאת שכר: הפ"י העבירה לימים את הטיפול בתנאי העסקה והשכר להסתדרות המח"ר יפורט בהמשך.

2. תקינה: קידום תהליך עיגון מטעם הממשלה בדבר מספר הפסיכולוגים שיש להקצות פר נפש. כיום, התקינה היחידה שקיימת היא בסקציה החינוכית - פסיכולוג 1 לכל 1000 ילדים. זה אמנם לא מספק, אך כל רשות מקומית מחויבת כך להעסיק X פסיכולוגים לפי גודל האוכלוסייה. יש ניסיון לייצר תקינה כזו גם בשאר הסקציות.

3. מיצוב המקצוע: מתוך אמונה כי טיפול פסיכולוגי הוא לא מותרות, אלא שירות הכרחי וחיוני כמו כל שירות בריאות אחר, התנועה פועלת למיצוב מעמד המקצוע בקרב מקבלי ההחלטות.

האם ניתן להצטרף לתנועה?

כן! ניתן להצטרף גם בתור סטודנטים (בכל שנה) לתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית. דמי החבר לתנועה מהווים דלק לעשיית הארגונים השונים ובזכותם ניתן לממן יחסי ציבור, ייעוץ אסטרטגי, עורכי דין והוצאות נוספות המגדילות את נפח העשייה החשובה של התנועה.

מה היא חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר?

לאורך השנים, הפסיכולוגים נבלעו בתוך שלל המקצועות השונים בהסתדרות המח"ר – הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח בישראל. היבלעות זו הובילה לכך שאנשי המקצוע לא דאגו מספיק להילחם על זכויותיהם ולהשמיע את קולם (אולי גם בשל אופי המקצוע, המאופיין לרוב בעבודה אחד על אחד ומתמקד לעיתים במציאות הנפשית על חשבון פעילות אקטיבית במציאות החיצונית). כך, נשחקו תנאי ההעסקה לאורך השנים ושכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי נותר נמוך כמו שהוא נכון להיום (2020). באפריל 2018 נעשתה פנייה בדבר בקשה להקמת חטיבה שמורכבת רק מפסיכולוגים בתוך הסתדרות המח"ר ואכן כך קרה, דבר אשר הוביל לעלייה באפשרות לקדם את הסקטור הפסיכולוגי.

בחטיבת הפסיכולוגים שהוקמה בתוך הסתדרות המח"ר קיימים נציגים מכל הסקציות לפי גודלם בשירות הציבורי והיא מורכבת מ-62 צירים. מתוכם, יש היום 11 חברי מזכירות ואת יו"ר החטיבה (כיום ירדן מנדלסון). אחת מהפעילויות המרכזיות של החטיבה קשורה בהנגשת המידע אודות זכויות שכר, כמו גם לדאוג לקבלתן אפילו באופן רטרואקטיבי. מבנה השכר של הפסיכולוגים בשירות הציבורי הוא מאוד סבוך ומורכב, ולכן נוצר מצב שפסיכולוגים רבים לא מקבלים את כל מה שמגיע להם ולעתים אף מתקשים להבין מה מופיע בתלוש השכר שלהם. בנוסף, החטיבה מנסה לשפר את התנאים הקיימים, לקראת הסכמי שכר עתידיים, ועובדת על מנת להכשיר את השטח למעורבות ולפעולות מחאה של ציבור הפסיכולוגים בבוא העת. להסתדרות יש מייל נגיש וטלפון לפניות בנושאי תלוש השכר, החזר השתלמויות וכו'. בנוסף, לחטיבה יש שירות של מחשבון שכר המאפשר להכניס את הנתונים האישיים של המתמחים ולקבל מידע בדבר גובה השכר הראוי.

אז מתי אפשר להיות חבר בהסתדרות המח"ר?

החברות נעשית באופן אוטומטי עם הכניסה להתמחות הציבורית (ואינה כרוכה בתשלום), אך ניתן להצטרף עוד לפני כן. פסיכולוגים בשירות הציבורי מתפקדים באופן אוטומטי לחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר, אך קיימים 2 מסלולים להצטרפות אוטומטית זו וחשוב שכל פסיכולוג יוודא כי ההצטרפות היא שלו היא למסלול של 0.95 אחוז מהשכר (ולא 0.88 אחוז מהשכר). זאת משום שרק מסלול זה מאפשר זכות בחירה בחטיבת הפסיכולוגים.

מה הוא פורום הארגונים בפסיכולוגיה?

פורום הארגונים בפסיכולוגיה מורכב משיתוף פעולה בין שלושה ארגונים שונים:

1. הסתדרות הפסיכולוגים בישראל – הפ"י

2. התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית

3. חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר (הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח בישראל)

על מנת לאחד כוחות ולהגביר את ההשפעה על מקבלי ההחלטות, הוקם "פורום הארגונים" בשנת 2019 והוא מכיל את שלושת הארגונים שהוצגו לעיל (הפ"י, התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית וחטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות המח"ר).

מה הכלים שעומדים לרשות הפורום?

מועצה ציבורית: ביולי 2019 הוקמה ע"י הפורום מועצה ציבורית, אשר חבריה עוזרים לקדם את המטרות השונות. יו"ר המועצה הוא הרב בני לאו, וחברים בו פוליטיקאים לשעבר, למשל דב חנין וזהבה גלאון, אנשי תקשורת כמו יעל דן, אנשי אקדמיה כמו יוסי יונה וכו'. חברי כנסת מכהנים לא יכולים להיות חלק מהמועצה, אבל יש ניסיון להקים שדולה, שתעבוד בכנסת למען תמיכה במאבקי הפסיכולוגיה הציבורית.

קואליציה של ארגונים: הפורום עובד בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים בעלי אינטרסים משותפים למען קידום מטרות שונות. למשל איגוד העובדים הסוציאליים, ער"ן, זק"א ועוד.

אמצעי תקשורת: יחסי הציבור וההד התקשורתי מצליח במידה מסוימת להשפיע על מקבלי ההחלטות ועל הציבור הרחב. הפורום מצליח להגיע לעיתונות הכתובה, לרדיו ולטלוויזיה.

לסקירת החלק השני של המפגש

על הכותבת – דנה וישינסקי

בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מטעם המכללה האקדמית תל אביב-יפו. מטפלת מוסמכת (M.A) לטיפול בהבעה ויצירה, במיקוד פסיכודרמה, מטעם מכללת סמינר הקיבוצים.