צוות בטיפולנט
כתב עת לפסיכותרפיה 18/20
חג הפסח חלף ופנינו נשואות אל עתיד לא ידוע שיבוא בעקבותיו. לא ברור מתי נוכל לחזור לשגרה ובינתיים המציאות מבלבלת ולא פשוטה. בשיר 'המשך יבוא' מתאר נתן זך צמד של אב ובן, הניצבים בפני עתיד לא ידוע. האב מסביר לבנו: "אולי זה עוד לא ברור עכשיו, אבל הזמן יפתור, יבחר, יאמר את הדבר במושגים של זמן, כלומר, לא כאן ולא עכשיו". הסיטואציה הלירית מדגישה עד כמה חוויית המציאות וחוסר הידיעה מושפעת מנסיבות החיים הייחודיות – כל אחד לפי גילו, לפי מקומו בחיים ולפי חווית הזמן שהוא שרוי בה. בגיליון הנוכחי, אנו מביאים לכם מאמרים המבקשים לבחון את המפגש בין היבטים אלו ובין החוויה הנפשית בתקופת הקורונה.נפתח עם מאמרה המרתק של פרופ' דנה אמיר הזמן שניתן, הזמן שנלקח: על ממד הזמן בטיפול מרחוק ובימי קורונה. במסגרתו בוחנת פרופ' אמיר מושגים כמו ה'אל-זמן', הזמן הטראומטי והזמן הטיפולי, תוך שהיא מנסחת את ההבדל בין חוויה של "זמן שנלקח" לעומת חוויה של "זמן שניתן".נמשיך עם מאמרם של פרופ' אורי הדר וד"ר ליאורה ברטור אודות בריאות נפשית, זקנה והתמודדות בצל הקורונה. המאמר משלב בין תיאור מקרה קליני לבין כתיבה תיאורטית, ומציע דיון מרחיב דעת סביב פסיכותרפיה עם אוכלוסייה מבוגרת בימי הקורונה כתלות במאפייניה הייחודיים. לאחר שכתבה עבורנו בגיליון קודם על מגע בימי הקורונה, מיכל ניר חוזרת אלינו עם מאמר נוסף אשר עוסק במיניותם של יחידים בימי קורונה. במסגרת הכתיבה מבקשת ניר להתייחס אל הדינמיקה הנפשית של אלו שאינם מצויים בקשר זוגי בימי הקורונה, תוך שהיא מתארת את הזוגיות המופנמת ובושת הבודדים. נסיים עם מאמרה המצוין של ד"ר דניאלה איזנברג-שפרן בין לכבד ולבודד: רווחה נפשית וקוגניטיבית בגיל השלישי בתקופת הקורונה. במאמר סוקרת ד"ר איזנברג-שפרן גורמים המקדמים הזדקנות בריאה ומציעה קווים מנחים לעבודה טיפולית המשמרת אותם תחת מגבלות התקופה.
