5/12/25
גיליון זה מוקדש ליום העיון "לגעת בסערה שבפנים ובסערה שבחוץ – טיפול במתבגרים מעמדה אינטגרטיבית", שנערך מטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית ת"א-יפו ובהובלתן של ד"ר אסתר במברגר, ד"ר ליהי בלסון חמל ופרופ' שרון זיו ביימן.
לא פעם, העבודה הקלינית עם בני נוער דורשת עמדה טיפולית המאפשרת תנועה גמישה בין טיפול פרטני לטיפול מערכתי, בין התייחסות להיבטים התוך-נפשיים לבין עיסוק בהיבטים הבין אישיים, ההתנהגותיים ועוד. בשנתיים האחרונות, נוספו לכל אלו גם המורכבויות הנגזרות מהרשמים הטראומטיים שהותירו אירועי המלחמה.
ההרצאות ביום העיון מבקשות לנוע בין כל הסוגיות הללו, ועוסקות הן בעבודה הישירה עם המתבגר והן בעבודה עם המבוגרים המשמעותיים בחייו ליצירת סביבה מתאימה לצרכיו ההתפתחותיים.
יום העיון נפתח עם הרצאתה של מיכל זיו, "'להאמין – בלי לדעת...' – האתגר שבקשר עם בני נוער". לאחר דברי הפתיחה אותם נשאה ד"ר אסתר במברגר, תיארה זיו את האתגרים ההתפתחותיים והחוויות הנפשיות המאפיינים את גיל ההתבגרות. בדבריה, התייחסה לתהליך הנפרדות ודנה בהרחבה בהתמקמות המורכבת הנדרשת מהורים ומטפלים נוכח השינויים המתרחשים בתקופה זו, כמו אמון בפוטנציאל המתבגרים, הכלת חוסר הידיעה ועוד.
המושב הראשון נפתח עם הרצאתה של ד"ר אסתר במברגר – "דברים שרואים משם לא רואים מכאן: טיפול בהורים למתבגרים בראייה אינטגרטיבית", בה הציגה הדוברת מסגרת עבודה לטיפול בהורים למתבגרים אשר מתבססת על עבודתה המשותפת עם פרופ' אוריה תשבי ופרופ' אסתר כהן. בתוך כך, התייחסה ד"ר במברגר לרעיונות מתוך הגישה ההתייחסותית, תיאוריית ההתקשרות והגישה המערכתית, עליהם מתבססת מסגרת טיפולית זו.
ההרצאה השנייה במושב זה ניתנה על ידי ד"ר ליהי בלסון חמל – "מי זאת זו שהייתי קודם? עבודה אינטגרטיבית סביב 'מצבי-עצמי" משתנים בגיל ההתבגרות". בהרצאתה, סקרה ד"ר בלסון חמל את המושג 'מצבי-עצמי' מזווית התייחסותית ובראי גישות הגל השלישי של ה-CBT, תוך התמקדות ברלוונטיות שלו לעבודה הטיפולית עם מתבגרים. עוד נידונה העמדה האינטגרטיבית ככזו המאפשרת תנועה בין מצבי העצמי של המטפל והמטופל.
המושב המשיך עם הרצאתו של גיא יקר אשר ניתנה תחת הכותרת – "אז למה לי להט"ב עכשיו? אתגרי הנוער הלהט"בי בתהליכי גיבוש הזהות". במסגרת ההרצאה, הציע יקר סקירה של מושגי יסוד, תיאוריות ומחקרים בולטים בתחום, ודן בפסיכופתולוגיות בקרב אוכלוסייה זו, ביניהן דיספוריה מגדרית. בדבריו, התייחס יקר גם לסוגיות של אלימות ולהט"בופוביה, ודן במענים קליניים והתערבויות פרטניות ומערכתיות רלוונטיות במרחב החינוכי.
המושב הראשון הסתיים עם הרצאתו של לירן רוגב – "הטיפול הפסיכולוגי עם בני נוער בהפרעות אכילה" אשר התמקדה במאפיינים ובאתגרים הייחודיים לטיפול בבני נוער המתמודדים עם פסיכופתולוגיות אלו. בתוך כך, הציע רוגב שבעה עקרונות טרנס-תיאורטיים אותם גיבש ועשויים לסייע בעבודה טיפולית זו. בסיום, הוצג קטע מראיון עם מטופלת בוגרת על שיירי ההפרעה בחייה והאופן בו מתבוננת על הטיפולים שעברה במבט לאחור.
המושב השני של יום העיון נפתח עם הרצאתה של שלומית גילוני ברק – "להעיר את הלב: גיל ההתבגרות וההתמודדות עם טראומה מינית". בהרצאתה, דנה גילוני ברק במופעים הקליניים ובתמות הייחודיות הנוגעות לטראומה מינית ולהתמודדות עימה בגיל ההתבגרות, תוך התייחסות גם למאפייני העבודה עם ההורים. זאת, בשילוב דוגמאות קליניות והתייחסויות להגותם של פרויד, פרנצי ואחרים.
נעבור להרצאתן של ד"ר קלאודיה לנג, חני ברוך וגיה בר קופל, "אייכה – הקשר המגדל: ההורה כמגדלור בתוך סערת גלי ההתבגרות". ראשית, הציגה ד"ר לנג את גישת אייכה, עקרונותיה ותרומתה הייחודית לעבודה הטיפולית עם הורים וילדים, תוך תיאור מפורט של אבני היסוד המרכיבות עבודה זו. בהמשך לדברים, הדגימו ברוך ובר קופל את העבודה הטיפולית בגישה זו באמצעות שני תיאורי מקרה של הטיפול בהפרעות שונות.
ההרצאה השלישית במושב זה ניתנה על ידי יעל פיינטוך, "'פה יש פחות זמן למחשבות לרוץ בראש' – התערבות עם טראומה במרחב בטוח", בה תוארה העבודה הטיפולית שנעשתה עם בני נוער מקיבוץ בארי במסגרת מחנה בארה"ב, כעשרה חודשים לאחר השבעה באוקטובר. בדבריה, התייחסה פיינטוך לתהליכים שעברו הנערים והנערות בתקופה זו, אשר כללו תהליכי עיבוד קבוצתי של טראומה, אובדן ובניית חוסן.
המושב נחתם עם הרצאתו של סלבה קוברדינסקי – "עקרונות שיח אינטגרטיבי עם בני נוער על רצף השימוש בחומרים פסיכואקטיביים". קוברדינסקי בחן את השימוש בחומרים פסיכואקטיביים במהלך גיל ההתבגרות דרך תמות המאפיינות גיל זה, כמו תלות וספרציה. על בסיס מסגרת תיאורטית זו, הציג קוברדינסקי עקרונות לשיח מיטיב עם בני נוער בנושא, תוך התייחסות למשמעויות התוך-נפשיות של השימוש בחומרים שונים באמצעות תיאורי מקרה.
