חיפוש

תרפיית קבלה ומחויבות (ACT): סקירת מערכת

פורסם על ידי צוות בטיפולנט


תרפיית קבלה ומחוייבות (ACT= Acceptance and Commitment Therapy) היא מודל טיפולי המשתייך לטיפולי "הגל השלישי" הקוגניטיבי התנהגותי. הגישה מתבססת על מאמר של סטיבן הייז משנת 1984 ופותחה על ידי Hyes, Kelly & Wilson במאמר משנת 1999. הגישה זוכה לתמיכה מחקרית מקיפה בטיפול במגוון הפרעות וקשיים רגשיים אשר ביניהם דיכאון, חרדה, מתח, בעיות הנלוות לפוסט טראומה וקשיים רגשיים הנלווים להתמודדות עם הפרעות פסיכוטיות. ממצאים ראשוניים אף מצביעים על יעילותה של תרפיית קבלה ומחוייבות להתמודדות עם סימפטומים המאפיינים את בעלי האישיות הגבולית ועם סימפטומים של עיסוק יתר במשקל ובדימוי הגוף. הטיפול עשוי להתקיים בפורמט פרטני או קבוצתי, ונמצא יעיל גם למטופלים אשר הטיפולים הסטנדרטיים לא סייעו להם באופן מספק.

תרפיית קבלה ומחוייבות - בסיס תיאורטי

שורשיה התיאורטיים של ה- ACT נעוצים בגישת ה- RFT- relational frame theory: גישה התנהגותית המתמקדת באופן בו מתפתחים שפה וקוגניציה. הנחת הבסיס של גישה זו היא כי שפה וקוגניציה מתפתחות בהקשר סביבתי ספיציפי, וכי הסביבה מעצבת מצבים פנימיים (כשפה וקוגניציה). לאחר שמצבים פנימיים אלו מתעצבים, הם פועלים כרמזים אשר יוצרים את תגובות הפרט לסביבה. למרות השפעתה המכרעת של הסביבה על מצבים פנימיים משמעותיים אלו, השפעה זו בדרך כלל אינה מודעת. במסגרת מודל ה- RFT המחברים מציעים שלושה סוגי אינטראקציות המתקיימות במסגרת התייחסותית אשר האחרונה בהן, המכונה 'טרנספורמציה של פונקציות' עומדת בבסיס תרפיית ה- ACT ומתייחסת למצב בו נוצר קישור בין מצבים נורמטיביים לכאלו הקשורים במשבר וטראומה. לדוגמא, ילדה שעדה להתעללות באמה במסגרת קשרים זוגיים רבים תלמד כי אין לבטוח באף גבר.

תרפיית ACT מבוססת על טכניקות התנהגותיות, הומניסטיות ואקזיסטנציאליסטיות. בניגוד לתרפיות הקוגניטיביות ההתנהגותיות הקלאסיות, התרפיה אינה מכוונת לשינוי מחשבות ורגשות, אלא לשינוי התגובה למחשבות ורגשות אלו. לכן, המטפלים מכוונים את המטופלים לקבלת רגשותיהם וחוויותיהם ולעמידה בפני רגשות עוצמתיים מהם הם נוהגים להמנע. כמו כן, המטפל מתמקד בזיהו מאבקים חסרי תועלת של המטופלים בבעיותיהם, ובהכוונתם לנטישת מאבקים אשר פעמים רבות מחמירים את מצבם הרגשי. אחת הטכניקות בהם נוקטים מטפלים ב- ACT היא הכוונת המטופלים להבחנה בין רגשותיהם ומחשבותיהם לבין העצמי שלהם, באופן שדומה לטכניקת החצנת הבעיה של הגישה הנראטיבית.

בשונה ממודלים קוגניטיביים התנהגותיים אחרים, ACT אינה מבוססת על תוכנית טיפולית מובנית ומוסדרת אלא מכוונת להגמשת התוכנית הטיפולית בהתאם לצרכיו של כל מטופל.

בשורה התחתונה, מטרתה של ACT היא הרחבת הגמישות הפסיכולוגית של המטופל, כאשר (Hayes (2005 מגדיר גמישות זו כ"יכולת להיות בקשר מלא עם רגע ההווה ועם התגובות הפסיכולוגיות המתעוררות מולו באופן מודע, תוך קיומה של יכולת בחירה בהתנהגות התואמת את רצונו וערכיו של האדם".

תרפיית קבלה ומחוייבות- טכניקות מרכזיות

Montgomery et al מציעים במאמר משנת 2001 סקירה של שישה אמצעים לקידום הגמישות הפסיכולוגית בהם נעשה שימוש במסגרת ACT:

  1. קבלה- עידוד מודעות ונוכחות ברגע ההווה גם כאשר הוא כולל רגשות בלתי נעימים כחרדה ועצב. משמעות הקבלה אינה ניסיון "לשחרר" או "להיאחז" אלא המוכנות לתת לרגשות להתקיים.

  2. דיפוזיה קוגניטיבית- טכניקות המכוונות להפרדת מחשבות, ובפרט מחשבות בלתי נעימות ובלתי אדפטיביות, מהעצמי. לדוגמא, הפיכת המחשבה "אני אדם רע" למחשבה "יש לי מחשבה על כך שאני אדם רע" או מתן דימוי ויזואלי לתחושה/מחשבה וצפייה בה מרחוק.

  3. נוכחות- עידוד המטופלים להיות נוכחים בהווה ולהגיב אליו. לדוגמא, המטופלים מעודדים לערוך בחירות לא על סמך חרטות מן העבר או פחדים מהעתיד, אלא על פי החיבור להווה. טכניקות שמסייעות לבסס נוכחות בהווה מכוונות לחיזוק יכולת המטופל להבחין בגירויים פנימיים (רגשות, תחושות גופניות) וחיצוניים (קולות, מראות, רעשים) וכך להבין כיצד העצמי הוא חלק מהתהליך.

  4. העצמי כהקשר- עידוד המטופלים לחוות את מחשבותיהם ורגשותיהם ולנוע מהזדהות עם המשגות עצמיות ("אני אדם רע", "אני דכאוני"). תהליך זה מכוון לקידום דיפוזיה וקבלה באמצעות שימוש בטכניקות מודעות המכוונות למעורבות עצמית בחיים. נפרד מסכום חוויותיו, המטופל מעודד לתפוס את רעיון העצמי המתעלה מעבר לחוויות.

  5. ערכים- הטכניקות שתוארו עד כה מכוונות להקניית בסיס ערכי. ACT אינה תרפיה מכוונת סימפטום אלא מכוונת להקניית מערכת ערכים על פיה יחיה המטופל, ולהכוונתו לערוך בחירות על פי מערכת ערכים זו. רכיב חשוב בתהליך זה הוא ההבחנה בין בחירות שנערכות מתוך רצון וחיבור של המטופל לבין בחירות שנעשות מתוך המנעות, צייתנות וכן הלאה.

  6. פעולה מחוייבת- טכניקות התנהגותויות המכוונות לפתרון בעיות נקודתיות אשר מטרידות את המטופל.

ביבליוגרפיה

Acceptance and commitment therapy for psychological and physiological illnesses: A systematic review for social workers. Montgomery, Katherine L.; Kim, Johnny S.; Franklin, Cynthia. Health & Social Work, Vol 36(3), Aug 2011, 169-179.

Long-term follow-up of a randomized controlled trial comparing acceptance and commitment therapy and standard cognitive behavior therapy for anxiety and depression. Forman, Evan M.; Shaw, Jena A.; Goetter, Elizabeth M.; Herbert, James D.; Park, Jennie A.; Yuen, Erica K. Behavior Therapy, Apr 24 , 2012, No Pagination Specified.

Acceptance and commitment therapy for a heterogeneous group of treatment-resistant clients: A treatment development study. Clarke, Sue; Kingston, Jessica; Wilson, Kelly G.; Bolderston, Helen; Remington, Bob. Cognitive and Behavioral Practice, Apr 4 , 2012, No Pagination Specified.

Acceptance and commitment therapy for trauma-related problems. Engle, Jessica L.; Follette, Victoria. McMackin, Robert A. (Ed); Newman, Elana (Ed); Fogler, Jason M. (Ed); Keane, Terence M. (Ed), (2012). Trauma therapy in context: The science and craft of evidence-based practice., (pp. 353-372). Washington, DC, US: American Psychological Association, xxi, 418 pp.

Acceptance and commitment therapy group treatment for symptoms of borderline personality disorder: A public sector pilot study. Morton, Jane; Snowdon, Sharon; Gopold, Michelle; Guymer, Elise. Cognitive and Behavioral Practice, Apr 25 , 2012, No Pagination Specified.

A pilot study of acceptance and commitment therapy as a workshop intervention for body dissatisfaction and disordered eating attitudes. Pearson, Adria N.; Follette, Victoria M.; Hayes, Steven C. Cognitive and Behavioral Practice, Vol 19(1), Feb 2012, 181-197.
Using acceptance and commitment therapy with people with psychosis: A case study. Bloy, Sally; Oliver, Joseph E.; Morris, Eric. Clinical Case Studies, Vol 10(5), Oct 2011, 347-359.

למאמרים נוספים בנושא - חרדה 

למידע על פסיכולוג בתל אביב, פסיכולוג בחיפהפסיכולוג בירושלים