חיפוש

תן למילים לעשות בך: מקומה של השפה בחיי הנפש

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

סקירת כתב העת 'מארג' | שתי השפות של האדם: מילים וחוויה בטיפול הפסיכודינמי |

התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות |

התהליכים הנפשיים המעורבים בספרות הילדים


תן למילים לעשות בך: מקומה של השפה בחיי הנפש. 

"למילים יש כוח קסום; הן יכולות לגרום לאושר אדיר, או לייאוש נורא", אמר פרויד, ובכך קשר את גורלה של הפסיכואנליזה לשפה. מאז ועד היום, מילים הן הכלי המרכזי והראשוני ביותר המצוי בידיו של הפסיכולוג. לא בכדי עסקו הוגים רבים בתהליך רכישת השפה, המהווה את אחד האתגרים ההתפתחותיים המורכבים ביותר של האדם. בכתב-העת הנוכחי, ביקשנו להעמיק במאפייניה של השפה – המילולית, הסימבולית, הנפשית והטיפולית, אשר מכוננת את העולם הרגשי והמקצועי של כולנו.

טעימה ראשונית ממערכת היחסים ההדוקה שבין השפה לפסיכואנליזה ניתן למצוא בסקירה של כתב העת מארג – כרך ו' (2017), אותה הביא עודד מאיו. כחלק מאסופה מרתקת של טקסטים העוסקים בשפה הטיפולית על שלל גווניה, מבקשים הכותבים להתייחס דווקא אל מה שחורג מגבולות הדיבור – מעבר למילים, לייצוג ולחוויה. בין היתר, ניתן למצוא את מאמריהם של אפרת אבן צור, ד"ר דנה אמיר, יוחאי עתריה, שמואל גרזי, ד"ר מירב רוט ואירית קליין, הפורמים בעדינות רבה את השפה הייחודית של חיי הנפש.

פרשנות נוספת לאופייה הקסום של השפה הנפשית ניתן למצוא בסקירת המערכת לספרה של ד"ר רוית ראופמן "שתי השפות של האדם": מילים וחוויה בטיפול הפסיכודינמי (2015). ראופמן מבקשת לטעון כי סימפטומים התנהגותיים רבים ניתנים להבנה על רקע היחסים המורכבים שבין השפה המילולית-סימבולית, המשמשת לנו לתקשורת היומיומית, לבין השפה הראשונית-תחושתית, השלטת בלא מודע. בפרט, היא מייחסת כוח לשימוש של מטופלים במטבעות לשון, אשר נמצאים על קו התפר שבין שתי השפות. אלה מתעוררים לחיים בקליניקה ויוצרים גשר בין המילולי לגופני. להעמקה נוספת, ניתן לפנות אל מדור הספרים שלנו, שם תוכלו למצוא את הפרק הרביעי בספר – "מילים בטיפול", המובא במלואו באדיבות הוצאת מודן.

העיסוק בשפה מוביל באופן טבעי גם אל עולם המילה הכתובה, המהווה זירה נוספת בהן מתבטא כוחן המכשף של המילים. מחשבות על הדמיון שבין חוויית הקריאה לבין הטיפול הנפשי ניתן למצוא בסקירה מרתקת שכתבה אור ב. שמש לרגל צאת ספרה החדש של ד"ר מירב רוט "מה קורא לקורא: התבוננות פסיכואנליטית בקריאת ספרות" (2017). רוט מבקשת להתחקות אחר מצב התודעה המיוחד של הקורא, המאפשר לו לחרוג מהמציאות של קיומו ולהתנסות בעולם של חירות נפשית.

קסמה של חוויה זו מוכר לנו גם מתחום ספרות הילדים, בו השפה מזמינה אותנו להרפתקה של ממש. עוד על החוויה הפנטסטית של הקורא הצעיר ניתן ללמוד ממאמר נוסף של ד"ר מירב רוט על התהליכים הנפשיים המעורבים בקריאת ספרות בילדות (2017). בשיח תיאורטי עשיר הנע בין פרויד לסארטר, מנתחת רוט את סיפור הילדים "עילי והסוס המתאים" מאת הפסיכואנליטיקאית אילנה לאור, המדגים את כוחן הטרנסצנדנטי של המילים.

לסיום, נקנח בשירה היפהפה של יונה וולך "תן למילים לעשות בך", אשר מנכיח את הכוח העצום הטמון במילה:

תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ
תֵּן לָהֶם הֱיֵה חֹפְשִי
אֵלּוּ תִּכָּנַסְנָה בְּךָ תָּבֹאנָה פְּנִימָה
עוֹשֵׂי צוּרוֹת עַל צוּרוֹת
יְחוֹלְלוּ בְּךֳ אוֹתָה חֳוָיָה
תֵּן לַמִּלִים לַעֲשׂוֹת בְּךֳ
אֵלוּ תַּעֲשֶׂינָה בְּךֳ כִּרְצוֹנָן
עוֹשֶׂה צוּרוֹת מֵחָדָשׁ בַּדָּבָר
תַעֲשֶינָה בַּדָּבָר שֶלְךָ
אוֹתוֹ הַדָבָר בְּדִיוּק
כִּי הֵן דָּבָר אוֹתוֹ תַעֲשֶינָה
הָבֵן תָבִין כִּי אֵלוּ תְּחַיֶינָה
לְךָ אוֹתָה חֳוָיָה וּפֵרוּשָׁהּ כְּטֶבַע
כִּי הֵן טֶבַע וְלֹא הַמְצָאָה
וְלֹא גִלוּי כִּי כֵּן טֶבַע
תַעֲשֶינָה טֵבַע דָּבָר בְּךָ
כְּמוֹ שֶתֵּן מִין חַיִים לַמִּלָה
תֵּן לַמִּלִים לַעֲשוֹת בְּךָ