חיפוש

מושג הטראומה: צפייה בסרטון השלישי של פרופ' חיים עומר ונחי אלון

פורסם על ידי עדי כהן

הסרטון "מושג הטראומה" הוא הסרטון השלישי בסדרת המפגשים של פרופ' חיים עומר ונחי אלון, ובו השניים מתייחסים להבנייה של מושג הטראומה ופוסט טראומה בפסיכולוגיה ובתרבות, ומציעים הסתכלות מזווית של המשאבים ולא הסימפטומולוגיה."

האם בטראומה הנפש נפצעת?

פרופ' חיים עומר ונחי אלון מתייחסים למושג הטראומה שלקוח מהלקסיקון הרפואי, ומעיד על פציעה גופנית. דרך כך, הם מעלים את השאלה האם טראומה בהקשר של בריאות הנפש מעידה על פציעה נפשית? בהקשר זה, נחי אלון מצטט מתוך ספרים מהפנתיאון התרבותי כמו "מלחמה ושלום" ו"עלובי החיים", ודרך נרטיב הגאולה של גיבורי הספרים מדגים כיצד חוויה טראומטית וסבל במפגש עם אחר משמעותי יכולים להוביל לטרנספורמציה וצמיחה, ולא להיחקק רק כמעוררי פתולוגיה. בתגובה, פרופ' חיים עומר מוסיף שטרנספורמציה בתפיסת הסבל ומשמעותו דרך מפגש משמעותי עם האחר הוא זה שיכול לאפשר צמיחה והתפתחות.

פתולוגיזציה של הסבל

השניים שואלים שאלות שקוראות תיגר על חלק מהתפיסות התרבותיות על טראומה: האם האדם הינו מצרף של הטראומות שלו? האם אירוע בעל אופי טראומטי מחולל תהליך דטרמיניסטי? האם התגובה הפוסט-טראומטית היא תוצר ישיר של אותו אירוע? לדעתם, בחברה המערבית, שגישות פסיכולוגיות הן חלק ממנה, מתקיימת פתולוגיזציה, מדיקליזציה ופורנוגרפיזציה של הסבל – משהו שחייבים לפתור. דרך התייחסות לדתות, הרואות בסבל חלק בלתי נפרד מהקיום, ובאמצעות דוגמאות מהחיים האישיים והמקצועיים, השניים מדגימים כיצד אירועים קשים נחווים בצורה אחרת, וכיצד הכחשה של הקושי, יכולה להיות אדפטיבית במקרים מסוימים.

השאלה היא לא מה קורה בזמן הטראומה, אלא מה קורה אחרי...

פרופ' חיים עומר ונחי אלון מצטטים את ממצאיו של אריק שלו, חוקר ישראלי בנושא טראומה, שטען כי התפתחות של תמונה סימפטומטית לאחר אירוע בעל פוטנציאל טראומטי, היא פונקציה של גורמים שמתרחשים (או לא) לאחר החוויה הטראומטית, ולא אלו ששייכים לחוויה הטראומטית עצמה. בהתאם לרציונל זה, הם מדגישים את החשיבות של יצירת תנאים לאיחוי רציפויות זהותיות, נרטיביות ותפקודיות לאחר האירוע הקשה תוך הפניית תשומת הלב לטיפוח המשאבים הגופניים, הסביבתיים והקהילתיים של המטופל והפחתת ההימנעויות שלו בתפקוד היומיומי, במקום יצירת שיח המתמקד בפתולוגיה.

להבנתי, הם גורסים כי העיבוד של האירוע הטראומטי צריך להיעשות בהמשך, אם עדיין יש בכך צורך, וממקום שהמטופל מחוזק ומחובר למשאבי ההתמודדות שלו.

בנימה אישית

כפסיכולוגית רפואית אני עובדת עם אנשים שנאלצים להתמודד עם מצבים גופניים אקוטיים וכרוניים, שיכולים להיחוות כמאיימים מאוד ולעיתים אף בעלי פוטנציאל טראומטי. אני חשה שהייתה לי הזכות לספוג לאורך הכשרתי רוח של כבוד והערכה לכוחות התמודדות של האדם, ולא להניח שאירוע קשה אקוויוולנטי לחוויה טראומטית. אי לכך, שמחתי וחשתי הודייה רבה על הסרטון, שמדגים ומתקף שאנושיות המטפל, אמון במטופל, אמונה שסבל שזור בדרך כל בשר, כמו גם ההתייחסות לקהילה, הם כלי עבודה פסיכולוגיים ממעלה ראשונה. 

צפיתם בסרטון ואתם רוצים לשתף את הקהילה המקצועית בחוויה או במחשבות שהתעוררו בכם בעקבות הצפייה? מוזמנים לשלוח לנו טקסט למייל contact@betipulnet.co.il , ונשמח לפרסם באם מתאים.

סרטונים נוספים של פרופ' חיים עומר ונחי אלון

איך הפכנו למי שהננו – חלק א'

איך הפכנו למי שהננו – חלק ב'

על המשתתפים בסרטון

פרופ' חיים עומר

נחי אלון

על הצופה

עדי כהן