חיפוש

נשים פוגעות מינית - תקציר מאמרם של Nathan & Ward משנת 2001

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

המודעות לקיומה של פגיעה מינית בילדים על ידי נשים התרחבה בשנים האחרונות, אך זכתה להתייחסות מחקרית, אבחונית וטיפולים מועטה יחסית. זאת, בניגוד לעיסוק הנרחב במאפיינים של גברים פוגעים מינית ובצרכיהם הטיפוליים. מיעוט הההתייחסות לגורמים כמאפייניהם של נשים פוגעות, המוטיבציה שלהן, מעגלי הפגיעה, הפסיכופתולוגיה והצרכים הטיפוליים מצביעה על חוסר רצון להתייחס לקבוצת אוכלוסיה זו כאל קבוצה פוגעת. הדיכוטומיה המגדרית של "גברים פוגעים- נשים לא פוגעות" מצמצמת את ההבנה וגורמת להתייחסות אל נשים פוגעות כאל מפלצות או קורבנות. מאמר זה יציע סקירה של ממצאים מחקריים הנוגעים למאפייניהן של נשים הפוגעות מינית בילדים ובהשלכות האבחוניות והטיפוליות הנובעות מהם.

מאפייניהן של נשים פוגעות מינית

אחוז הפגיעות המיניות בילדים על ידי נשים אינו ידוע ומוערך בפחות מ-5% מכלל הפגיעות. עם זאת, יש בסיס סביר להניח כי אחוז זה גבוה יותר אך אינו מדווח עקב גורמים תרבותיים והיעדר מודעות לבעיה, בניגוד למודעות ההולכת וגדלה לפגיעה מינית על ידי גברים. סיבה נוספת למיעוט הדיווחים עשויה להיות הבושה של הקורבנות על שחוו התעללות על ידי אישה וההנחה כי התלונה לא תתפס כאמינה ורצינית.

גילן הממוצע של נשים פוגעות מינית הוא 20-30, רובן בעלות השכלה מועטה, באות מרקע סוציו-אקונומי נמוך ורבות מהן מובטלות. כמו כן, נמצא כי ריבוי פרטנרים מיניים, נישואין מוקדמים ולידת ילד בגיל צעיר מגדילים את הסיכון לפגיעה.

בעיות פסיכיאטריות שכיחות ביותר בקרב נשים פגועות מינית וכוללות הפרעות אישיות, התמכרות לחומרים, דיכאון, מחשבות אובדניות, ליקויים קוגניטיביים, מיומנויות התמודדות בלתי מספקות, הפרעות פוסט טראומטיות והפרעות שליטה בדחף. הפרעות אלו שכיחות גם בקרב נשים אשר מבצעות פשעים לא מיניים, אך נשים פוגעות מינית נמצאו כבעלות הפרעות פסיכיאטריות קשות יותר באופן כללי.

מאפייני הפגיעה

מאפיין עקבי העולה ממחקרים העוסקים בפגיעה מינית על ידי נשים הוא שמרבית הנשים הפוגעות מינית בילדים פוגעות בילד במקביל לפגיעה על ידי גבר ולא באופן עצמאי. עם זאת, הספרות מצביעה על כך שנשים יכולות לגלם הן תפקיד אקטיבי והן תפקיד פאסיבי בהתעללות. פגיעה אקטיבית מתבטאת בניצול מיני ישיר של הילד (אוננות משותפת, מציצנות, מין גניטלי, חשיפה לפורנוגרפיה) בעוד שפגיעה פאסיבית מתייחסת למצבים בהם האישה עדה לפגיעה המינית אך אינה פועלת להפסקתה.

במרבית המקרים הנפגעת היא ילדה בגילאי הגן או תחילת היסודי, אם כי ישנן עדויות גם לפגיעה בתינוקות ומתבגרות. במרבית המקרים הפוגעת היא אמה של הנפגעת או שהיא מקיימת עמה קשר ממושך, כאשר פגיעות מיניות בילד/ה זר/ה נדירות ביותר. פגיעות מיניות של נשים נוטות להיות ממושכות ביותר, במיוחד כאשר קיימת קרבה משפחתית. זאת, ככל הנראה, כתוצאה מהתלות של הילד באמו ומהנחתו שתלונה על פגיעה מינית של אם לא תתקבל על ידי הרשויות. יחד עם זאת, ידוע כי חלק מהנשים פגעו בקורבנות באופן חד פעמי או לעיתים נדירות, ולא על בסיס קבוע.

עוררות סוטה ועיוותים קוגנטיביים

אחת הסוגיות הנוגעות לגורמים לפגיעה מינית על ידי נשים נוגעת למידה בה עוררות מינית ממלאת תפקיד משמעותי. התשובה עדיין אינה ודאית, אך באופן כללי נשים מאובחנות כפדופיליות הרבה פחות מגברים. כאשר נשים מאובחנות כפדופיליות, הן מאובחנות כפדופיליות באופן לא אקסלוסיבי- כלומר הן אינן נמשכות רק לילדים אלא גם לבוגרים. מרבית הנשים יתפסו את הפגיעה בילד כבעייתית ובלתי ראויה ויחוו אשמה ובושה, אך כאשר מעורב בפגיעה גם גבר, הן לרב יקטינו את תפקידן וייחסו את האשמה לגבר.

השוואה לגברים פוגעים

השוואה בין מאפייניהם של גברים ונשים פוגעים מצביעה על נקודות דמיון ושוני.

הן גברים והן נשים אשר פוגעים בילדים חוו בעצמם, בדרך כלל, התעללות ופגיעה מינית בילדות, וחווים בהווה קשיים חברתיים והתקשרותיים וקושי ניכר במערכות יחסים בוגרות. שני המינים נוטים לבסס עם הילד הנפגע יחסים של פינוק וטיפוח לצד הפגיעה, כדי להבטיח צייתנות ושתיקה, ושניהם מאופיינים בהיעדר אמפתיה לקורבן ובהכחשת משמעות הפגיעה. מבחינה פסיכיאטרית, מרבית הנשים הפוגעות יאובחנו כבעלות הפרעת אישיות גבולית בעוד שמרבית הגברים הפגועים יאובחנו כאנטי סוציאליים.

למרות נקודות הדמיון, קיימות נקודות שוני משמעותיות בין נשים פוגעות לגברים פוגעים. הבדל משמעותי הוא שנשים פוגעות בדרך כלל יעשו זאת בנוכחות גבר פוגע- נתון שמצביע על האפשרות שמרביתן מעודדות לפגיעה על ידי הגבר. כמו כן, מרבית הנשים לא יפעילו כוח פיסי ולא יפצעו את הקורבן, ויהיו קשורות אליו יותר מאשר הגברים קשורים לקורבנותיהם- ההתעללות של נשים תכוון בדרך כלל לקורבן שהן תופסות כחלק מהן (ילדן, בדרך כלל). למרות הקשר לקורבן, נשים אלו יחוו את ההורות, בדרך כלל, כקשה, בלתי מספקת, שלילית ומלווה בחוויה של ניצול בעוד שגברים יתארו את מערכת היחסים עם הקורבן כחיובית ומספקת עבור שני הצדדים. מבחינה פסיכיאטרית, יותר נשים פוגעות יהיו בעלות עבר של פגיעה עצמית, התמכרות לחומרים וטראומה מינית ביחס לגברים פוגעים מינית.

נשים כפוגעות מינית

מדוע פגיעה מינית המתבצעת על ידי נשים אינה נתפסת כמשקפת סטיה מינית ואינה מוכרת כהתנהגות פוגענית? קיימות לכך מספר סיבות:

  • פגיעה מינית או גילוי עריות של אם מפרות טאבו תרבותי עמוק של תפיסת האם כאוהבת ומגוננת על ילדיה. החוק והתרבות הרגילו אותנו להניח שפגיעות מיניות מתבצעות רק על ידי גברים, מאחר ונשים הן פאסיביות ובעלות דחפים מיניים מועטים. לדוגמא, בשנת 1972 כתב Mathis כי פגיעה מינית על ידי אישה אינה מתקבלת על הדעת ובכל מקרה "איזה נזק היא כבר יכולה לגרום ללא פין?".
    יישום ההסבר הפמיניסטי לפגיעה מינית בילדים. התפיסה הפמיניסטית רואה פגיעה מינית בילדות כביטוי לתהליכים התרבותיים היוצרים דומיננטיות גברית, והעובדה שמרבית הפגיעות על ידי נשים מתבצעות בנוכחות גבר נראית כתומכת בתפיסה זו.
  • רבות מהנשים הפוגעות מינית הן קורבנות תקיפה מינית בילדות בעצמן, ויש נטייה להדגיש היבט זה כאשר מדובר בנשים פוגעות הרבה יותר מהנהוג במקרים של גברים פוגעים אשר היו גם הם קורבנות בילדותם.
  • היבטים אלו מטשטשים את האפשרות לחקור ולנסות לגבש הבנה לגבי תכונות, גורמים ונסיבות הקשורים בנשים פוגעות מינית. עם זאת, מספר מחקרים נערכו בתחום ומציעים חלוקה קטגוריאלית של סוגי הפגיעות.

פוגעות ביוזמה עצמית

נשים מקבוצה זו פגעו בדרך כלל בילדות לפני גיל ההתבגרות, פעלו לבדן (ללא נוכחות גבר) ובמרבית המקרים באו ממשפחות מקור בלתי מתפקדות וחוו בעצמן התעללות פיסית או מינית בילדות. את הפגיעה של נשים אלו ניתן להבין במונחים של אקטינג-אאוט ושחזור של הפגיעה שחוו בילדותן, כאשר הפגיעה היא בדרך כלל בעלת אופי קומפולסיבי.

דוגמא: א', נערה בשלהי גיל ההתבגרות, סבלה מהתעללות מינית כוחנית על ידי אמה החורגת במשך מספר שנים. א' היתה מאובחנת כבעלת אישיות גבולית, נהגה לפגוע בעצמה וחשבה על התאבדות. היא עצמה הואשמה בהתעללות באחייניתה הצעירה באופן כוחני במשך מספר שנים. במקרה זה היה ברור כי א' משחזרת עם אחייניתה את הפגיעה שהיא עצמה חוותה. א' חוותה נקיפות מצפון וחרטה על הסבל שהיא גורמת לאחייניתה וחששה מאוד שתפגע בילדות נוספות בעתיד.

מורה/מאהבת

נשים אלו יוזמות בעצמן ולבדן את הפגיעה המינית. הן בדרך כלל מבוגרות מהקורבן והפגיעה מתרחשת במסגרת קשר לימודי- בדרך כלל של מורה צעירה עם נער. במקרים רבים מדובר באישה צעירה לאחר משבר גירושין אשר חווה קשיים ביצירת קשרים אינטימיים בוגרים, ומאופיינת בחולשת אגו, תלותיות, חוסר בשלות ותחושה תמידית שצרכיה אינם מסופקים. נשים אלו בדרך כלל אינן באות מרקע מתעלל ומזניח.

דוגמא: ב', בשנות העשרים לחייה, קיימה יחסי מין עם בנה של חברתה שהיה באותה עת בן פחות מ-16. היחסים ביניהם התקיימו לאורך מספר חודשים מעט לאחר שב' נפרדה מבעלה המתעלל ומילדיה. הפגיעה המינית התרחשה מתוך 'הסכמה' וחברות, ללא שימוש בכוח. ב' אובחנה כבעלת אישיות גבולית. היא תיארה את ילדותה כבודדה ביותר, ותיארה את עצמה כנהנית מחברתם של גברים צעירי ממנה אשר תרמו לבטחונה העצמי. היא הביעה חרטה והיתה מעוניינת בטיפול נפשי.

פגיעה משותפת

קבוצת פוגעות זו כוללת נשים הפוגעות בלווית גברים, כאשר בדרך כלל מדובר בנשים שהצטרפו לפגיעה מינית של בני זוגן בבנותיהן. תחילה הן התנגדו לפגיעה אך לאחר מכן הצטרפו אליה, מתוך חשש לשלומן. הגבר הפוגע בדרך כלל לא היה אביה הביולוגי של הילדה אלא אב חורג או בן זוג של האם. נשים אלו נטו לאינטליגנציה נמוכה, תלותיות בגברים, פחד והיעדר אסרטיביות. נשים אלו מתחלקות לשלושה תתי סוגים: נשים תלותיות ביותר אשר מוכנות להתעלל בילדיהן עקב התלות בפרטנר, נשים הפוגעות בילדיהם מתוך קנאה חולנית ביחסו של בן הזוג כלפיהם/תחושת נטישה על ידי הילדים וניסיון להשיב שליטה ליחסים, ונשים עם ערך עצמי ירוד במיוחד הנצמדות לגברים דומיננטיים ואנטי סוציאליים במטרה לחזק את תחושת השליטה והכוח.

דוגמא: ג ' הואשמה בפגיעה מינית ואונס של נערה מתבגרת במשך מספר ימים, בלווית בן זוג. ג' שהתה בילדותה בבית יתומים מאחר ואביה היה אלכוהוליסט ואמה היתה זונה, ונפגעה מינית במהלך שנות ילדותה כאשר התגוררה אצל משפחות אומנות. היא חוותה מספר מערכות יחסים עם בני זוג אלימים ונהנתה מיחסי מין עם נשים. ג' התקשתה לתפוס את הקורבן כנערה אשר טרם בשלה ליחסי מין ולחוש כלפיה אמפתיה.

השלכות הנוגעות לאבחון והערכה

מספר דגשים רלוונטיים בשלב האבחון וההערכה של נשים פוגעות מינית:

  • איסוף אינפורמציה על היסטוריה של התעללות פיסית, מינית ורגשית בעברה של הפוגעת.
  • זיהוי הפרעות פסיכיאטריות וליקויים אינטלקטואליים אשר פוגעים ביכולתה של הפוגעת לקיים מערכת יחסים נורמטיבית עם קטינים.
  • זיהוי קשיי נישואים או קשיים בין אישיים
  • מאפיינים המצביעים על מסוכנות וסיכון גבוה לפגיעה חוזרת של נשים הם: פגיעה עצמית בעת הפגיעה או לפניה, פגיעה כרונית (ולא נקודתית וספיציפית לסיטואציה), מידת ההתקשרות לקורבן, נטייה הומוסקסואלית, פגיעה עצמאית (לא עם פרטנר), קשיים בתפקוד המיני, שימוש בכוח ונטיות אנטי סוציאליות.

השלכות הנוגעות לטיפול

נשים פוגעות מינית מקבלות בדרך כלל טיפולים פרטניים וקבוצתיים, אך מרבית המחקרים עוסקים בהשפעות הטיפול הפרטני. בהתאם, נוסחו מספר המלצות לטיפול בנשים פוגועת מינית.

  • פגיעות מיניות על ידי נשים מתרחשות בדרך כלל פחות על רקע של פראפיליות (סטיות מיניות) ויותר על רקע של יחסים בין אישיים, סוגיות הנוגעות לאינטימיות וערך עצמי נמוך במיוחד. לכן, יש להתמקד בטיפול בסוגיות אלו.
  • יש לזהות את הצרכים הרגשיים שמולאו על ידי הפגיעה (כוח ושליטה, חיבה וקרבה, הערכה עצמית וכן הלאה), והתהליכים שהובילו לשימוש בפגיעה מינית כדי לספק צרכים אלו.
  • יש להתייחס ישירות להכחשת הפגיעה ולעיוותי חשיבה כדי למנוע הצדקה עצמית של הפגיעה ("היא רצתה את זה כמוני", "הוא ילד, הוא לא יזכור כלום").
  • חשוב לזהות את המחשבות והרגשות אשר קדמו פגיעה ואת מאפייני מערכת היחסים אשר במסגרתה הפגיעה התרחשה.
  • יש להנחות לרכישת טכניקות שליטה וויסות של עוררות מינית, אצל נשים אשר עוררות מינית ופנטזיות מיניות סוטות היוו חלק משמעותי בפגיעה.
  • הכוונה להרחבת הבנת השלכות הפגיעה והאמפתיה לנפגע/ת. טכניקה טיפולית יעילה היא לסייע לנשים הפוגעות לבטא ולתת מילים לסיפורי הקורבניות שלהן ודרכם לחזק את ההבנה לרגשות הקורבן.
  • טיפול בבעיות רגשיות כדיכאון, חרדה, ניהול כעסים, קשיי שליטה בדחף.
  • חיזוק היכולות הבין אישיות, הערך העצמי, המיומנויות החברתיות ויכולת פתרון הבעיות.

ביבליוגרפיה:

Females who sexually abuse children : Assessment and treatment issues.  Nathan, Pamela; Ward, Tony. Psychiatry, Psychology and Law, Vol 8(1), 2001, 44-55.