חיפוש

נוער אלים וכלב בתפקיד

פורסם על ידי דגנית יערי

מבוא

טיפול באמצעות בעלי חיים פותח לראשונה בשנות ה-60 על ידי בוריס לוינסון, שהיה פסיכולוג ילדים אמריקאי ובעל כלב כחיית מחמד. הוא טיפל בילד עם בעיות תקשורת ללא הצלחה ממשית, עד אשר מפגש ארעי של הילד עם כלבו של לוינסון, הביא לתגובה מצד הילד וכך נפתח ערוץ התקשורת ביניהם (Hooker, Freeman & Stewart, 2002).
מניסיוני בטיפול באמצעות בעלי חיים עם נוער הנמצא בכליאה עולה הנחת היסוד, כי לבחירת בעל החיים יש משמעות רבה למטופל ולהצלחת הטיפול. נוער במצבי סיכון המתנהג באופן אלים בוחר פעמים רבות קשר עם כלבים המוגדרים כתוקפניים ואכזריים. המאמר ידון בטיפול בנוער כלוא באמצעות כלבים ויתמקד בבחירת סוג הכלב אותו יבחר לגדל והדרך בה יגדל אותו.
תיאוריית ההתקשרות של בולבי (1969) מציעה כי האדם מגיע לעולם עם מלאי התנהגויות המכוונות לספק לילוד הגנה ובטחון מצד הדמות הטיפולית. דרך ההתקשרות עימה (חיובית\ שלילית) תעצב את מודלי העבודה הפנימיים שישפיעו על התנהלותו במערכות יחסים במהלך חייו. התיאוריה מוצגת על מנת לתאר את הקשר שבין חוויית אלימות בחייהם של נוער כלוא לבין הפיכתם לאלימים ומתעללים כלפי הכלבים שלהם בפרט ובעלי חיים בכלל: בסקר שנערך בקרב 600 בני נוער נמצא שנערים אלימים מעדיפים כלבים תוקפניים אשר אותם הם שולחים לקרבות. כך, הכלב הוא סמל למצוקתם הפנימית של הנערים, הוא "שומר" על הנער ומשמש כ"מסכה", ומשקף את מערכת היחסים שהנער הכיר במהלך חייו.

לטיפול בעזרת בעלי חיים מספר יתרונות לטיפול בילדים שעברו התעללות או הזנחה ומתמודדים עם התקשרות לא-בטוחה והשפעות של טראומה. העבודה במרחב הטיפולי של פינת החי הוכיחה כי הטיפול בעזרת בעלי חיים מביא שינוי משמעותי בעמדות הנערים כלפי הכלבים ובעלי חיים בכלל תוך הפנמה של רגשות בעלי החיים ושינוי היחס כלפיהם.

״בבית לא שמרו עליי. לאף אחד לא היה אכפת ממני. בגיל 14 כשהתחלתי לפחד מכל מה שאני הולך לעבור וכל מה שאני כבר עובר בחיים האלה הבנתי שאני צריך שומר ואם זה לא בא מהבית, זה יבוא ממקום אחר. בחרתי לי שומר. בחרתי בשומר הכי טוב. בחרתי בחבר הכי נאמן. בחרתי בכלב. תמיד רציתי שאבא שלי ישמור עלי, שאמא שלי תגן עליי והמקום הבטוח יבוא מתוך הבית. עצוב, אבל הבנתי שהפגיעה הכי גדולה באה משם. למדתי והרגשתי את האלימות הפיסית כשהייתי קטן. פוצצו אותי במכות קשות בכל הצורות שאתם לא יכולים לדמיין. עברתי התעללויות מכל הסוגים, השפלות, בושות. לא חסכו ממני כלום".

"כשרואים אותי עם הכלב שלי לא מעיזים להתקרב אליי".

"הכלב הזה כמו שמיכה... הם סוג של בית והגנה".


תיאוריית ההתקשרות ואלימות בני נוער

תיאוריית ההתקשרות שפותחה על ידי בולבי (Bowlby, 1969,1873,1979) מתארת את הבסיס הפסיכולוגי להתפתחות היכולת של הפרט לקיים יחסים בין-אישיים. היא מכוונת לספק לילד ביטחון והגנה שכן לתינוק מיד עם היוולדו יש צורך בקרבה אל הדמות הטיפולית (caregiver), בדרך כלל האם, וצורך בקרבה בין-אישית. התינוק מתקשר באמצעות מגע ואינטראקציה כצורך הישרדותי. הוא נעזר בהתנהגויות איתות שונות (כגון, בכי וקשר עין) ובאמצעים אקטיביים יותר בחיפוש אחר הדמות הטיפולית והיצמדות אליה. אלו מסייעים בטיפוח התקשורת בין התינוק חסר ישע ונטול הגנות לבין הדמות הטיפולית. מטבע הדברים היא שכיחה ובולטת יותר בינקות ובילדות המוקדמת, אולם ניתן לצפות בה לאורך כל מחזור החיים.
הקרבה בין התינוק לבין הדמות המטפלת, מותנית לא רק במערכת ההתקשרות שלו, כי אם גם בזמינותה ותגובותיה לצורכי התינוק. בולבי (1973Bowlby,) ראה בקשר זה את ה"בסיס הבטוח" (secure base) המהווה מאפיין מרכזי בהורות מעבר לסיפוק הגנה וצרכים בסיסיים-פיזיולוגיים. דרך חוויה זו מתגבשת תחושת הביטחון של הילד, שכן קרבתה והתייחסותה הקבועה של הדמות המטפלת מווסתת את רמת המתח של התינוק, מספקת לו תמיכה ועידוד, ועוזרת לו להתמודד עם חוויות מצוקה ודחק. הבסיס הבטוח מתפתח ובא לידי ביטוי בהתנהגותו ויכולת התמודדותו כאדם בוגר. החוויות עם הדמות המטפלת מופנמות אל תוך מודלי עבודה פנימיים (internal working models) ומעצבים את תפיסתו את עצמו ואת העולם סביבו. המודלים מהווים את התבניות הקוגניטיביות והרגשיות המרכיבות את סגנון ההתקשרות הבטוח\ חרד\ נמנע, ממנו נגזרים דפוסי התנהגות יציבים (Read & Collins, 1994). מודלים קוגניטיביים אלה, שמוכללים במערכות יחסים חדשות, משמשים לוויסות מצוקה, יוצרים ציפיות לגבי האחרים, מפתחים את הדימוי והערך העצמי (Collins & Read, 1994).
כאשר הדמות המטפלת נחווית כלא-זמינה ובלתי עקבית, מתקשה הילוד לפתח עמדת ביטחון בעולם, הוא מתקשה להתמודד עם החוויות שנוצרו כתוצאה מקשר זה ובהעדר תחושת ביטחון בעצמו ובעולם הוא ימנע מפרידה ממנה, יחשוש מפני מצבים חדשים, אנשים חדשים או ניסיונות חקירה משמעותיים.
מחקרים הראו שאנשים בטוחים (בהשוואה לאנשים שאינם בטוחים), הם בעלי סכמות קוגניטיביות חיוביות הן באשר לטבע האדם, והן בנוגע לעולמם החברתי. הם נותנים אמון בזולת, מאמינים שהאחר אלטרואיסטי, שולטים בחייהם ומסתגלים למגוון מצבים. לעומתם, האנשים שאינם בטוחים מחזיקים בתפיסות שליליות יותר ביחס לאחר (Collins & Read, 1994). חוקרים טוענים שמקורן של הסכמות השליליות בהפנמה של התנסויות התקשרות שליליות עם אחרים משמעותיים (Collins & Read, 1994). סכמות האחר יכולות לנבוע מהפעלת אסטרטגיות של ויסות רגשי, האופייניות לאנשים שאינם בטוחים. אלה שנמנעים מקשר נוטים לראות דמיון מועט בינם לבין האחר, ואלה החרדים מקשר נוטים לראות דמיון מוגזם בינם לבין האחר ותפיסות האחר מועצמות במצבי עוררות ומצוקה. אנשים בעלי סגנון חרד, נוטים להשליך על האחר תכונות שליליות, המייצגות אותם ומגדירות את העצמי שלהם על פי תפיסתם. בעלי סגנון נמנע, לעומתם, נוטים להשליך על האחר את אותן תכונות שליליות שהם דוחים, מהייצוג העצמי שלהם. Mikulincer & ) Florian, 1998 ). אנשים חרדים מחפשים אחר מערכות יחסים קרובות אלא שבשל הצורך הגבוה באישור והערכה והפחד מפני דחייה, הם מחפשים אינטימיות מוגזמת. לעומתם, אנשים בסגנון התקשרות נמנע מגיבים למצוקה באמצעות חסימת ההתקשרות והחיפוש אחר אוטונומיה, שליטה והסתמכות עצמית (Collins & Read, 1994; Mikulincer, 1998).
מערכת ההתקשרות מווסתת רגשות שליליים. כעסם של אלה שמאופיינים בסגנון התקשרות בטוח פונים באופן רציונאלי לאובייקט הכעס ומתמקדים בפתרון הבעיה. לעומתם החרדים מאופיינים בכעס שאינו פונקציונאלי, בעיסוק חוזר ונשנה בו, ללא יכולת שליטה ובביטוי הכעס כלפי העצמי. לעומתם, הנמנעים נוטים להכחיש ולצמצם רגש זה תוך כדי התכנסות עצמית. אך למרות העדר דיווחים עצמיים ביחס לכעס בקרב הנמנעים, ניתן לגלות אצלם אותות פיזיולוגיים המעידים על תחושת עוינות רבה כלפי האחר.
רבים מבני הנוער עוברי חוק בכלל ועברייני אלימות בפרט מאופיינים בבעיות התקשרות (Tarshish, 2004) והמענה שהם מוצאים לחסכי ההתקשרות באים לידי ביטוי בחירת כלב המוגדר כתוקפן, אכזרי ואלים.

הכלב מכסה את הכאב מהפגיעות ואת המקומות החלשים של הנער שנפגע. אך שמירה זאת היא סוג של תעתוע. אין חוזק פנימי ממשי והערך העצמי רמוס, ההפנמות פגועות והמודל המוכר הוא אלימות. הפוגע משחזר את הדפוסים שמכיר מההתנהגות ומדפוסי הבית ומעתיק את הדרך והמודל בהם נהגו איתו. הנער מאמין שכדי לחנך את הכלב צריך להתנהג אליו באלימות ובהתעללות, באקטים של הפחדה. זו דרכו של הנער המתבגר להביא לידי ביטוי את האגרסיות, הכעסים, התסכולים אותם הוא חי ומרגיש כל רגע.
הפוגע מאמץ אליו את הכלב ויוצר איתו יחסי חיקוי, משחזר את החוויה השלילית שינק מילדותו, את הדפוסים שהיו לו עם ההורה שפגע בו. הנער המתבגר אינו יכול להכיל את כל מה שנדרש להכיל בחיים בכלל ובגיל ההתבגרות שאף הוא מטלטל ומערער בשינוייו את התחושות, הרגשות והביטחון. לשם כך צריך הנער מישהו כמו הכלב- שיוכל להתעלל בו, לשלוט בו, לגבור עליו ולהרע לו ומצד שני יהלך בחוץ עם אותו כלב שיגן עליו ויעשה עבורו את מה שהוא לא יכול או פוחד לעשות.
העולם של הנער מתנהל בקוטביות. במקום שאמור להגן כביכול שם הייתה הפגיעה הגדולה ביותר. הנער ממשיך ומשמר את המודל המוכר לו אף שגרם לו נזק פיזי ורגשי רב. כעת הכלב בדיוק באותו מצב. הנער מגדל אותו, מאכיל אותו, מטפל בו ואוהב אותו ויחד עם זאת, שולח אותו להתבוסס בדמו.

לא מעט מאיתנו אוהבים לצפות בסרטים קשים ואפילו רעים, זו אחת הדרכים להוציא ולגעת בצדדים האפלים שבתוכנו, לגעת ביצרים שעולים וצפים, להתמודד עם הצורך האגרסיבי הטמון בנו או בחלקינו. ההבדל בין האנשים השונים נובע מהדרך והמציאות אליה נולדו וגדלו.


אלימות בני נוער

לאלימות בני נוער סיבות רבות. רוב הנערים האלימים מגיעים מרקע אלים במשפחה- רובם היו קורבנות להתעללות פיזית, נפשית או מינית בילדותם (Tarshish, 2004).
ילדים הסובלים מהתקשרות לא בטוחה בעקבות התעללות או הזנחה, מאופיינים במודלי עבודה פנימיים לא הולמים ולא הסתגלותיים למערכות יחסים ומצבים אחרים. בקרב ילדים אלו הסבירות כי יהפכו להורים מתעללים או מזניחים גדולה לעומת ילדים שלא חוו הזנחה או התעללות מצד הוריהם (Tarshish, 2004).
אחת התופעות הקשות של בעיות התקשרות היא גילויי אלימות כלפי בעלי חיים בגיל מוקדם Agnew (1998) התעללות בבעלי חיים בגיל הילדות מנבאת אלימות בבגרות והתנהגות אנטי-סוציאלית כמו מכות, פגיעה באחים ובריונות. Agnew (1998) טען שהתעללות בבעלי חיים נובעת מהשלכה של התנהגות אלימה כלפי בעלי חיים כפי שהכירו במודל חיקוי הדמות המטפלת, לתפיסתם יש הצדקה להתעללות כמועילה לפרט.
נמצא קשר בין אלימות כלפי בעלי חיים לבין אלימות מאוחרת יותר כלפי בני אדם. ע"פ מקדונלדס (1961) התעללות בבעלי חיים מנבאת התנהגות סוציופתית. גורמים נוספים בעלי השפעה על התעללות בבעלי חיים הם: תכונות אישיות כמו אמפטיה, סוציאליזציה, רמת הלחץ ומאמץ ומעמד חברתי.


בית סוהר לנערים "אופק"

בבית הסוהר לנוער "אופק" בשנת 2002 הוקם ביוזמתי מרחב פינת חי טיפולי / חינוכי ראשון בארגון ובו בעלי חיים שונים (מכרסמים שונים, עיזים, עופות וזוחלים). בני הנוער הכלואים היו מגיעים מספר פעמים בשבוע לפינת החי ולעיתים אף טיפלו בבעל החיים בתוך תאם.
במסגרת העבודה במרחב פינת החי טופלו הנערים באופן פרטני וקבוצתי ואף הונחו יחד עם עובדת סוציאלית וקצינת חינוך קבוצת משפחות בהן נכחו נערים עוברי חוק המרצים עונשם בכלא. כמו כן השתתפו הורי הנערים ואחיהם כחלק פעיל ומשמעותי שעסק בנושא תקשורת והעברה בין דורית. העבודה במרחב הטיפולי נגעה במספר נושאים שנסובו על בניית קשרים של אמון וביטחון, על התנהלות תקשורת בסיסית ומיטיבה, דרך התבוננות על תקשורת בעולם החי. בנוסף, הובאו לקבוצה נושאים הדנים בערכים, השיח בין חינוך לאילוף והבעה ועיבוד של חוויות וטראומות בתוך הקשר בין הנערים למשפחותיהם ובעיקר בין הנערים להוריהם. לכל בעל חיים הייתה מטרה שהביאה עימה את עולם התוכן הבין אישי ואת תחושות ה״אני״ בתוך המערכת המשפחתית. לאחר עיבוד התכנים ומתן כלים לקשרים מיטיבים שנבנו יחד תוך כדי המפגשים, בנו הנערים וההורים נרטיב משותף למשאלת הקשר אותו היו רוצים לראות ולחוות ביניהם.

הניסיון בעבודה עם נוער כלוא מראה כי רובם בוחרים בכלב תוקפן מסוג אמסטף או רוטוויילר המוגדר בחוק האמריקאי ככלב קטלני. בישראל קבע צו של שר החקלאות (במסגרת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים) שהרוטוויילר (ביחד עם 7 גזעי כלבים נוספים) הוא כלב מסוכן, שחלה שורה של הגבלות על החזקתו בישראל.
במסגרת סקר שנערך בבית סוהר לנוער "אופק" בין השנים 2002-2008, נשאלו 600 נערים בין הגילאים 15.5-18 שלוש שאלות מרכזיות:

מה הוא בעל החיים שאתה מגדל?
איזה בעל החיים היית רוצה לגדל?
איזה בעל חיים כדאי להביא לפינת החי?

לפי הנתונים נמצא כי מעל 90% מבני הנוער הנשאלים השיבו כי העדפתם הנחרצת הייתה לאחד מהכלבים: אמסטף או רוטווילר.
מתוך 600 הנערים 284 נערים השיבו כי יש ברשותם כלב אמסטף או רוטוויילר.
180 מתוך 600 הנשאלים השיבו כי היו בוחרים באחזקה של אחד מסוגי הכלבים הללו.
104 מתוך 600 הנשאלים השיבו כי היו רוצים כלב לפינת החי אבל אך ורק אמסטף או רוטווילר.
32 נערים השיבו כי היו רוצים כלב שעשועים בפינת החי וכי לחלקם יש בבית כלב שעשועים מסוגים שונים.
בחירת הנער בכלב המוגדר כתוקפן נובעת משחזור לא מודע של מערכת היחסים הקלוקלת בינו לבין הדמות הטיפולית המלווה את הנער מילדותו- מה שהילד למד זה שההתקשרות עם המלווה ההורי והחינוך הוא באלימות. בהתקשרות שכזו בולטת הזנחה או תוקפנות- הפעלת כוח, גם הזנחה היא סוג של כוח. כל אלו מובילים לאותה תוצאה- ילד שגדל ללא בטחון, ללא אני מפותח, בעל דימוי וערך עצמי נמוכים, בעיה בלסמוך על האחר, למעשה מה שהוא מכיר ביחסים- הורים שכ"כ אהבו אותו אלה המקומות שכ"כ פגעו בו. המקום המגן כפוגע.


כלב בתפקיד

אותו נער בעל רקע של התקשרות לא בטוחה, הזנחה או תוקפנות בוחר בכלב מאיים למראה ותוקפני שיחזק אותו ואת האגו הפצוע שלו, שישמור עליו כפי שלא שמרו עליו בילדותו. הוא אוהב אותו מאוד אך פוגע בו בדיוק כפי שעשו הוריו וכך הופך את הכלב לתוקפן בעצמו. השימוש בכוח הוא המענה שכלב תוקפני נותן. רבים מהנערים סיפרו חוויות קשות ותיארו את הבאת הכלבים שהם אוהבים ומגדלים לקרבות שהסתיימו בזוב דם, פציעות קשות ואפילו מוות.
כאשר מדובר באוכלוסייה חלשה ובסיכון, הכלב שייבחר ימלא את התפקיד שמישהו אחר לא יכול היה למלא- התמודדות מול העצמי והאחר. לכלב יש למעשה תפקיד של שמירה: הכלב נותן את הכוח ונותן מענה לתחושת הפחד, יחד עם המראה המאיים. הנער יוצר לעצמו מסיכות מתוך הפחדים- "אל תתקרבו אליי". הכלב מייצג את מה שאין לו בעצמו ולכן הוא בוחר בכלב כזה. הנער פוחד מהאלימות הסובבת אותו מילדותו והכלב משמש לו חוזק, ובכך עוטף את החוויה. למעשה, הכלב משדר החוצה את מה שאין לנער בפנים. כאשר הדימוי והערך העצמי נמוך - הנער צריך גורם חיצוני כמו הכלב אשר מהווה ומכיל את הדימוי העצמי והערך הנמוכים, את החלל החסר שיש בנער.


טיפול באמצעות בעלי חיים

כיום הטיפול בעזרת בעלי חיים הינו תחום מתפתח ברחבי העולם וגם בישראל. הטיפול מיועד לעזור לאוכלוסיות שונות בהתמודדות עם מגוון בעיות נפשיות, פיזיות, תפקודיות וקוגניטיביות והוא נועד לשפר תפקודים רבים כגון תפקוד חברתי, רגשי וקוגניטיבי. הטיפול הוא מכוון מטרה, כאשר בעל החיים בו המטפל נעזר מהווה חוליה מקשרת בינו לבין המטופל, המתבסס על הקשר האבולוציוני בין האדם לבעל החיים.
מחקרים רבים נערכו על יעילות הטיפול בעזרת בעלי חיים. נמצא כי רמת הביטחון העצמי והתפיסה העצמית השתפרה מאוד כאשר בני נוער התחברו לבעלי החיים וגילו כי יש להם מה להציע לבעל החיים בתמורה. ברגע שהבחינו כי הם מסוגלים לנהל מערכת יחסים מועילה עם בעל החיים, עלה ביטחונם העצמי ועמו האמונה ביכולת שלהם לחוות ולקיים מערכת יחסים שכזו עם בני אדם אחרים בסביבות שונות ( Hawkins).
יתרה מזאת, מחקרים מצאו כי מתבגרים הראו פתיחות גדולה יותר ותקשורת טובה יותר מול הסביבה בכלל והגורם המטפל בפרט, ובאופן מותאם הם הראו פחות מדדי חרדה ולחץ כאשר הוצע להם טיפול בעזרת בעלי חיים, אותו קישרו פחות לסטיגמה ושיפוט מצד האחר על עובדת היותם מטופלים (Hooker et al., 2002) .
מחקר מעניין הראה כי טיפול בעזרת בעלי חיים הפחית ביעילות התנהגות אגרסיבית בכיתה בה נתבקשו לדאוג לשלומו ולטפל באוגר הכיתתי (Flom, 2005) . התלמידים למדו שהאוגר נוטה לנשוך יותר כאשר הוא חש מאוים או פגוע. קשר זה נתן לתלמידים תחושת מטרה ושיפר את האינטראקציה החברתית בכיתה. התלמידים והוריהם דיווחו על ירידה בהתנהגות אגרסיבית ועליה בתחושת השלווה ושליטה בדחפים אצל התלמידים.

מחקרים שנערכו עם נוער בעייתי במוסדות הראו כי הניקוד במבחני אמפטיה היה גבוה יותר וכי התנהגותם הפכה פרו סוציאלית יותר כאשר הם מגדלים חיית מחמד. (Ascione, 1992)
ישנה תוכנית שהוקמה בבית כלא לנוער בארה"ב, שם בני נוער בעייתיים מצוותים לכלבים בעייתיים שהגיעו מ"צער בעלי חיים" ומחכים להזדמנות שנייה ואימוץ. בני הנוער רואים את הדמיון המשותף בין נסיבות חייהם לאלו של הכלבים. ישנה הפנמה של החוויה האישית של הכלב לאורך העבודה עימו כאשר כלבים שמשנים את התנהגותם מקבלים הזדמנות שנייה בעת האימוץ ובכך מגבירים את האמונה לגבי קבלת הזדמנות שנייה בחייהם שלהם (Havens, 2007).
באופן כללי, הטיפול מול נערים שהגיעו מאוכלוסיות בסיכון מסובך יותר היות והם חסרי אמון במבוגרים לאור החוויה השלילית אותה חוו מצד מבוגרים בילדותם. הטיפול בעזרת בע"ח מנסה לעקוף את הבעיות הללו, כמו גם לספק כלים העוזרים להגיע לעולמו הפנימי של המטופל. Parish-Plass, 2008)), כאשר המטרה היא לעצור את מעגל האלימות בכדי שלא יהפכו להורים מתעללים בעצמם.
תיאורית ההתקשרות של בולבי (1969) תומכת באפשרות לשינוי במודלי העבודה הפנימיים ובסגנון ההתקשרות שהופנמו בילדות לאורך חייו של האדם. תוך כדי הטיפול, רוב הנערים עברו תהליכים משמעותיים, הגיעו באופן רציף ולעולם לא ויתרו על הגעה למפגשים קבוצתיים או פרטניים. ההתמדה והיציבות של המפגשים אפשרו יצירת קשר שיצר תחושת ביטחון ואמון ויכול היה ליצור מגרש בטוח ופתוח להבאת עולם הרגש, להעלאת זיכרונות ילדות, למפגש עם הליווי ההורי והדרך ההורית אותה חוו.
דרך בעלי החיים למדו הנערים כי לבעלי החיים יש תחושות, רגשות, אהבות, סלידות, שפה. הנערים פיתחו אמפתיה והקשבה לתחושות בעלי החיים. פיתחו קשר ואכפתיות לגבי כל אחת מהחיות שפגשו במרחב. הנערים הרגישו מאוד משמעותיים כי הבינו שלחיות יש סוג של תלות בנערים המטפלים בהם. עובדה זו יצרה תחושת משמעות, העצימה את תחושת האני היכול והיודע והעצימה את הביטחון והערך העצמי.

הנער שבחווייתו אינו שווה כלום וצריך לידו נציג המייצג אותו בדמות הדמיונית שבנה לעצמו כמו כלב אגרסיבי מתוך אמונה ומחשבה שכך ישרוד וכך ישמור על עצמו, שכך יוכל לשחזר את מה שיודע, הבין לאט ובתהליך משמעותי דרך טיפול בבעלי החיים במרחב ודרך עיבוד רגשי ותחזוקת פינת החי כי ההתקשרות באופן אגרסיבי לכלב, יוצרת "בלון מרוקן" שאין בו דבר למעט אילוזיה. כדי למלא את הבלון, צריך הנער לבנות נרטיב לחייו החדשים ולהבין כי מה שארע עד כה לא הועיל ולא תרם לקשר ואף פגע בו.
המקום בו נער מפתח אמפתיה לחיה, חמלה, רכות וטיפול מביאה עמה את התובנה כי בעל חיים צריך למעשה את מה שאנו צריכים וזקוקים לו. דרך ההתקשרות לתוכי ואף לאוגר או לארנבון, לומד הנער וחווה חוויית קבלה דרך התחברות לרוך ולטוב שבגופו ובאמירתו החיובית.

המרחב של פינת החי משנה תפיסות ועמדות. משנה תחושות ורגשות ומטשטש מעט את תחושת העצבות וחוויית הבדידות.
הנערים בתקופת השהות במרחב זה מצליחים להתקשר ולהתחבר לבעלי החיים השונים ושואלים עצמם שאלות לא מעטות לגבי המצאות רגשות בעולם החי. באופן השלכתי מצליחים הנערים להבין ולהפנים את הסיטואציות השונות המתרחשות בתוך ביתם של החיות אם במקרה של מריבות, דחיית חיה מהלהקה שלה, אלימות בתוך הכלוב, מוות, הימנעות, בדידות, קרבות ומלחמות, לידות ומיתות ודרך חוויתם רגשות ומראות אלה החלו לשאול ולחשוב על יחסם לבעלי החיים שיש להם מחוץ לכלא.
לאורך כל השנים העבודה במרחב פינת החי עם הנערים התמקדה בעולם התוכן הפנימי שלהם ועלו ההשלכות הרבות להתנהגותם העבריינית, לנושא ההתעללות בבעלי החיים בכלל ובכלבים בפרט. הם נחרדו מיחסם האלים אל כלבם מתוך הבנה כי לכלב יש רגשות. אם מערכת היחסים הראשונית עם הכלב התוקפן הייתה אלימה וחלק אינטגראלי ממנה היה הצפייה בהוצאת הכלבים לקרבות עם כלבים דומים אשר סופם פציעה אנושה ומוות בתהליך של סבל מזעזע, כעת החיבור לכלב השתנה ונעשה ממקום של חמלה ואמפטיה.

לסיכום, במאמר שהובא לעיל ראינו כי:
1. הנער משחזר את מערכת היחסים עם הדמות המטפלת בעזרת הכלב באופן אמביוולנטי. מצד אחד מפגין כלפי הכלב אהבה ומאידך פוגע בו ע"י קשירתו ושליחתו לקרבות המסכנות את חייו.
2. הכלב ממלא תפקיד "שומר" על פחדי הנער, ומשמש כמסכה רגשית ופיזית לחסרים והריק הפנימי. הכלב ממלא כביכול את החללים הרגשיים שאינם מצויים בחוויותיו ורגשותיו של הנער.
3. הכלב משמש כסמל לנאמנות שאינה קיימת. הכלב אוהב ונקשר לנער ובעת ובעונה אחת גם מסוכן לו ויכול לתוקפו.
4. בתהליך הטיפולי חינוכי במרחב פינת החי ניתן לראות שינוי מובהק בתפיסות ובעמדות הנערים כלפי יחסם האלים לכלב אותו הם מגדלים.
במאמר זה הוצגה תיאוריית ההתקשרות של בולבי, במטרה להבין את מודלי העבודה הפנימיים של נערים המגיעים מאוכלוסיות קשות ובסיכון הכלואים בבית סוהר "אופק". הנערים העדיפו כלב מסוג אלים אשר בא לענות על צורך לא מודע לאור החוויה הכואבת מעברם. הכלב תפקידו היה כ"שומר" עבור אותם נערים- מאיים ומפחיד כביטוי למצוקתם האישית. עם הטיפול הנעזר בבעלי חיים, הנערים צלחו את חוויית הילדות והצליחו לשנות את תפיסותיהם לבעלי החיים הסובבים אותם בכלל ולכלביהם בפרט.

דגנית יערי היא מטפלת ומאמנת מומחית הנעזרת בבעלי חיים, מרצה ומנחת סדנאות.
טלפון: 054-6443370 http://www.bwcards-dganit.com

ביבליוגרפיה

Agnew, R. (1998). The causes of animal abuse: a social-psychological analysis. Journal of Theoretical Criminology, 2(2), 177-209.
Arluke, A. (2006). Just a dog: understanding animal cruelty and ourselves. Temple University Press.
Arluke, A., Levin, J., Luke, C. & Ascione, F. (1999). The relationship between animal abuse to violence and other forms of antisocial behavior. Journal of interpersonal violence. 14, 245-253.
Arluke, A., Lockwood, R. (1999). Understanding cruelty to animals. Society and animals, 5, 183-193.
Baldry, A. C. (2005). Animal abuse among preadolescents directly and indirectly victimized at school and at home. Criminal Behavior and Mental Health, 15(2), 97-110.
Beirne, P. (2009). Confronting animal abuse: Law, criminology, and human-animal relationships. In Lanham: Rowman & Littlefield. 197-199.
Bowlby, J. (1969/1982). Attachment, Vol. 1 of Attachment and Loss (2nd Ed.). New York: Basic Books.
Bowlby, J. (1973). Attachment and Loss: Vol. 2. Separation: Anxiety and anger. New York: Basic Books.
Bowlby, J. (1979). The making and breaking of affectional bonds. London: Tavistock.
Collins, N. L. & Read, S. J. (1994). Cognitive representation of adult attachment: the structure and function of working models. In: K. Bartholomew & D. Perlman (Eds.), Advances in personal relationships, 5, Attachment processes in adulthood, 53-90.
Estep D.Q, & Hetts S. (1998). The Human-Companion Animal Bond. In: Shoen AM, Wynn SG eds. Complementary and Alternative Veterinary Medicine.
Flom, B. (2005). Counseling with pocket pets: Using small animals in elementary counseling programs. Professional School Counseling, 8(5) 469-473.
Flynn, C.P. (2000). Why family professionals can no longer ignore violence toward animals. Family Relations, 49(1), 87-95.
Flynn, C.P. (2011). Examining the links between animal abuse and human violence. Crime, Law and Social Change. 55,5, 453-468.
Gullone, E., & Robertson, N. (2008). The relationship between bullying and animal abuse behaviors in adolescents: the importance of witnessing animal abuse. Journal of Applied Developmental Psychology, 29, 371-379.
Havens, C. (2007). Helping Dogs Helps Delinquents. Minneapolis-St. Paul Star Tribune. http://www.startribune.com/local/11547466.html. Accessed January 20, 2014.
Hawkins, C. Animal-Assisted Therapy for Troubled Teens. http://www.thefamilyschool.com/animal-assisted-therapy/. Accessed January 20, 2014.
Hering, C. (2008). Health Benefits of Companion Animals. Health Insights Today, 1, 2.
Hooker, S., Freeman, L. & Stewart, P. (2002). Pet therapy research: A historical review. Holistic Nursing Practice, 17-23.
Irvine, L. (2008). Delinquency and Animal Cruelty: Myths & Realities about Social Pathology. Contemporary Sociology, 37, 3, 267.
Klohnen, E. C. & John, O. P. (1998). Working models of attachment: A theory-based prototype approach. In J. A. Simpson & W. S. Rholes (Eds.), Attachment theory and close relationships, 115-140.
Mikulincer, M., & Florian, V. (1998). The relationship between adult attachment styles and emotional and cognitive reaction to stressful events. In J. A. Simpson, & W. S. Rholes, (Eds.) Attachment Theory and Close Relationships, 143-165.
Parish-Plass, N. (2008). Animal-Assisted Therapy with Children Suffering from Insecure Attachment Due to Abuse and Neglect: A Method to Lower the Risk of Intergenerational Transmission of Abuse? Clin Child Psychol Psychiatry, 13,1, 7-30.
Redefer, L.A. & Goodman, J.F. (1989). Pet-facilitated therapy with autistic children. Journal of Autism & Developmental Disorder, 19(3), 461-467.
Rowan, A.N. (1994). The psychiatric connection. Anthrozoos, 7, 222.
Tarshish, L. (2004). What makes teens violent? Scholastic Update, 126, 9, 10.

רשימת זני הכלבים המסוכנים - צו של שר החקלאות, התשס"ה-2004