תפריט נגישות

מה אנו יודעים על טראומה מינית? תיאוריה ופרקטיקה לעבודה רגישה ואחראית

צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 47/17

פירוק והרכבה בטראומה מינית | שיח מתעורר על פגיעה מינית במרחב לה"טבי | דפוסי העברה נגדית בשורדות תקיפה מינית בילדות | הטרדה מינית - לא משחק ילדים | ריכוז מענים לנפגעות ולנפגעים

לטראומה המינית פנים רבות, והמפגש עמה בקליניקה הינו כואב במיוחד, ומערער לא פעם גם את הידע והניסיון של המטפל. המחקר מצביע על צורך לאמץ עקרונות ייחודיים בעבודה עם מטופלים שחוו פגיעה מינית, המאפשרים לגעת ברגישות בצלקות העמוקות שהותירה הטראומה בנפשם. גם עבור מי מאיתנו שאינו עוסק באופן ממוקד בתחום זה, הסטטיסטיקה העצובה מצביעה על כך שרבים ממטופלינו חוו או יחוו פגיעה מינית בשלב כלשהוא בחייהם. לכן, עלינו להכיר מקרוב את מאפיינה של הטראומה המינית, את השפעותיה על הנפש והגוף, וכן את דרכי הטיפול בה.

בסקירת יום העיון השנתי של מרכזי הסיוע "פירוק והרכבה בטראומה מינית", מאת מיכל פרי (2014), ניתן למצוא העמקה תיאורטית בכמה מהתופעות השכיחות ביותר בקרב נפגעות תקיפה מינית, וביניהם זיכרונות מודחקים, הנרטיב הטראומתי וסימפטומים דיסוציאטיביים. הרצאותיהם של פרופ' חנה נווה, ד"ר גלית בן אמיתי, הילל וייס וניסים סמדז'ה עסקו בצורך למצוא משמעות ואמת בתוך האירוע הטראומתי, כמו גם במאבק לכינון נרטיב של הפגיעה ובקושי הסימבולי והממשי למצוא לכך מילים.

זאת ועוד, בסקירת המערכת לכנס "במילים אחרות" – שיח מתעורר על פגיעה מינית במרחב לה"טבי (2013), ניתן למצוא היבטים ייחודיים לעבודה עם נפגעות ונפגעים בקהילה הגאה, הודות לשיתוף פעולה יוצא דופן בין ביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' תל-אביב, פרויקט שקמ"ה, מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ת"א וכן המרכז הגאה. בהרצאותיהם, עסקו ד"ר אפי זיו, ד"ר גיא שילה, ד"ר חגית לרנאו ודודי בלט ברבדים הסמויים של הפגיעה באוכלוסייה הגאה ובסיכון המוגבר להיפגע, כמו גם בהיבטים משפטיים ייחודיים לפגיעות מיניות בקהילה הגאה. עוד בכנס זה, דיבר בהרחבה רני לוי על טיפול בפגיעה מינית בין גברים הומוסקסואליים, והביא עדויות מורכבות מהשטח.

הטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה מינית הינו מורכב ביותר, בפרט כאשר מדובר בפגיעה שהתרחשה בילדות. מקרים אלה מעמידים לא פעם גם את המטפלים המנוסים ביותר אל מול דילמות רבות, בייחוד באשר ליחסים הטיפוליים הנרקמים בחדר. על כך ניתן לקרוא בסיכום הפרק דפוסי העברה והעברה-נגדית בטיפול בשורדות תקיפה מינית בילדות, מתוך ספרן המכונן של דיוויס ופראולי (1994) העוסק בנושא זה מתוך פרספקטיבה פסיכואנליטית.

לא רבים מודעים לתופעה, אך פגיעות מיניות מתרחשות גם בקרב ילדי גן ובגילאי בית הספר היסודי, לא פעם כחלק ממשחק. בספרה החשוב הטרדה מינית – לא משחק ילדים, מבקשת איילת גלעדי (2017) לשפוך אור על תופעה זו מההיבט החוקי, החינוכי והטיפול. זאת ועוד, גלעדי מציגה דרכים למניעת התופעה ולניהול שלה בתוך מערכת החינוך כבר בגיל צעיר.

לסיום, עלינו כמטפלים מוטלת האחריות להכיר את הגורמים השונים המספקים מענה וטיפול לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, הן בשירות הציבורי והן בקהילה. מידע מקיף ניתן למצוא בריכוז מענים לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, המאגד את כתובותיהם של עמותות, מרפאות ובתי חולים בכל רחבי הארץ המתמתחים במצבים רגישים אלה. אנו ממליצים להעביר מידע חשוב זה גם לקולגות, למטופלים ולבני משפחותיהם.