צוות בטיפולנט
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המאופיינת בפחד מתמשך מסיטואציות או ביצועים חברתיים היכולים להוביל לתחושת מבוכה. במרבית המקרים חרדה חברתית מלווה בפגיעה משמעותית בתפקודו של האדם: מטופלים המתמודדים עם חרדה חברתית נוטים יותר לפנייה לשירותים טיפוליים רפואיים, מקבלים משכורות נמוכות יותר, ובעלי סיכוי נמוך יותר להשלמת תואר אקדמי ולהחזקת משרות ניהוליות, טכניות או מקצועיות. כמו כן, יחסיהם המשפחתיים והזוגיים של מטופלים עם חרדה חברתית נוטים להיות פחות טובים, מידת הרצון שלהם לחיות נוטה להיות נמוכה יחסית ואחוז הניסיונות האובדניים שהם מבצעים הוא גבוה ביחס לאנשים ללא חרדה חברתית ועומד על כ-22%. בנוסף, 81% מהסובלים מהפרעת חרדה חברתית סובלים גם מהפרעה רגשית אחרת (דיכאון, התמכרויות, הפרעות חרדה נוספות).
כיום קיימות שיטות טיפול שונות במצבי חרדה חברתית הכוללות טיפול תרופתי, פסיכותרפיה ושילוב בין טיפול תרופתי לבין פסיכותרפיה. Canton et al מביאים במאמר זה את תוצאותיה של מטא אנליזה אשר מאפשרת בחינה של יעילותן של שיטות הטיפול השונות.
טיפול ב-Selective serotonin reuptake inhibitors (SSRI): קבוצת התרופות אשר השפעתה על סימפטומים של חרדה חברתית זכתה לבחינה הרחבה ביותר היא קבוצת ה-SSRI. סיכום ממצאי המחקרים שנבחנו במסגרת המטא אנליזה מצביעים על יעילות הטיפול לסימפטומים של חרדה חברתית. בממוצע, השימוש בתרופות אלו הביא לשיפור תוך ארבעה-שישה שבועות של שימוש, בהשוואה לשימוש בתרופת פלצבו, כאשר יעילות התרופה הגיעה לשיאה תוך 12 שבועות של שימוש.
טיפול ב-Monoamine oxidase inhibitors: הרציונל לשימוש בתרופות מסוג Monoamine oxidase inhibitors הוא שמצבי דיכאון א-טיפיקליים ומצבי חרדה חברתית חולקים סימפטום משותף של רגישות בין אישית מוגברת, ותרופות מקבוצה זו נמצאו כיעילות לטיפול בדיכאון א-טיפיקלי. בהתאם, כל המחקרים אשר בחנו את יעילותן של תרופות מקבוצה זו הציעו על אפקט משמעותי ביחס לטיפול בפלצבו.
טיפול ב-Benzodiazepines: השימוש ב-Benzodiazepines או בשילוב שלהם עם נוגדי דיכאון הוא נפוץ למדי בטיפול בחרדה חברתית, למרות שהמחקר על יעילותו של טיפול זה מוגבל למדי. שלושה מחקרים מבוקרים שבחנו את יעילות הטיפול בתרופות מקבוצה זו הצביעו על יעילות מתונה בהשוואה לטיפול בפלצבו, ועל כך שהן מפחיתות את הסיכוי להישנות הופעתם של סימפטומים של חרדה חברתית.
טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות: מחקרים מעטים בלבד בחנו את יעילות הטיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות במצבי חרדה חברתית, כאשר נכון לעכשיו נראה כי יעילות הטיפול התרופתי אינה עולה על יעילות הטיפול בתרופת פלצבו.
יעילותם של טיפולים פסיכולוגיים בחרדה חברתית נבחנה באופן מקיף, כאשר יעילות הטיפול הפסיכולוגי בקבוצות המחקר הושוותה לקבוצות ביקורת של רשימות המתנה, תרופות, תרופות פלצבו ועוד. באופן כללי, מתן טיפול פסיכולוגי נמצא יעיל משמעותית בהשוואה להמתנה לטיפול, אך האפקט של מתן טיפול פסיכולוגי נמצא משמעותי פחות ביחס למתן תרופת פלצבו. מרבית המחקרים אשר בחנו את יעילות הטיפול הפסיכולוגי בחנו טיפולים המבוססים על טכניקות קוגניטיביות התנהגותיות כחשיפה, הבניה מחודשת קוגניטיבית, טכניקות הרגעה ורכישת מיומנויות חברתיות, כאשר לא נמצא קשר בין שימוש/אי שימוש בטכניקות מסוימות לבין יעילות הטיפול. כמו כן, לא נמצא הבדל ביעילותם של טיפולים קבוצתיים ופרטניים למצבי חרדה חברתית. לצד זאת, הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נמצא כיעיל יותר ביחס לטיפול מבוסס מודעות (mindfulness), אך כשווה ערך ביעילותו לטיפול בין אישי.
מחקרים מעטים בלבד השוו בין יעילות הטיפול התרופתי ליעילות הטיפול הפסיכולוגי במצבי חרדה חברתית. המחקרים המעטים שנערכו בתחום ונכללו במטא-אנליזה לא הצביעו על הבדל ביעילותם של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים. עם זאת, החוקרים מציינים כי מספר מחקרים אשר לא נכללו במטא אנליזה מסיבות שונות הניבו תוצאות שונות: אחד מהם הצביע על כך שטיפול קוגניטיבי התנהגותי היה יעיל יותר ביחס לטיפול באמצעות fluoxetine, וארבעה מחקרים הצביעו על כך שטיפול ב-monoamine oxidase inhibitor היה יעיל יותר מטיפול פסיכולוגי, אך התוצאה לא היתה משמעותית מבחינה סטטיסטית.
היבט נוסף שנבחן היתה יעילות הטיפולים השונים לאורך זמן, והממצאים הצביעו על כך שהישגי הטיפול הפסיכולוגי נוטים להישמר לאורך זמן רב יותר, ולמנוע את הישנות הסימפטומים של החרדה החברתית לתקופה ממושכת יותר.
חמישה מחקרים בלבד השווה בין יעילותו של טיפול תרופתי לחרדה חברתית לבין טיפול פסיכולוגי המשולב בטיפול תרופתי לחרדה חברתית. ארבעת המחקרים בהם נעשה שימוש ב-SSRI וב-monoamine oxidase inhibitor לא מצאו הבדל ביעילותן של המתודות השונות, אך במחקר בו נעשה שימוש ב-benzodiazepine נמצא כי השילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכולוגי היה יעיל משמעותית ביחס ליעילות הטיפול התרופתי בלבד.
ארבעה מחקרים בחנו את יעילות הטיפול פסיכולוגי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי המשולב בטיפול תרופתי במצבי חרדה חברתית. שני המחקרים בהם ניתן טיפול ב-SSRI לא מצאו יתרון לאחת משיטות הטיפול, אך במחקרים בהם נעשה שימוש ב-monoamine oxidase inhibitor נמצא כי השילוב בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפול תרופתי היה יעיל מטיפול פסיכולוגי בלבד. עם זאת, החוקרים מציינים כי מחקרים אלו כללו מדגם קטן יחסית, ולכן יש להתייחס בזהירות לממצאיהם.
על סמך ממצאי המטא-אנליזה Canton et al מסיקים כי הטיפול התרופתי היעיל ביותר למצבי חרדה חברתית הוא טיפול ב-SSRI, וכי במידה והטיפול אינו יעיל דיו יש לעבור לטיפול ב-monoamine oxidase inhibitors. החוקרים מתארים כי למרות ההנחה הרווחת לפיה הטיפול האופטימלי במצבי חרדה חברתית הוא טיפול המשלב בין טיפול פסיכולוגי לבין טיפול תרופתי, הממצאים אינם תומכים באופן גורף בטענה זו, אלא באופן הספציפי לשימוש בתרופות מסוימות. מבין שיטות הטיפול הפסיכולוגיות שנבחנו, נראה כי לטיפולים המבוססים על שימוש בטכניקות קוגניטיביות התנהגותיות יש עדיפות מסוימת מבחינת יעילות ושימור התוצאות לאורך זמן. עם זאת, חשוב לציין כי המחקרים שנבדקו במסגרת המטא אנליזה לא בחנו את יעילותן של שיטות טיפול פסיכודינמיות.
Optimal treatment of social phobia: Systematic review and meta-analysis. Canton, John; Scott, Kate M.; Glue, Paul. Neuropsychiatric Disease and Treatment, Vol 8, May 3, 2012, Article 203-215.
