חיפוש
  • דף הבית
  • מאמרים
  • האבות בוכים בלילה - דיכאון לאחר לידה של אבות בראיה מחקרית וקלינית

האבות בוכים בלילה - דיכאון לאחר לידה של אבות בראיה מחקרית וקלינית

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריך ה-1.7.19 התקיים ערב העיון "האבות בוכים בלילה: דיכאון לאחר לידה של אבות בראיה מחקרית וקלינית" במרכז SEED להתפתחות רגשית מוקדמת שבמכללה האקדמית ת"א-יפו. הערב ביקש לעסוק בתופעה שאינה מדוברת דיה לעומת מקבילתה - דיכאון אמהי לאחר לידה, מושג שהפך רווח יותר ויותר בשנים האחרונות. בתוך כך, דיכאון אחרי לידה של אבות הוא תופעה משמעותית ורחבת היקף אשר נדחקה לשוליים. בניגוד לדעה הרווחת, הידע המחקרי מצביע כי גם גברים סובלים מדיכאון אחרי לידה ואף מתברר כי התופעה מתרחשת בשיעור דומה לזה של נשים. גברים, להבדיל מנשים, אינם מאובחנים או זוכים להכרה ולעזרה סביב דיכאון לאחר לידה והדבר גורם לסבל רב שלהם ושל בני משפחותיהם ועלול לפגוע בקשר שלהם עם הילד. ההרצאות השונות שניתנו במסגרת הערב ביקשו להרחיב את נקודת המבט על התופעה, השלכותיה ודרכי הטיפול בה.

"הגברים בוכים בלילה, לא נשמע קולם": מצוקה בקרב גברים במעבר לאבהות - פרופ' גיל גולדצויג

פרופ' גולדצויג הציג בהרצאתו ממצאים של מחקר שעשה אודות דיכאון אבהי לאחר לידה ושילב בנוסף לכך תפיסות פרקטיות של עבודה קלינית עם התופעה. ההרצאה התחילה מסקירה היסטורית של הידע המחקרי אודות מצוקה בקרב גברים במעבר לאבהות. בהמשך עבר להציג את שיטות ותוצאות המחקר שערך בשנת 2004 בנושא והסביר את המודל שעלה מתוך תוצאות אלו ואת ההשלכות שלו. בתוך כך, נמצא כי רבע מן הגברים במחקר הציגו עלייה בסימפטומים דיכאוניים-התנהגותיים לאחר הלידה של בת זוגתם ואילו 23% הציגו דווקא ירידה בסימפטומים. בנוסף נמצא כי הגברים שהיו בסבירות גבוהה יותר להציג עלייה בסימפטומים, היו אלו שהציפיות שלהם לפני הלידה היו לא ריאליות, ללא ייצוג הולם של המורכבויות וההיבטים השליליים של המעבר להורות. אחת המסקנות החשובות שעולות מן הממצאים הוא כי בקליניקה יש לעבוד לקראת יצירת שיח שמקדם ציפיות ריאליות במקביל לסנכרון בין השפה הגברית והנשית.

פרופ' גיל גולדצויג פסיכולוג קליני ורפואי, דיקן בית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית ת"א–יפו.

דיכאון אבהי לאחר לידה: השלכות ארוכות טווח על ההורות ועל התפתחות הילד - ד"ר דנה שי

ד"ר שי פתחה את ההרצאה בהסבר על מורכבותו ועושרו של תהליך המעבר להורות, שאינו מתנקז רק לתופעת הקצה של דיכאון לאחר לידה. בתחילת דבריה היא הציגה מספר ממצאים ביניהם כי המספרים עומדים על בין 5%-10% של גברים אשר סובלים מדיכאון אחרי לידה, כי תקופת הפגיעות הגדולה ביותר לדיכאון אבהי מצוי בהורות המוקדמת (מספר חודשים לאחר הלידה) וכי אבות צעירים מושפעים יותר מאשר אבות מבוגרים במעבר להורות. בהמשך הציגה ד"ר שי מחקר אורך שביצעה על אבות לפני ואחרי לידה, כאשר לאור ממצאיו הציעה שאחד האלמנטים המשמעותיים ביותר במעבר להורות הוא השינוי הדרמטי בזהויות ובמערכות היחסים המשפחתיות. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הדיכאון האבהי לאחר לידה בא לידי ביטוי בהורות פחות מעורבת, שלא ביחס לנורמה הנשית אלא ביחס לנורמה הגברית. כמו כן, נמצא קשר מתווך כך שדיכאון אבהי בגיל שלושה חודשים קשור ליכולת להציב גבולות מאוזנים לילד, יכולת אשר בתורה קשורה לרמת הצייתנות של הילד בשלב מאוחר יותר.

ד"ר דנה שי פסיכולוגית, ראשת מרכז SEED והמעבדה ההתפתחותית במכללה האקדמית ת"א–יפו.

אלומת אור על אבות: חשיפת החור השחור בלא מודע החברתי - מר יהושע לביא

מר יהושע לביא שוחח בהרצאתו על הפערים והחסכים שמתקיימים בלא מודע החברתי כלפי מודל האבהות והגבריות. ההרצאה התקיימה כדיון בין לביא לקהל השומעים, אשר העלו שאלות וטענות ביחס לדברים שהציג. בתוך כך הייתה הסתייגות מן הטענה שהציג לביא כי אין כמעט אצל גברים שיח על אבהות ודרך הטענה כי חלק מדבריו קשורים בפער דורי בין האבות הצעירים הנוכחי לבין דור האבות הקודם להם. בהמשך השתמש לביא בדוגמתו של פרויד כאב ל-6 ילדים ולמיעוט הפעמים בהן התייחס בכתביו לעצמו כאבא, על מנת להציג את מקומו של התסביך האדיפלי בהבניית תפיסת האבהות הקיימת. את הדיון המרתק שהתקיים במסגרת ההרצאה סיכם לביא בטענה כי עולם הדיכאון האבהי מורכב ומגוון והן בעולם הקליני והן בעולם המחקרי ישנם סימני שאלה רבים שנוצרים מחדש כל עת שאנו מרחיבים את הבנתנו והתבוננותנו.

יהושע לביא פסיכולוג קליני ואנליטיקאי קבוצתי, מדריך פסיכותרפיה וטיפול קבוצתי.

סוף סוף מדברים על זה: קבוצת מעבר לאבהות ככלי טיפולי - מר עופר רון

מר עופר רון, עו"ס קליני במרכז הורים-ילדים "גפן" של העמותה לקידום החינוך, הציג בהרצאתו את העבודה הקלינית שנעשתה במסגרת קבות מעבר לאבהות שהנחה עם אבות אחרי לידה. העבודה הטיפולית בקבוצה התמקדה בהפנמת דמות האב של המשתתפים, מצד אחד האב שהיה להם ומצד שני האב שהיו רוצים להיות, התבוננות על הזוגיות לפני המעבר להורות ואחריה וחיזוק החיבור עם התינוק הנולד. רון הביא תיאור של 10 מפגשים קבוצתיים, כאשר תיאורם כלל הדגמה של השיח הרגשי מן הפגישות ולפיכך, מטעמי חסיון, ההרצאה לא צולמה. במהלך הצגת הדוגמאות מהתהליך הקבוצתי, שילב רון את נקודת מבטו כמנחה הקבוצה וכאבא טרי בעצמו, וסיפר כי עבר תהליך מקביל לזה שעברה הקבוצה. הוא הציג טקסטים רפלקטביים שכתב בזמן ההנחיה של הקבוצה אשר שפכו אור והעמיקו את ההתבוננות על הצרכים שעלו בקבוצת האבות והמענה שקיבלו. ניכר היה שהקבוצה שהתהוותה, שימשה מסגרת טיפולית תומכת לעיבוד חוויית האבהות ואיפשרה למטופלים המשתתפים בה להרחיב את מיומנויות השיח הרגשי שלהם. בהרצאתו, הצליח רון להעביר לקהל את החוויה הרגשית שחוו האבות שהשתתפו בקבוצה, כמו גם את החוויה המורכבת והסבוכה שאותם האבות חוו במעבר לאבהות.