דגנית יערי
מאסר, מלבד היותו עונש השולל חירותו של אדם ומבטא את הסתייגות החברה ממעשיו, מהווה חלון הזדמנויות שבו ניתן לטפל במניעים שהביאו את האסיר לפשוע, כמו גם "לציידו בכלים" שיאפשרו לו חיי חופש כאזרח שומר חוק.בתהליך הטיפול בעזרת בעלי חיים אנחנו מזהים את התפתחות היכולות התפקודיות והמוטוריות של אוכלוסיות חלשות ומעודדים את ההתפתחות הרגשית ואת השינויים בדפוסי החשיבה וההתנהגות הנוצרים תוך כדי השיח וההתבוננות בעולם בעלי החיים (דגנית, 2014; Hetts & Estep, 1998; Havens, 2007).
מתוך הכרה בחשיבות תהליך השיקום להצלחת השתלבות האסיר המשוחרר בחברה, בחר שירות בתי הסוהר ב-2004 לקדם הקמת מרחבי פינות חי טיפוליות מתוך שאיפה שהמפגש עם בעל חיים בכלוב יזמן התבוננות, הזדהות ולמידה שיעצימו את יכולותיו של האדם הכלוא בתחומים שונים.
במאמר הנוכחי נתמקד בפרויקט "דגים של תקווה" אשר צמח מתוך הרעיון כי לגידול דגים בזמן המאסר יהיו ערך ומשמעות חשובים עבור האסירים המשתתפים בפרויקט וכי אלו יאיצו את התהליך התרפויטי מאחר והם מאפשרים לאסיר שיח פנימי והשלכתי, שכה נחוץ לו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
