צוות בטיפולנט
הפרעות אכילה נתפסות באופן מסורתי כהפרעות נשיות אך כיום ידוע כי גם גברים סובלים מהן, ומטפלים רבים תוהים לגבי השוני בין הפרעות אכילה של נשים לאלו של גברים ולגבי טכניקות הטיפול הנדרשות. מאמרן של גרינברג ושואן מבקש להתבונן בסוגיות אלו מפרספקטיבה המדגישה את הפסיכולוגיה הגברית הייחודית ואת האינטגרציה שלה עם הגורמים להפרעות אכילה.
שכיחותה של אנורקסיה באוכלוסיית הגברים עומדת על 0.3% מכלל האוכלוסיה (לעומת 0.9% בקרב נשים) ושכיחותה של בולימיה עומדת על 0.5% (בהשוואה ל-1.5% בקרב נשים). גברים יהוו פחות מ-1% מכלל הלוקים באנורקסיה וכ-0.8% מכלל הלוקים בבולימיה. מרבית הגברים ינסו לרד במשקל במטרה "להיראות גבריים יותר" בעוד שנשים ידגישו את הרצון לא להיות שמנות. גברים עשויים פנות לדאטות מתוך מספר מניעים, ביניהם עבר של השמנת יתר, חשש מבעיות בריאות הקשורות בהשמנה אשר מהן סבלו גם אבותיהם, שיפור הכושר הגופני, ורצון לשפר את הופעתם החיצונית לאור התנסויות של הצקות חברתיות.
מחקרים מצביעים על דמיון רב בין הפרעות אכילה של נשים לאלו של גברים: אחוזי התחלואה הפסיכיאטרית בקרב שני המינים הסובלים מהפרעות אכילה דומה. בהתאם, גברים הסובלים מהפרעות אכילה סובלים פעמים רבות מדיכאון קליני, הפרעות חרדה, התמכרות לחומרים והפרעות אישיות.
לעיתים קרובות הפרעות אכילה של גברים אינן מאובחנות: התפיסות התרבותיות המקובלות גורמות לרופאים ומטפלים להיות "חשדניים" פחות כלפי הרגלי האכילה של גברים ביחס לאלו של נשים, וגברים נוטים יותר להסביר את הדיאטה שלהם בטיעונים בריאותיים ולחוות בושה וקושי רב יותר בחשיפת קשייהם הרגשיים. כמו כן, גברים מתקשים יותר מנשים לפנות לקבלת סיוע מקצועי באופן כללי, וכך גם בקרב גברים עם הפרעות אכילה. זאת, מתוך תפיסת הגבריות כמנוגדת לבקשת עזרה והודאה בחולשה ובקושי: גברים נוטים יותר מנשים לתפוס פנייה לייעוץ פסיכולוגי כאות לקיומה של בעיה רגשית קשה וכחולשה- מצבים הסותרים את תפיסת הגבריות הקלאסית. עם זאת, בקרב הגברים הסובלים מהפרעות אכילה, גברים אנורקטיים נוטים לפנות לעזרה יותר מבולימיים.
הנחה שגויה אך נפוצה היא ההנחה כי גברים בעלי הפרעות אכילה הם בעלי פתולוגיה חמורה במיוחד, ביחס לנשים, וכי הפרוגנוזה שלהם פחות טובה. עם זאת, מחקרים מצביעים על כך שיעילות ההתערבויות הפסיכולוגיות בקרב נשים וגברים דומה, כאשר הפרוגנוזה פחות טובה, בקרב שני המינים, כאשר מדובר במטופלים בעלי היסטוריה של משקל נמוך, קו-מורבידיות חמורה ומיעוט תמיכה משפחתית.
מטפלים צריכים לקחת בחשבון מאפיינים מגדריים ולהתאים את שיטות האבחון והטיפול באופן רגיש-מגדר.
אחת הסוגיות המשמעותיות היא נטייתם של גברים שלא לדווח ישירות על הפרעת האכילה שלהם. דרך התמודדות יעילה עם סוגיה זו היא לכלול בראיון האינטייק הראשוני התייחסות להרגלי אכילה, פעילות ספורטיבית, שינויים ועיסוק במשקל, מידת שביעות הרצון מההופעה החיצונית וכן הלאה. גם אפקט של לחץ ופרפקציוניזם צריך לעורר חשד לקיומה של בעיית אכילה בלתי מדווחתת, ובדומה, שימוש בחומרים ועישון נמצאים בקורלציה גבוהה עם התקפי זלילה ולכן צריכים לעורר חשד. בגילאי ההתבגרות נמצא כי הפרעות חרדה מאפיינות רבים מהנערים (והנערות) הסובלים גם מהפרעות אכילה.
בטיפול עצמו חשוב לשים לב שהעיסוק המוגבר בהרגלי האכילה לובש פנים שונות אצל נשים וגברים, כאשר גברים ידגישו בדרך כלל לא את הצורך בהרזיה אלא את הצורך במראה גברי המקושר פעמים רבות לכוח ולקונפליקטים הנוגעים לאיזון בין תפקידי מגדר שונים. הבדלים אלו משפיעים באופן משמעותי גם על הפרקטיקות של הפרעת האכילה. לדוגמא, בעוד שמרבית הנשים עם הפרעות האכילה ישאפו להפחית ממשקלן, גברים רבים עם הפרעות אכילה יהיו עסוקים באופן אובססיבי דווקא בצורך להעלות במשקל ולהגדיל את מסת השריר.
למרות הבדלים אלו, יעדי הטיפול בגברים ונשים עם הפרעות אכילה נותרים זהים: שימור משקל גוף תקין, שינוי הרגלי אכילה שליליים, טיפול בבעיות רגשיות נוספות, אתגור מחשבות ואמונות הנוגעות למשקל ודימוי הגוף והכוונה להסתגלות לתפקידים החברתיים והמגדריים. בהתאם, בדומה לטיפול בנשים הטיפול בגברים עם הפרעות אכילה צריך להיות אינטגרטיבי ולכלול עבודה תרפויטית לצד מפגשים עם דיאטנית, וצירוף טיפול תרופתי במידת הצורך. יצירת ברית טיפולית עם בעלי/ות הפרעות אכילה היא משימה מורכבת פעמים רבות מאחר והיא מלווה בפחד עז של המטופל/ת מאובדן השליטה בהרגלי האכילה והמשקל. אצל גברים נלויים לקשיים אלו גם קשיים הנוגעים לספקות ואי נוחות סביב עצם הפנייה לטיפול. לכן, מומלץ להקדיש לנושא תשומת לב מיוחדת ולתקן הנחות שגויות לגבי עצם הפנייה לטיפול ואופן התנהלותו.
אתגר נוסף בטיפול בגברים עם הפרעות אכילה הוא הנטייה לשימוש ברציונליזציה ואינטלקטואליזציה על חשבון ביטוי רגשי- קושי אשר קשור במקרים רבים לתפקיד המגדרי אליו גברים מחונכים מילדותם. קושי זה בהיבט הרגשי מביא פעמים רבות לשימוש בסימפטומים של הפרעת האכילה כאמצעי חלופי להבעה הרגשית, ומקשה על יצירת קשרים בין אישיים בכלל- וקשר עם המטפל בפרט.
מרבית המחקרים התמקדו בהפרעות אכילה של נשים, כאשר טיפול קוגניטיבי התנהגותי זכה לתמיכה רבה במיוחד בטיפול בבולימיה, וטיפול בין אישי נמצא כיעיל ביחס לשיטות פסיכולוגיות נוספות בטיפול בבולימיה. טרם פורסמו מחקרים אשר עוסקים באפקטיביות של שיטות אלו עבור גברים עם הפרעות אכילה, אך סביר כי אלמנטים המבוססים על שיטות אלו יהיו יעילים.
Greenberg, S. T., & Schoen, E. G. (2008). Males and eating disorders: Gender-based therapy for eating disorder recovery. Professional Psychology: Research and Practice, 39(4), 464.
