ביטויי קנאה בטיפול הקבוצתי

צוות בטיפולנט

הטיפול הקבוצתי ידוע כמסגרת טיפולית אשר מאפשרת לחברי הקבוצה לשחזר באופן חי ועוצמתי דפוסי יחסים עם חברי משפחה שונים. על אף הספרות הענפה בתחום הטיפול הקבוצתי, נושא הקנאה לא זכה להתייחסות רבה.
Stone (1992) טען כי נושא הקנאה בטיפול הקבוצתי מוזנח ממספר גורמים אשר אחד מהם הוא מורשתה התיאורטית של מלאני קליין אשר ראתה בקנאה נגזרת של דחף מוות מולד. לדבריו, גורם נוסף להזנחתו של הנושא הוא הקושי בהבחנה בין צרות עין (envy) שהיא סיטואציה דיאדית בה הסובייקט חושק במה שיש לאובייקט, לבין קנאה (jealousy) שהיא סיטואציה משולשת בה הסובייקט חושש שאובייקט שלישי לקח/יקח ממנו מה שיש לו. Conkright (2009) אף מציין כי רגשות של קנאה הם רגשות "בלתי נאותים" הנחווים כמביכים במיוחד עבור חברי קבוצות רבים, ועל כן פעמים רבות אינם באים לידי ביטוי.
על אף ההזנחה התיאורטית המאפיינת את נושא הקנאה, מספר מחברים עמדו על מרכזיותה ועל השפעתה על התהליך הקבוצתי הטיפולי. יאלום (2007) למשל, מצביע על האופן בו הסיטואציה הקבוצתית המדמה מערכת משפחתית (מנחה-הורה וחברי קבוצה-אחים) מגרה תחושות של קנאה. חלק מהמטופלים עשויים לחוות קנאה עזה במנחה, אחרים עשויים לקנא בחברי קבוצה אשר זוכים לתשומת ליבו של המנחה וחלק מהמטופלים יקנאו במעמדם של מטופלים אחרים בקרב חברי הקבוצה. יאלום מצביע על האופן בו קנאה זו יכולה ללבוש לעיתים צורה הרסנית. מטופלים מסוימים, למשל, יוצרים בריתות המכוונת ל"הפלת" המנחה ומשקיעים את מירב האנרגיות שלהם בהרס ולא בגדילה.
Dubner (1998) עמדה אף היא על כך שקנאה יכולה להתעורר בוריאציות שונות בקבוצה. היא מתארת כי קנאה עשויה להופיע כקנאה המופנית כלפי חבר קבוצה מסוים בו כל הקבוצה מקנאת, או כקנאה של הקבוצה כמכלול המתבטאת בביקורתיות עזה של חברי קבוצה מסוימים כלפי התהליך הקבוצתי שעד כה נהנו והרוויחו ממנו. ביטוי נוסף של קנאה הוא מצב בו לאורך תקופה ממושכת נראה כי אף אחד מחברי הקבוצה אינו מביא אליה "חדשות טובות", או מצב בו תחת מעטה של תמיכה ועידוד לצמיחה- לא מתקיימת עבודה טיפולית ממשית.
מעניין לציין כי התייחסותם של Dubner(1998) ושל יאלום (2007) להשפעתה ההרסנית של הקנאה על התהליך הטיפולי תואמת מחקר אמפירי אשר בחן את השפעת הקנאה בין חברי הקבוצה על ביצוע משימות שונות. תוצאות המחקר הצביעו על כך שקנאה השפיעה לרעה על ביצועי הקבוצה ונמצאה בקורלציה עם ריבוי היעדרויות ועם ירידה ברמת הסיפוק עליה דיווחו חברי הקבוצה (Duffy & Shaw, 2000).
תיאורטיקנים מאסכולות שונות המשיגו והבינו באופנים שונים את מקורות הקנאה. לצד זאת, מטפלים קבוצתיים רבים יסכימו על כך שהופעתה של קנאה בקבוצה מבטאת פעמים רבות גלום או שחזור של דפוסי יחסים משמעותיים וכי עיבוד שלה יכול להביא לגדילה והבנה רגשית. זיהוי השפעתה של הקנאה בתהליך הטיפולי יכולה גם להביא לנטרול התגובה הטיפולית השלילית ועצירת התהליך הטיפולי הנובעת ממנה Dubner (1998).
יש לציין כי קנאה בטיפול הקבוצתי אינה נחלתם של חברי הקבוצה בלבד. טריאסט מתייחס למצבים בהם מתעוררת יריבות בין המנחים על רקע קנאה ביניהם, ומציין כי במצב זה הקבוצה עשויה לחבור לאחד מהם כנגד המנחה השני. במקביל, עלול להתקיים מצב בו מתעוררת קנאה של המטפל אל מול אחד מחברי הקבוצה, בדומה לקנאה שיכולה להתעורר במסגרת טיפול פרטני.

ביבליוגרפיה

Envy in the group-therapy process .Dubner, Mary Ann P. International Journal of Group Psychotherapy, Vol 48(4), Oct 1998, 519-531.
The Salieri Syndrome: Consequences of envy in groups. Duffy, Michelle K.; Shaw, Jason D. Small Group Research, Vol 31(1), Feb 2000, 3-23.
Conkright, Scott. Envy, jealousy and competition in groups. The Group Psychologist; Jul 2009; 19(2); 25 [APA Division 49, Society of Group Psychology and Group Psychotherapy.
A self psychology perspective of envy in group psychotherapy. Stone, Walter N. Group Analysis, Vol 25(4), Dec 1992, 413-428.
טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה - ארווין יאלום עם מולין לשץ' (2007). הוצאת מאגנס.
טראיסט, י. סוגיות אתיות בטיפול קבוצתי. בתוך: סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי. הוצאת מאגנס האוניברסיטה העברית, ירושלים.
יאלום, א. ולשץ', מ. טיפול קבוצתי: תאוריה ומעשה - ארווין יאלום עם מולין לשץ' (2007). הוצאת מאגנס.