4/6/2021
בפתח ספרו המפורסם, "אנה קארנינה", כותב לב טולסטוי "כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, כל משפחה אומללה – אומללה בדרכה שלה". אף על פי שניתן ורצוי להעלות סימני שאלה סביב טענה זו, טולסטוי נוגע באחד האזורים אותם מטפלים מגלים שוב ושוב בקליניקה – לכל משפחה הדינמיקה הייחודית לה, הכאבים הייחודיים לה והדרכים הייחודיות לה להגיע לפתרונם.
השבוע בגיליון אנו מתמקדים בחשיבה הטיפולית אודות התא המשפחתי והעבודה המעשית הנגזרת ממנה.
נפתח עם הרצאות מיום העיון "משפחתולוגיה הפלונטר שבקשר" אותו קיימה בשנה שעברה האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהרצאה הראשונה של היום, "ריפוי פצעים בין-דוריים: גישה נוירוביולוגית מבוססת יחסים", תיארה ד"ר מונה פישביין את האופנים בהם פצעים ואזורים בלתי מעובדים ממשפחת המקור שלנו מעצבים את יחסינו עם בני הזוג והילדים בתא המשפחתי החדש.
בהרצאה "כיצד ומתי יחסי הורים ילדים הופכים להיות יחסים בין שווים?" תיארה ד"ר רות קמחי פרספקטיביות קליניות ותיאורטיות להתבוננות במשפחות המתמודדות עם שינויים בגבולות ובהיררכיה בין הדורות. לדבריה, התהליך לרוב כולל מפגש עם אתגרים אישיים ובין-אישיים ויצירת אינטימיות מחודשת.
בהמשך יום העיון התקיימה שיחה מרגשת בין הסופר דויד גרוסמן וד"ר חגית ירנצקי תחת הכותרת "פצעים עוברים מדור לדור". השיחה נגעה בתהליכי העברה בין דורית תוך התכתבות עם ספרו של גרוסמן, "איתי החיים משחקים הרבה". ספר שואב השראה מחייה של אווה פאניץ'-נהיר אשר עמדה בפני בחירה בלתי אפשרית בין בעלה לבתה בצל מלחמת העולם השנייה.
נעבור להרצאתה של ד"ר נחמה פרסלר מיום העיון "הורות דיאלקטית" שנערך מטעם מכון אופק במכללה האקדמית ת"א-יפו, "סקירה היסטורית על עבודה עם הורים: דיכוטומיה בין גישה דינמית להתנהגותית". בדבריה תיארה ד"ר פרסלר את הבנת הקשר הורה-ילד ואת הטכניקה הטיפולית הנגזרת ממנה לעבודה עם הורים ומשפחות מימיהם של אנה פרויד, ויניקוט ובולבי ועד ימינו אנו.
נסיים עם מאמרו של עמית וולק אודות טיפול פסיכולוגי משפחתי בבית המשפחה. במאמר מתאר וולק את מקורות ההשראה למודל הטיפולי בסטינג הביתי, המצבים הנפשיים להם הוא מתאים במיוחד ואת המאפיינים הייחודיים שלו כמו טיפול במרחבי החיים וביטוי עוצמתי של תוקפנות.
