בהרצאה עסקה ד"ר מונה פישביין ביחסים בין ילדים בוגרים והוריהם, תוך הדגשת האופן בו אנשים בוגרים אשר מקימים משפחות משלהם, עשויים להיות רדופים על ידי פצעים וקשיים בלתי-מעובדים ממשפחת המקור בזמן שהם מעצבים את יחסיהם עם ילדיהם ובני זוגם. היא ביקשה לשתף את תובנותיה אודות טיפול במשפחות רב-דוריות, בעודה נעזרת ברעיונותיהם של מארי בואן ואיבן בוזורמני-נאז'. הטיפול במשפחה רב-דורית, לדברי ד"ר פישביין, מאפשר לחקור את האופן בו בני המשפחה מושפעים מהמערכת המשפחתית. מתוך התבוננות בהשפעת ההקשר המשפחתי המוקדם על יחסיו בהווה, יכול האדם הבוגר לנוע מעמדה ריאקטיבית, קורבנית ומאשימה להתמקמות בריאה בהווה. אינטגרציה של גישה נוירוביולוגית מבוססת יחסים אל תוך מערכת החשיבה של טיפול משפחתי, מזכירה לנו את תפקידנו כמטפלים – לסייע למטופל להוביל את מהלך חייו, בדומה לתפקידו הניהולי של הקורטקס הפרה-פרונטלי במוח, במקום להיות מובל ומוגבל על ידי פצעי העבר.
