7/1/22
בחודש אוקטובר האחרון נערך הכנס השנתי המרתק של האגודה הבינלאומית לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית (IARPP). הכנס ביקש להתמקד בתופעת ההדרה והשייכות, ובתוכה בתנועה הדיאלקטית המתקיימת בין תחושת "אנחנו" ל"הם" אשר נוצרת ברמה האינטרה-פסיכית, אינטר-פרסונלית וסוציו-תרבותית. בין היתר, הציעו הדוברים בכנס התבוננות קלינית ותיאורטית בהשפעותיהם של קונפליקטים חברתיים, מצבי חוסר שוויון וטראומה, תהליכי אבל ואובדן ועוד.
ביוזמת הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית, בהובלת ד"ר אילנה לאור, שלחנו את עירון מלמוד גנני ונעה ביימן לסקר את ההרצאות המעולות מן הכנס. אנו מודים לפורום ושמחים לשתף אתכם ואתכן בסיקור.
נפתח עם המושב הראשון של הכנס – "חיים ביושרה ובאחדות למול כוחות מפלגים" – אותו הנחתה ד״ר ג׳יל סטראקר, ושבמסגרתו הרצו ד"ר ויקטור דונאס וד"ר גארת׳ סטיבנס. ד"ר דונאס עסק ב"פרדוקס ה-Integrity" ותיאר 3 צירים מרכזיים בכינון הסובייקט; ד"ר סטיבנס התייחס לשתיקה, ולנטייה לפטור את עצמנו מעונש, תוך שתיאר את הנטייה האנושית לשנוא את האחר (anti-other).
המושב השני של הכנס, בהנחייתה של ד״ר רינה לזר, הביא נקודות מבט התייחסותיות על היכולת להתאבל בזמנים של תסכול עז, אימה והרסנות. במסגרת המושב הרצו ד"ר אלחנדרו אוויאה-אספדה, אשר עסק באבל על אובדן העולם כפי שאנחנו מכירים אותו בעידן הקורונה; ד"ר דונה באסין, אשר דנה ב"אמנות האבל" מתוך עבודתה עם ניצולי אסון מגדלי התאומים; וד"ר ג׳ויס סלוצ׳אוור, אשר התייחסה לעמדת "העד הנעדר" הנוצרת בעת ההתאבלות המקוונת בימי מגיפה.
המושב השלישי של הכנס, בהנחייתה של ד״ר הילארי אופמן, עסק בקונפליקטים חברתיים-תרבותיים בראי פסיכואנליזה קבוצתית ו"תהליכי קבוצה". במושב זה הרצו ד"ר ארל הופר, על אודות תקווה בוגרת ותקשורת בתגובה לקונפליקט חברתי; ד"ר חיים ויינברג, על אודות הליכים חברתיים לא מודעים בסכסוך הישראלי-פלסטיני; וסטאברוס צ׳ארלמבידס על אודות ביטויים סומטופורמיים וטראומה בין-דורית בסכסוך בין קפריסאים יוונים לקפריסאים תורכים.
נעבור למושב הרביעי אשר ניתן תחת הכותרת "מדינות שונות - הקשרים שונים", והועבר בהנחייתה של כריסטינה עמנואל. המושב חקר את נושא הכנס, "האויב בפנים ובחוץ", מתוך הקשרן של 4 מדינות, אותן הציגו ארבעה דוברים שונים: ליאת אריאל מישראל, מארי סאבה מפרו, ד"ר כרמינה סקטיני מאיטליה וד"ר סאלי שוורץ מדרום אפריקה.
נסיים כעת עם המושב החמישי והאחרון, אם כי את דברי הסיכום של הכנס, אותם נתנו בין היתר מריה אוגניה בוטש, ג'יאני נביוזי ומרגרט בלאק, ניתן לקרוא בעמוד הראשי. המושב החמישי, "טראומה עכשווית והשפעותיה הדיסוציאטיביות", הועבר בהנחייתה של ד"ר ניטו סארין וכלל וינייטות קליניות מעניינות במיוחד. כריסטינה בונוצ'י עסקה בפליטות פה ובמשמעותן הקלינית, דרך תיאור מקרה של מטופלת שהתמודדה עם סוגיות של אינטימיות ואוטונמיה; ד"ר אילנה לאור הציגה בהרצאתה את המושג "פרשנות וולקנו", הרלוונטי לעבודה הטיפולית במצבי התפרצות במציאות החיצונית, והמחישה את עבודתה עמו בטיפול; ד"ר סטיבן קוצ'וק עסק בטראומה ושחזור טראומה בזמני קורונה, והמחיש את הנושא דרך המטופלת "מישל" והחלומות שהביאה לטיפול.
