1/10/21
בשנים האחרונות, חודש אוקטובר מוקדש ברחבי העולם להעלאת המודעות למצבי אובדן הריון, לידה שקטה ואובדן תינוקות רכים. אחת הסיבות לכך, היא הפער הגדול בין שכיחותם הגבוהה של אירועים אלו, לבין המקום המועט שהם מקבלים בשיח החברתי; כאשר לעיתים קרובות נלוות להתמודדות עמם תחושות של בושה, אשמה ובדידות.
השנה החלטנו גם אנחנו להקדיש גיליון לנושא החשוב הזה, על מנת להרחיב את הבנתנו הטיפולית.
נפתח עם יום עיון מקוון אשר נערך ביוזמת ארגון "נרות של תקווה", העוסק בתמיכה במשפחות אשר חוו אובדן במהלך הריון או לאחר לידה. בפתח יום העיון, נתן פרופ׳ דני חורש הרצאה תחת הכותרת "חרישית אבל זועקת: לידה שקטה כחוויה טראומטית". בדבריו התייחס לגורמי פגיעות וחוסן בקרב נשים אשר חוו לידה שקטה, ותיאר תהליכים של צמיחה פוסט-טראומטית הקשורים במצבים אלו.
נמשיך עם הרצאתה של נורית גלזר-חודיק מאותו היום, אשר עסקה בחוויית האובדן של גברים לאחר לידות שקטות. במסגרת דבריה התייחסה גלזר-חודיק לנטייה החברתית והמחקרית להתעלם מן הזווית הגברית-אבהית של אירועי לידה שקטה, והציגה מידע מעניין על התופעה, הנשען על עדויות של גברים אשר חוו לידות שקטות.
בהרצאה נוספת מאותו יום עיון, "בעיניים פקוחות", תיארה הבמאית חמוטל גורן בקצרה, באופן כנה ומרגש, את תהליך ההתמודדות האישי שלה עם לידה שקטה שעברה, אשר הוביל ליצירה של סרט בנושא. בין היתר, שיתפה בהלם הראשוני שחוותה לאחר הלידה, כמו גם באופנים בהם התהליך היצירתי נתן לה תחושת משמעות וערוץ לריפוי.
נעבור כעת לשתי הרצאות אשר ניתנו במסגרת יום עיון של מכון מפרשים אודות פסיכותרפיה במצבי אובדן הריון. בהרצאת הפתיחה של יום העיון ביקשה ד"ר אביטל גרשפלד-ליטוין לתאר התפתחויות ושינויים אשר התרחשו בגישה הטיפולית והחברתית כלפי אובדן הריון, ותיארה את המשמעויות הפסיכוסוציאליות של חוויה זו.
נסיים עם הרצאה הנוגעת בנושא מפרספקטיבה שונה ואקטואלית, תוך התמקדות באובדן הריון בטיפולי פוריות. בהרצאה זו נגעה רעות בן קמחי בנושאים מגוונים הכרוכים בטיפולי הפריון, ביניהם הורות יחידנית, זוגות עם קשיי פוריות והתמודדות עם אמביוולנטיות מול הריון אשר צולח לאחר אובדנים מרובים.
