הגוף בפסיכואנליזה: קריאה ביקורתית בכתבים פסיכואנליטיים

הספר מציע עיון בתאוריות ומושגים שגובשו ביחס לגוף בעשורים האחרונים בתחומי הפילוסופיה, מדעי החברה וביקורת התרבות. עיקרו הוא דיון במקומו של הגוף בתאוריה ובחדר הטיפולים כפי שהוא משתקף בשיח הפסיכואנליטי, החל מכתביו של פרויד, בדורות ההמשך ועד לאתגרים הנצבים בפני המטפלים בימינו ביחס לגוף.

בעשורים האחרונים אנו עדים לעיסוק הולך וגובר בגוף. המושג "גוף", ובעיקר הגוף האנושי, מעורר עניין במגוון רחב של תחומים הן בתרבות הפופולרית והן בעיון המדעי. נדמה כי המרחב הציבורי מוצף בייצוגים של הגוף, בנראותו של הגוף ובמילה "גוף". כאילו הגוף מצליח ללכוד ולייצג משהו מההוויה האנושית במאות ה-20 וה-21, והיה לאחד המסמנים הבולטים בתרבות בת-זמננו.

במרחב העיון, הדיון בגוף תופס מקום מרכזי בביקורת התרבות, בחקר האמנות, בחשיבה הפמיניסטית והקווירית, בחשיבה הסוציולוגית והפוליטית וכמובן גם בחשיבה הפסיכואנליטית. ספרי מבקש לרתום את כלי החקירה וההמשגה של החשיבה הביקורתית כדי לחקור את מקום הגוף – את גילוייו, היעדרו ודרכי השתנותו – בשיח הפסיכואנליטי.

שם הספר, 'הגוף בפסיכואנליזה' יכול לתעתע כמו הגוף עצמו, שכן גם אם הגוף נוכח בכותרתו ובכל דפיו הרי שאין הוא עוסק כלל בתחום הרחב של שיטות פסיכותרפיות המערבות את הגוף, אלא רק במה שנכלל בתוך השיטה הפסיכואנליטית (כדי להימנע מדיון מקדמי ארוך באשר להגדרת השיח הפסיכואנליטי וגבולותיו נעזרתי בהגדרה שנתנה מתוך השדה – תחום העיון שנסקר הוא כל מה שמופיע ב PEP - Psychoanalytic Electronic Publishing.

העדר הדיון בפסיכותרפיה גופנית בשיח הפסיכואנליטי ועל כן גם בספרי מדגים באופן מסוים את מקומו של הגוף, הוא המסד הנדחק כדי לאפשר את המקום המרכזי, האפריורי כמעט, של המילים והמשמעות בשיטה הפסיכואנליטית.

קריאה בכתבים הפסיכואנליטיים חושפת את ייחודו של הגוף ומגלה כי הפסיכואנליזה מעניקה לגוף מקום מורכב: היא מגדירה אותו בעת ובעונה אחת הן כמקור של המערכת הנפשית, הניצבת במרכז השיח הפסיכואנליטי, והן כתוצר המוכפף לחוקיה. כך, למרות ריבוי הופעותיו של הגוף בשיח, נוכחותו מאד מסוימת וממוקמת לרוב בין היותו מטפורה או סימפטום. משמעות הדבר היא כי הגוף בשיח אמנם יופיע לרוב אך תמיד לאחר הבניה, כמייצג דבר אחר.

בספר שלושה פרקים, הראשון כולל סקירה רחבה של התפתחות והשתנות היחס אל הגוף והמשגתו במגוון תחומי התרבות, במדעי החברה, בחשיבה פמיניסטית וקווירית, ובביקורת התרבות. הפרק השני דן בגלגוליי הופעתו והעדרו של הגוף בשיטה הפסיכואנליטית כפי שהדבר בא לידי ביטוי כתביו של פרויד ובדור ההמשך של השיטה על כיווניה השונים. הפרק השלישי עוסק במבט לעתיד עת עומדת הפסיכואנליזה בפני אתרים שמציבה הטכנולוגיה והתרבות של ימינו (העולם הווירטואלי הנפרש בפנינו) עולם בו הבניית סובייקט וקשר בין אישי בעל משמעות עמוקה מתאפשרים ללא תווך ישיר של הגוף או באמצעות חלקים ממנו.

למידע נוסף אודות הספר וקריאת פרק מתוכו לחצו כאן