תפריט נגישות

גם אבא יש רק אחד: מחשבות על חוויית האבהות בתקופה של שינוי.

צוות בטיפולנט

אבהות וגבריות בתקופה של שינוי | אבהות במעבר – סיפורה של האבהות במעבר הגירושים | האבא מחוץ לציור: ילדים להורים גרושים ולמשפחות חד-הוריות מציירים משפחה | לא עוד ההורה הנשכח: התבוננות פסיכואנליטית מחודשת באבהות


גם אבא יש רק אחד: מחשבות על חוויית האבהות בתקופה של שינוי

בראשית הפסיכולוגיה תפסה האבהות מקום מרכזי בחשיבה הפסיכואנליטית, זאת בעת שייחס פרויד לאב תפקיד מכריע בהתפתחותו הנפשית של הילד. עם זאת, גורמים שונים בעשורים האחרונים הביאו להדרה מסוימת של האב מהשיח, אשר התבטאה בעיסוק תיאורטי ומחקרי מצומצם בחוויית האבהות. הדרה זו לוותה גם במציאות חברתית מורכבת, אשר הייתה ועודנה מושפעת מערכים פטריארכליים ומאצ'ואיסטיים, המגבילים את המעורבות הרגשית והמשפחתית של גברים רבים. יחד עם זאת, שינויים טכנולוגיים, תעסוקתיים ותרבותיים החיו בשנים האחרונות את קולם הנאלם של האבות, ונראה כי נושא זה נמצא בעיצומו של שינוי משמעותי. בגיליון זה, נבקש להציג חשיבה ומחקר עדכניים, אשר יוכלו ללוות שיח פורה אודות גבריות ואבהות מחוץ לפרדיגמות הישנות והמוכרות.

על החוויה המורכבת של דמות האב בימינו ניתן להעמיק בסקירת יום העיון אבהות וגבריות בתקופה של שינוי, מאת עינב דגן (2016), אשר התקיים בביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' תל-אביב ובשיתוף התכנית להכשרת מנחי גברים. המרצים ד"ר אורן גור, ד"ר דניאל בוקובזה, גיא פרל, שי אור, ד"ר עלי כ"ץ ותמיר אשמן עסקו בסוגיות שונות בנושא הסטראוטיפים המרחיקים את האבות מילדיהם, הכמיהה הרבה של גברים לנהוג אחרת מאבותיהם, וכן על מקומו של האב בבית ובקליניקה. זאת ועוד, לאורך כל יום העיון, ניתחו המרצים טקסטים מרגשים העוסקים במשבר הגבריות המודרנית, ובגעגועים העמוקים של הילד הפנימי לאביו.

היבט מרכזי נוסף בחוויית האבהות המודרנית נוגע לקשר של האב עם ילדיו, על רקע הסכמי משמורת. בספרה אבהות במעבר – סיפורה של האבהות במעבר הגירושים מנקודת מבט פסיכו-חברתית, פותחת אראלה גרין (2015) צוהר לעולמם הרגשי של האבות, ביחס לעצמם ולמשפחותיהם. גרין מעניקה קול להתמודדות המחודשת של אבות רבים עם זהותם ההורית, עם מקומם הנוכח-נעדר בבית וכן עם נראותם במשפחה ובחברה הישראלית. אנו מזמינים אתכם להעמיק בקריאה של פרק מלא מתוך הספר, המתמקד בהמשגות תיאורטיות אודות אבהות המתפתחת במרחב רגשי דיאלקטי, המתמודד עם חוויה של הורות נאבקת ומודרת.

עוד בנושא זה, והפעם מנקודת מבטו של הילד, ניתן למצוא בספרו של ד"ר משה רז (2012) האבא מחוץ לציור: ילדים להורים גרושים ולמשפחות חד-הוריות מציירים משפחה. בספר מובאות ד;וגמאות ויזואליות מרתקות לאופן בו מבטאים ציורי הילדים רגשות ותפיסות סביב נוכחותו החלקית של האב הגרוש, או לחילופין, היעדרו המוחלט של האב במשפחות של אימהות יחדניות. הציורים בספר מלווים בהמשגות תיאורטיות מרכזיות וכן בממצאיהם של מחקרים עדכניים בתחום.

לסיום, חוויית האבהות זכתה להתייחסות מועטה יחסית גם בתיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית. בתקציר מאמרם של לייבמן ואבל (2000) לא עוד ההורה הנשכח: התבוננות פסיכואנליטית מחודשת באבהות, סוקרים הכותבים את השפעותיה של דמות האב על ההתפתחות הנפשית של הילד. ממרגרט מאהלר ועד קוהוט, מאגד המאמר את מחשבותיהם של הוגים מרכזיים באשר לתפקידו של האב, הן כפי שנתפס לאורך ההיסטוריה והן כפי שנתפס כיום, עם השינוי בתפקידו המסורתי במערכת המשפחתית.