תפריט נגישות

אם לא נחמול על עצמנו כיצד נהיה טובים לאחרים? כיפור של חמלה עצמית

צוות בטיפולנט

כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 43/20

ד"ר אלינער פרדס | ד"ר אנדרס קוניצ'זקי | פרופ' נורית ירמיה | ד"ר רמי טולמץ' | פרופ' גילה חן | תומר הרן | יוסי ארנרייך | לימור דר

הימים של לפני יום כיפור מלווים לרוב במחשבות על סליחה – מתן מחילה למי שפגע בנו והתנצלות בפני מי שאולי פגענו בו. יש שיגידו כי הבסיס לשני אלו טמון בראש ובראשונה ביכולת לסלוח לעצמנו. זאת, מתוך חמלה עצמית, אמפתיה וקבלה של עובדת היותנו אנושיים ובלתי מושלמים - אותן ההבנות אשר מאפשרות לנו להציע חמלה למטופלינו מול כאבים וייסורים נפשיים. על אף הטריוויאליות, לכאורה, של החמלה לאחר, רבים מאיתנו יודעים כי הרבה יותר קשה לנו לחמול על עצמנו. לכן השבוע, בברכת חתימה טובה, בחרנו להקדיש את הגיליון שלנו למושג החמלה העצמית ולהביא לכם לקט הרצאות ומאמרים בנושא.

נפתח עם מאמר סקירה מקיף ומרתק מאת ד"ר אלינער פרדס אשר מציג המשגות תיאורטיות וממצאים מחקריים מגוונים אודות חמלה עצמית. במאמר סוקרת ד"ר פרדס  את מרכיבי החמלה העצמית ובוחנת את הרלוונטיות של המושג לחוסן, הסתגלות, ויסות עצמי, טרנספורמציה נפשית ומערכות יחסים. 

נתקדם אל הרצאתו של ד"ר אנדרס קוניצ'זקי מיום העיון המקוון "חמלה לעצמי ולאחר ככלי טיפולי – תיאוריה, קליניקה ומחקר" של מכון מפרשים. ד"ר קוניצ'זקי התמקד במבוא לקשיבות ככלי טיפולי, ובדבריו הציג את המשמעויות השונות של מושג החמלה במערב ובמזרח, כמו גם את הרלוונטיות שלו במצבים של פגיעות נרקיסיסטית.

נמשיך עם הרצאה נוספת מיום העיון, בה הביאה פרופ' נורית ירמיה מבט אינטגרטיבי על חמלה. את ההרצאה פתחה פרופ' ירמיה בתרגול קשיבות מונחה ובהמשך עברה לשוחח על תיאוריות וטכניקות של טיפול מבוסס חמלה בהורות. דבריה לוו בדוגמאות קליניות והציגו כיצד חמלה וקשיבות עשויים לקדם רגישות לסביבה, מודעות והפחתה של התנהגות אוטומטית.

נמשיך עם מאמר מצוין וחשוב במיוחד מאת ד"ר אלינער פרדס וד"ר רמי טולמץ' אודות חתירה לאיזונים בין אכפתיות לעצמי ואכפתיות לאחר בקשר הורה-ילד. במסגרת דיון מעמיק על מושג האכפתיות, נעים ד"ר פרדס וד"ר טולמץ' בין תיאוריית יחסי האובייקט, הגישה האינטרסובייקטיבית ועולם המיינדפולנס והחמלה העצמית. 

הרצאה נוספת מיום העיון של מכון מפרשים ניתנה על ידי פרופ' גילה חן והתמקדה בחמלה והחלמה מהתמכרות לחומרים פסיכואקטיביים. בדבריה הציגה פרופ' חן את החמלה העצמית כאסטרטגיה לויסות רגשי וכ"הון החלמתי" עבור המתמודדים עם התמכרות.

נמשיך עם הרצאה מצוינת נוספת שניתנה באותו יום עיון, על ידי תומר הרן: מחשבות קליניות ברוח הפסיכולוגיה הבודהיסטית. במסגרת ההרצאה הציג הרן משמעויות שונות של מושג החמלה בבודהיזם, והציע מודל ראשוני לעבודה טיפולית ממוקדת חמלה. את העבודה לפי המודל הדגים באמצעות שני תיאורי מקרה.

נמשיך עם מאמר מרתק בשני חלקים, "לב העניין: חמלה וביופידבק של קצב לב", אותו כתב יוסי ארנרייך. בחלק הראשון של המאמר מתאר איינריך את מקומה המרכזי של חמלה בפסיכותרפיה עכשווית, ובחלקו השני הוא מתמקד ביישומים קליניים מבוססי מחקר פסיכו-פיזיולוגי אודות חוויית החמלה.

ולסיום, מאמר אחרון אודות גישת הדיאלוג הפתוח וחמלה בודהיסטית מאת לימור דר, המציג פרדיגמה חדשה לטיפול בפסיכוזה. במסגרת המאמר מציעה הכותבת סקירה של ערכי היסוד בגישת "הדיאלוג הפתוח", הדגמה של יישומיהם קליניים ובחינה של נקודות ההשקה למושגים מרכזיים בתורת הנפש הבודהיסטית.