במסגרת הרצאתו, חזר ד"ר עמית פכלר אל סיפור בראשית ואל הזוגיות של אדם וחווה, וכן אל "הזוג" הראשון – אדם ואלוהים – ובתוך כך אל "גן עדן" כביטוי אפשרי לנפשו של אלוהים, אשר עליה הפקיד את אדם "לעובדה ולשומרה". ד"ר פכלר דן באתגרי הזוגיות ובסוד הזוגיות הטובה כעבודה המתחדשת יום-יום, בזיקה למושגים הפסיכואנליטיים "הזדהות השלכתית" ודינמיקת מיכל/מוכל לפי ניסוחו של ביון כפי שהוא מתואר בספרם של יהב וויצטום, וכן ביחס ל"שימוש באובייקט" והכרה בנפרדות האחר על פי ויניקוט. לסיום, הוא חיבר בין היבטים אלה במערכת היחסים הזוגית ובין מערכת היחסים בין מטפל למטופל במסגרת טיפול נפשי.
