במסגרת הרצאתה, חוקרת הספרות פרופ' ניצה בן-דב התבוננה בתפיסת האהבה בשתי יצירות של עגנון: "סיפור פשוט" ו"שירה". היא פתחה את ההרצאה בניתוח "סיפור פשוט", והציעה כי בניגוד לטענה הרווחת, סיפור האהבה העומד במרכז היצירה, הוא דווקא כן פשוט מבחינת המהלך הנפשי אשר עובר הירשל. לאחר מכן, עברה בן-דב לניתוח מפורט של הרומאן האחרון והלא-גמור של עגנון, "שירה". היא ציינה כי להבנתה הוא המשך מסוים לסיפור האהבה ב"סיפור פשוט", אך הציעה כי דרמת הבשר והשירה, הנעה מתאוות בשרים תרתי משמע לבין התפוגגות הבשר המותך לשירה – היא גם דרמת אהבה ייחודית.
