כניסת מטפלים לאתר הקהל הרחב
האיזור הזה באתר מיועד למטפלים ולאנשי מקצוע. לאתר המידע ולאיתור מטפלים
לחצו כאן

הקליינט כמרפא אקטיבי לעצמו: סיכום מאמרו של ארתור בוהרט

מאמר זה מתאר טיפול בגישה אינטגרטיבית המבוסס על ההנחה כי המטופל הוא הגורם המשמעותי בתהליך הטיפול והריפוי העצמי.

מאת
אהרון פולט
מאת
אהרון פולט
13/07/2016

מבוא

גישתי האינטגרטיבית מבוססת על ההנחה שהקליינט הוא הגורם המשמעותי ביותר בהצלחת הטיפול. היפותזה זו היא תוצאה של ניסיון להסביר מגוון של ממצאים אשר לפיהם לטכניקות הספיציפיות ולהכשרתו או ניסיונו של המטפל אין השפעה משמעותית על תוצאות הטיפול. מוכר ביותר הוא ה-dodo bird verdict לפיו כל התרפיות אפקטיביות באותה מידה עבור רוב הסימפטומים. כמו כן, נמצא כי פרוצדורות של עזרה עצמית מביאות לתוצאות טובות כמעט כמו טיפול מקצועי. בהמשך לממצאים אלו, ממצא נוסף המצביע על חשיבותו של המטופל עצמו בהצלחת התהליך הטיפולי, הינו כי ההתאמה בין תפיסת המטופל לגבי מה שקורה בטיפול ובין תפיסת המטפל היא משמעותית יותר להצלחת הטיפול מאשר סוג הטכניקה הטיפולית בה נעשה שימוש. כל הממצאים הללו הגיוניים רק אם אנו מקבלים את ההנחה כי הקליינט הוא סוכן אקטיבי בטיפול וכי הוא שואף להשתמש בו על מנת לפתור בעיות.

על פי המודל הרפואי של התרפיה, המטפל הוא מומחה שמאבחן את בעייתו של המטופל ולאחר מכן מטפל בה באמצעות התערבויות ספציפיות. הרבה מן הטכניקות מסבירות את השינוי שמתרחש בתהליך הטיפול כתוצאה של התערבויות נבחרות של המטפל, הפועלות על מבנים דיספונקציונאלים של המטופל תוך כדי עיצובם מחדש. למשל, פרשנויות בפסיכואנליזה "מחזקות" את האגו של המטופל, טיפול קוגניטיבי מבנה מחדש את הקוגניציות הבלתי-מסתגלות של המטופל ושימוש בחשיפה בטיפולי CBT משנה את "מבני הפחד" של המטופל. בניגוד לכך, במאמר זה נטען כי הקליינטים הם שגורמים לטיפול לעבוד. זאת, על ידי העבודה שהם עושים באמצעות התערבויות של המטפל, ללא תלות באסכלה או השיטה עליהן מתבססות התערבויותיו של המטפל. כמובן שבתוך היפותזה זו, איננו מניחים כי הקליינט יכול להשתנות כתוצאה מכל סוג התערבות שהיא. בוודאי כי על מטפלים להעניק הבניות חיוביות ושימושיות ללמידה כדי ששינוי זה יתרחש. יחד עם זאת, בכל גישה טיפולית מרכזית, ישנן סטרוקטורות כאלה. הדבר החשוב ביותר אם כן, הוא קידום קשר תומך, מעודד וממנף המוביל למעורבות פתוחה של הקליינט בתהליך הטיפולי. הנחה זו נתמכת על ידי מחקרים המראים שההשתתפות ומעורבות של הקליינט בתהליך הם הפקטור המשמעותי ביותר ליעילות הטיפול. לפיכך, אנו רואים בטיפול חינוך או סביבת למידה, כאשר כל אחת מהגישות לטיפול מעניקה הזדמנויות שונות ללמידה.

הזדמנויות ללמוד בקשר הטיפולי

ניתן למנות חמש הזדמנויות למידה מרכזיות בתוך קשר טיפולי, באופן החוצה גישות:

ההזדמנות הלמידה הראשונה והחשובה ביותר ללמידה היא הסביבה האמפטית, המקושרת לתרפיה ממוקדת בקליינט היוצרת סביבה מאפשרת ומובנית. סביבה זו מציעה לקליינט הזדמנות לחקור ולחשוב על בעיותיו, בדומה למנחה לתזה שעוזר לסטדנט לחשוב על רעיונותיו הוא. ההבנה האמפטית כאשר היא ממוקדת ועקבית מציעות למטופל סביבה חסרת שיפוטיות המצמצמת את יכולתו ללמוד.

ההזדמנות השנייה ללמידה היא תוצאה של יצירת קשר המעודד למידה אינטראקטיבית ישירה של המטופל. הקליינטים לומדים שהם ראויים להקשבה ולכבוד, שבשיתוף פעולה עם המטפל יכולות להתבהר להם חוויותיהם וכי הם מסוגלים לשלוט בחלק ממה שקורה להם באמצעות פרספקטיבה פנימית. למידה זו מודגשת בגישה פסכודינאמית הומניסטית ובגישות התנהגותיות רדיקליות עכשוויות.

הזדמנות הלמידה השלישית היא הדיאלוג הקונסטרוקטיבי. כאן תפקידו של המטפל, כמו מורה טוב, לשאול שאלות שהן לעתים פרובוקטיביות אך ייעודן תמיד יהיה להעניק פרספקטיבות חדשות. דוגמאות לכך הן הפרשנות הפסיכודינאמית והתשאול הסוקרטי בו נוקטת הגישה הקוגניטיבית. דיאלוג, כשמו כן הוא, מהלך דו כיווני. לכן אין זה מספיק שהשאלה נשאלת על ידי המטפל, אלא יש צורך במטופל שמנסה לענות כדי להוביל ללמידה.

הזדמנות הלמידה הרביעית היא כאשר בטיפול נעשה שימוש בתרגילים מובנים אשר מעודדים את היצירתיות של המטופל, בדומה לתרגילי אימפרוביזציה בשיעורי משחק. בטיפול ניתן לעשות שימוש בטכניקות שונות אשר מובילות את המטפל להשתתפות אקטיבית בטיפול. טכניקות כאלו הן למשל שיטת "הכיסא החם" שבה משתמשים מטפלים חווייתיים, או בשיטות ממוקדות פיתרון כאשר הקליינטים מתבקשים לדמיין כיצד יראה עתידם ('שאלת הקסם').

הזדמנות הלמידה החמישית והאחרונה היא הדרכה ישירה המאפיינת על פי רוב את הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית. במצב של שימוש בהדרכה ישירה המטפל מלמד את המטופל מיומנויות אשר הוא יעשה בהן שימוש עצמאי בחייו. באופן זה, האתגור של קוגניציות דיספונקיונאליות בטיפול CBT אינו משמש רק ליצירת דיאלוג מקדם וקונסטרוקטיבי, אלא גם ללמידה של מיומנות חדשה. 

כל אחת מאפשרויות הלמידה הללו יכולה להתאים לקליינטים שונים או לאותו קליינט בזמנים שונים. במקרה שיפורט במאמר זה נתמקד בשלושה כלים מרכזיים שפורטו עד כה. ראשית הסביבה האמפטית, שנית הדיאלוג המקדם ולבסוף תרגילים מובנים המעודדים יצירתיות מצד המטופל. חשוב להדגיש כי לא משנה איזו הזדמנות למידה אנו מנסים לייצר בטיפול, האלמנט החשוב ביותר הוא שיתוף הפעולה של המטופל. בשיתוף פעולה איני מתכוון לנסיון לגרום למטופל להיענות לאג'נדה שלי, אלא לתרפיה כמפגש טיפולי אמיתי בו שתי אינטליגנציות מצויות בדיאלוג זו עם זו.

תיאור מקרה

סינתיה, פרופסור למתמטיקה בקולג' קהילתי, היתה בת 32 כאשר פנתה לטיפול בעקבות חרדה עם דכאון קל, חוסר אנרגיה ותחושת חשש ודאגה אשר נמשכה מספר חודשים ופגעה לעיתים ביכולת הריכוז שלה. בזמנו, היא הייתה בקשר עם גבר יציב בן 35 בשם פרד. פרד רצה שתנשא לו, תוותר על עבודתה ותהיה אמא. ההיסטורית יחסיה של סינתיה עם גברים הייתה מצומצמת וכללה מערכת יחסים רצינית אחת בלבד כאשר הייתה בקולג'. במהלך התבגרותה היא לא יצאה הרבה אלא התמקדה בלימודים, ועד כה היא דחתה את הדיון האם להתחתן ולהקים משפחה או לא. לעומת זאת, הוריה רצו מאוד שתתחתן. אמה הייתה עקרת בית במשרה מלאה ואביה איש עסקים מצליח. שני אחיה הלכו בנתיב צר וישר, אחד היה רופא והשני עו"ד. שניהם היו נשואים עם ילדים, ולאחד מהם נולד זה מכבר תינוק נוסף. בחג המולד סינתיה הרגישה רע לנוכח המפגש עם ילדי האחים, כאשר היא עצמה עדיין רווקה והיא ידעה בליבה שאמה מאוכזבת ממצב זה.

החרדה של סינתיה "פשוט גדלה" במהלך הזמן, ללא אירוע מכונן. סינתיה קישרה את התעצמות החרדה להולדת התינוק של אחיה, לקשר עם פרד והרצון שלו להתחתן ובנוסף לגילה. משמעות הגיל 32 היתה עבורה התקרבות לגיל המכריע של 35, שמגביל כפי ששמעה בילדותה, את היכולת ללדת ילדים. היא ידעה באופן אובייקטיבי כי יש נשים אשר הביאו ילדים גם לאחר גיל זה, אולם גיל 35 סימן עבורה את הצורך להגיע להחלטה. בנוסף לכך היו עוד סינתיה לא רצתה לוותר על הקריירה כדי להיות אמא. להיפך, היא חשבה לחזור ללימודים ולכתוב דוקטורט במתמטיקה והיה ברור לה כי חתונה והבאת ילד תקשה על התקדמותה. כמו כן היא לא הייתה בטוחה האם היא רוצה ילד והתקשתה להחליט עד כמה הרצון לעשות ילד הוא רצון שלה ועד כמה הוא צורך שנכפה על ידי המשפחה.

קונפליקט מרכזי נוסף אשר ליווה את סינתיה היה הספקות שלה לגבי מיניותה. לפני מערכת היחסים עם פרד היה לסינתיה קשר עם אישה בשם מרתה, אף שמעולם לא חשבה על עצמה כלסבית. מרתה הייתה מתרגלת לאנגלית בקולג' שבו עבדה סינתיה. בין השתיים התפתח רומן אשר נמשך 6 חודשים ומרתה החליטה לסיים את הקשר כאשר הכירה מישהי אחרת. סינתיה חוותה מצוקה רבה בפרידה והיה ברור כי גם היום היא לא התגברה על הפרידה ההיא על אף שזמן קצר אחריה הכירה את פרד. לפיכך הקונפליקטים של סינתיה התרכזו למספר שאלות מרכזיות: האם עליה לשאת את פרד ולהקים משפחה? האם עליה לחזור ללימודים? האם היא לסבית, הטרוסקסואלית או ביסקוסאלית? מה היא רוצה בחייה הפרטיים?.

הגישה האינטגרטיבית המוצעת דרך הטיפול בסינתיה היא "מטא-מודל" וניתן להשתמש בו תוך הסתמכות על מגוון גישות תיאורטיות, כאשר העוגן הוא טיפול הממוקד בקליינט. על פי אוריינטאציה זו לא ערכתי פורמולציה פורמאלית במקרה של סינתיה. אילו עשיתי זאת, הייתי מסכם אותה כסובלת מכישלון באבל על אובדן הקשר עם מרתה, בעלת קונפליקטים לא פתורים עם הוריה, בעלת ציפיות מופנמות שיוצרות קשיים בחייה (הכוונה לקוגניציות דיספונקציונאליות כמו אני חייבת להיות נורמלית, להקים משפחה, לרצות את הורי) וסובלת מהפרעת חרדה הדורשת תוכנית טיפול וייתכן שגם טיפול תרופתי.

לעומת זאת בטיפול בסינתיה אדגים את התפיסה כי הקליינט הוא המומחה לחייו וכי משמעות הסימפטומים שלו תתגלה במהלך החשיפה. איני יוצא מהנחה אוטומטית שהפרעת חרדה כללית, למשל, היא מצב שדורש בהכרח פרוטוקול התנהגותי. להיפך, אני נשאר פתוח לאפשרות שסוגים מסוימים של חרדה מייצגים בעיות מהותיות כקושי לקבל החלטה חשובה בחיים או היעדר חוויה של משמעות אישית כתוצאה מנושאים לא פתורים מהילדות. מכיוון שלא החלטתי, מתוך הנחה שמשמעות הסימפטומים של סינתיה יתבררו במהלך הקשר, ידעתי כי אוכל בהמשך לבחור גישה התנהגותית או פסיכודינאמית בהתאם למה שיעלה בקשר בנינו. למעשה, עם הזמן התברר כי המוקד של הטיפול בסינתיה פחות משהתרכז בחרדה ודיכאון התמקד בקונפליקטים שלה. סינתיה עצמה נטתה לראות את הבעיה כנעוצה בבחירות חיים קשות שהייתה צריכה לערוך ובקונפליקטים שהתעוררו סביבן. היא גם האמינה שמרכיב חשוב הוא משפחתה, הוריה והצורך שלה באישור מצידם למעשיה. למרות שדנו באפשרות לטיפול תרופתי, היא לא הייתה מעוניינת בכך.

בדומה לכך לא עשיתי בשום שלב שימוש בפורמולציה של תיאוריה פסיכופתולוגית משום שאיני מאמין שהיא תורמת משמעותית לטיפול ממוקד המטופל. פסיכופתולוגיה ניתן לנסח במגוון דרכים כגון ביולוגית, קוגניטיבית, פסיכודינאמית, מערכתית או הומניסטית. התיאוריה שלי אינה עוסקת במה גורם לפתולוגיה, אלא במה מסייע למטופל להתגבר על היבט זה באישיותם או בהתנהגותם. ישנו הבדל בין מכניזמים הגורמים לבעיות לבין אלו שמקדמים הבראה. מה שעוזר לאנשים להתגבר על בעיות, ללא קשר למקור הבעיות, הוא קבלת סיוע בגיוס כוחות להבראה עצמית ולחיזוק עצמי (self righting).

שלושה מרכיבים התגלו במהלך ההתערבות עם סינתיה כמפריעים ליכולות פתרון הבעיות שלה. הראשון היה ביקורת עצמית אשר מנעה פתרון בעיות חיובי. הטלת הספק של סינתיה בעצמה באה לידי ביטוי במחשבה שאולי "משהו בסיסי דפוק בה". סגנון חשיבה זה (entity oriented), אשר זיהו קרול דווק ואחרים, פוגע ביכלת להתמודד באופן פרודוקטיבי עם אתגרים לימודיים שונים. כאשר דבר מה אינו מתנהל כשורה, האדם נוטה להתמקד ב'מה הבעיה אומרת עלי' במקום לחשוב איך לפעול כדי לפתור אותה פרקטית בסגנון ממוקד משימה. סינתיה הייתה עסוקה כל כך בשאלה האם היא 'בסדר', עד שיכולתה לפתור בעיות נפגעה. מרכיב מפריע שני הוא חשיבה קטגורית של "או-או" על עצמה ובעיותיה - אני לא יכולה לעשות שום דבר עד שאחליט אם אני הטרוסקסואלית, בי סקסואלית, או לסבית, אני חייבת להחליט באופן חד משמעי האם להתחתן ולהביא ילד או לחזור ללימודים. חשיבה קטגורית היא חלק מתיאוריה פסיכופתולוגית. לדעתי, הבעיה בחשיבה של "או-או" היא שהיא מקשה על שינוי כאשר אתגרים של החיים מתנגשים עם מערכת האמונות של הפרט. למעשה כוונתי היא שהחשיבה הזו כשלעצמה אינה פסיכופתולוגית, אנשים רבים חושבים בצורה כזו ומסתדרים היטב בחייהם והמקום הפתולוגי הוא נוצר כתלות במטופל הספציפי אשר מחזיק באמונות המתנגשות עם סגנון החשיבה הקטגורי. לבסוף, מרכיב אחרון ונוסף שהפריע ליכולתה של סינתיה לפתור בעיות היתה תחושת הפחד והאיום שחשה. כאשר אדם פוחד וחש לא מוגן הוא עלול לתפקד באופן הגנתי במקום לחוש חופשי קוגניטיבית, רגשית והתנהגותית כך שייתאפשר לו לקחת את הסיכון הדרוש לפתרון בעיות פרודוקטיבי.

מקורות

עוד כתבות

בטיפולנט - הפורטל הגדול לשירותים פסיכולוגיים בישראל

פורטל בטיפולנט מציע מגוון שירותים פסיכולוגים במקום אחד, ביניהם אינדקס לאנשי מקצוע, מרכז מידע לפסיכולוגיה, כנסים וימי עיון לאנשי מקצוע ולקסיקון למונחי פסיכולוגיה. פסיכולוגים ואנשי מקצוע יכולים לבקר במאגר המאמרים המקצועיים בפורטל או לבקר במגוון של פורומים פסיכולוגים הזמינים להתייעצות. הפורטל הופך להיות מהמובילים בתחום הפסיכולוגיה בישראל בפרט ובתחום אנשי המקצוע בכלל. התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או חוות דעת ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם מקצועי מוסמך. השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש. שימוש באתר ובתכניו ייחשב כהסכמה מצד המשתמש לתקנון האתר המופיע בעמוד מדיניות פרטיות ותנאי שימוש באתר.