פורסם על ידי צוות בטיפולנט
בתאריך ה-27.2.20 התקיים יום העיון "משפחתולוגיה: הפלונטר שבקשר – המשפחה הרב-דורית שבטיפול". יום העיון נערך מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, וביקש לעסוק באופן בו ניתן לשלב הבנה תיאורטית, קלינית וחברתית של ההיסטוריה המשפחתית אל תוך טיפול במשפחה הרב-דורית. במהלך היום, עסקו המרצות והמרצים באופן בו התהליך הטיפולי מעלה שאלות ועיסוק בפצעים בין-דוריים והתמודדות עם היסטוריה משפחתית מורכבת. ההרצאות השונות התמקדו בזוויות מגוונות דרכן ניתן להתעמק בדינמיקה הבין-אישית והתוך-נפשית של בני המשפחה במשפחות רב-דוריות. בפתח יום העיון בירכו יוחאי נדן וגילה הרן, כאשר בהמשך היום הרצו ד"ר מונה פישביין, ד"ר רות קמחי, ד"ר עלי כ"ץ ונדב כ"ץ, וכן נערכה שיחה של ד"ר חגית ירניצקי עם הסופר דויד גרוסמן.
בהרצאה שהוקרנה בכנס עסקה ד"ר מונה פישביין ביחסים בין ילדים בוגרים והוריהם, תוך הדגשת האופן בו אנשים בוגרים אשר מקימים משפחות משלהם, עשויים להיות רדופים על ידי פצעים וקשיים בלתי-מעובדים ממשפחת המקור בזמן שהם מעצבים את יחסיהם עם ילדיהם ובני זוגם. היא ביקשה לשתף את תובנותיה אודות טיפול במשפחות רב-דוריות, בעודה נעזרת ברעיונותיהם המרתקים של מארי בואן ואיבן בוזורמני-נאז'. הטיפול במשפחה רב-דורית, לדברי ד"ר פישביין, מאפשר לחקור את האופן בו בני המשפחה מושפעים מהמערכת המשפחתית. לטענתה, כך, מתוך התבוננות בהשפעת ההקשר המשפחתי המוקדם על יחסיו בהווה, יכול האדם הבוגר לנוע מעמדה ריאקטיבית, קורבנית ומאשימה, אשר נטועה בעבר ומגבילה את מערכות היחסים בחייו, להתמקמות בריאה בהווה. אינטגרציה של גישה נוירוביולוגית מבוססת יחסים אל תוך מערכת החשיבה של טיפול משפחתי, מזכירה לנו את תפקידנו כמטפלים – לסייע למטופל להוביל את מהלך חייו, בדומה לתפקידו הניהולי של הקורטקס הפרה-פרונטלי במוח, במקום להיות מובל ומוגבל על ידי פצעי העבר.
במסגרת הרצאתה ביקשה ד"ר רות קמחי להציג חומר תיאורטי וקליני אשר שופך אור על האופן בו הקשר בין הורים וילדים הופך ליחסים שוויוניים. ד"ר קמחי סקרה תרומות קליניות עליהן היא מתבססת בבואה לטפל במשפחות המתמודדות בטיפול עם שינויים בגבולות ובהיררכיה בין הדורות. תהליך זה, לדבריה, נעשה תוך התמודדות של בני המשפחה עם מכשולים בין-אישיים ותוך-אישיים, אשר עשויים להתבטא בדור הצעיר ובדור המבוגר באופנים שונים. ד"ר קמחי תיארה כיצד בטיפול ניתן לסייע למשפחה להתאים את הגבולות ההיררכיים בהתאם לצרכים של בני המשפחה. תהליך זה כולל שינוי הדרגתי ומאפשר של הגבול ההיררכי שמפריד בין המבוגרים לצעירים, עד כדי סיומו וכינון מבנה משפחתי בריא הכולל קרבה ואינטימיות בעל גבול בין שווים.
במסגרת יום העיון שוחחה ד"ר חגית ירניצקי עם הסופר דויד גרוסמן על העברה בין-דורית, תוך עיון בספרו האחרון "אתי החיים משחק הרבה". ספר זה נכתב בהשראת סיפור חייה של אווה פאניץ'-נהיר, ידידה קרובה של גרוסמן, אשר לאחר מלחמת העולם השנייה, ומותו של בעלה, הועמדה בפני החלטה בלתי אפשרית: האם להסכים להצהיר על כך שבעלה בגד בשלטון, או להישלח למחנה ריכוז ולדון את בתה לחיים ברחוב. גרוסמן מתאר כיצד בכתיבתו את הספר ביקש להבין, ללא שיפוט, את בחירתה של אווה. בשיחה מרתקת, ביקשה ד"ר ירניצקי להבין, דרך כתיבתו ופרשנותו של גרוסמן, את האופן בו השלכות הטראומה נשזרו במהלך חיי הדמויות שהוא מתאר, והשפיעו על האופן בו התעצב עולמן הפנימי. בהקשר רחב יותר, תיאר גרוסמן כיצד סיפור זה מדגים, בדומה למתרחש במפגש הטיפולי עם משפחות, את הצורך של אנשים בהבנת ההקשר המשפחתי והאישי בתוכו הם חיים ומתפתחים.
