חיפוש

אסטרטגיות חוסן בקרב טרנסג'נדרים - Singh, Hays & Watson, 2011

פורסם על ידי אור ב. שמש

במאמר "העוצמה שבמגוון: אסטרטגיות חוסן בקרב טרנסג'נדרים" (Strength in the face of adversity: Resilience strategies of transgender individuals) שהתפרסם בשנת 2011, מתארים החוקרים Singh, Hays & Watson חמש אסטרטגיות חוסן שמסייעות לטרנסג'נדרים בהתמודדות עם אתגרי חיים, שנמצאו באמצעות ראיונות וקבוצות שיח עם עשרים ואחד טרנסג'נדרים. אסטרטגיות אלו הינן:

  1. בניית הגדרה עצמית ייחודית ועצמאית
  2. קבלת ערך עצמי
  3. מודעות לדיכוי
  4. קשר עם קהילה תומכת
  5. ביסוס ויצירת תקווה לעתיד

בנוסף, החוקרים מצאו שתי תמות נוספות שרוב המשתתפים הסכימו לגביהן כתמות של חוסן:

  • אקטיביזם חברתי
  • שימוש כמודל לחיקוי עבור אחרים

"אני חושבת שיש רמה גבוהה של יצר הישרדותי בקרב הקהילה הטרנסית. כטרנסג'נדרים אנחנו חייבים להיות חסינים. הרי כשאנחנו אומרים 'אני הולך לעשות את השינוי הזה', אנחנו כמובן יודעים שאנחנו עלולים לאבד את הכל: המשפחה שלנו, ילדינו, חברינו, מקום העבודה שלנו ומקום התפילה שלנו. את המקום שלנו בחברה, ובמקרים מסוימים אנחנו אפילו עלולים לאבד את חיינו." בציטוט זה, כריסטינה טרנסג'נדרית שהשתתפה במחקר, מספרת מדוע להבנתה מתעצבות אסטרטגיות חוסן מלכתחילה בקהילה זו.

זהות טרנסג'נדרית

המילה טרנסג'נדר הינה מילה המתארת מגוון רחב של אנשים אשר תחושת המגדר והביטוי המגדרי שלהם לא עולה בקנה אחד עם המין הביולוגי עמו הם נולדו. תחת הגדרה זו ישנן מספר תתי קבוצות ולמעשה טווח רחב של מצבי מגדר ומין (לסקירה רחבה של הטרמינולוגיה הטרנסג'נדרית ותתי קבוצות נוספים ראו Carroll, 2010) שביניהם:

  • MTF – גבר במעבר או שהפך לאישה
  • FTM – אישה במעבר או שהפכה לגבר
  • טרנסקסואל – מי שביצעו או החליטו לבצע פעולה רפואית לשינוי המין (ניתוח או נטילת הורמונים).
  • ג'נדרקוויר – מי שאינם מזדהים עם שני סוגי המגדר.

לרוב המכריע של האוכלוסייה אין כמעט ידע על האוכלוסייה הטרנסג'נדרית. הגזענות, הדיכוי והטרנספוביה כלפי אינדיבידואלים טרנסג'דרים נוטה להיות עצומה ובעלת השלכות נפשיות קשות ביותר. החברה נוטה במקרה הטוב להתעלם מהם ובמקרים רעים להתעמר ולפגוע בהם. זוהי אוכלוסיית המיעוטים שאחוז פשעי השנאה כלפיה הוא הגבוה ביותר בארצות הברית, אך מדינות אינן מציעות חוקים מפורשים שיגנו עליהם, כך שפשעים כנגדם אינם נשפטים כפשעי שנאה. אפשרויות התעסוקה שלהם מוגבלות ולמרות זאת, בדרך כלל, אין חוקי תעסוקה שמגנים עליהם. טרנסג'נדרים נמצאים בסיכון גבוה ביותר לדיכאון, למגורים ברחוב, לסירוב לקבלת טיפול רפואי ולאובדנות. הם אפילו סובלים לעתים קרובות מאפליה והתעלמות בתוך הקהילה הלהט "בקית עצמה.

בכל הנוגע למטפלים, ישנה בורות גבוהה, בדומה לזו הקיימת באוכלוסייה הרחבה, בקרב מטפלים. לעתים קרובות דעות שנשענות על חוסר ידע של המטפל יוצרות את הגישה הטיפולית וטרנסג'נדרים מתויגים ע"י מטפלים כחולים. רק מעט טיפולים מסייעים בהצמחה וחיזוק שלהם במקום בתיוג ו/או ניסיון להכנסתם לתלם המגדרי. בהמשך לכך, אין כמעט בנמצא מחקרים העוסקים בסיוע לטנסג'נדרים בהתמודדות עם הקשיים שהחברה מערימה עליהם ומטפלים שכוונותיהם טובות, לא תמיד יודעים כיצד ניתן לסייע. מתוך כך, במחקר זה החוקרים בחנו מהם גורמי החוסן המסייעים לטרנסג'נדרים, על מנת שניתן יהיה לחזק את הגורמים הללו במהלך טיפולים באוכלוסייה הטרנסית.

אסטרטגיות חוסן בקרב טרנסג'נדרים

1. בניית הגדרה עצמית ייחודית ועצמאית
היכולת להגדיר את הזהות המגדרית באופן עצמאי נמצאה כגורם חוסן. המשתתפים סיפרו שחשוב להם להיות מסוגלים להסביר את המגדר במילים ובתנאים של כל אינדיבידואל/ית, ושהדבר מאפשר להתמודד והתנגד לבינריה המגדרית המקובלת בחברה: "אני לא נופל להגדרה של 'גבר' או 'אשה'. אני לא מזדהה עם התיוג החברתי הזה שהושם עלי מילדותי. אני גבר טרנסי או גבר XX (פרפורמנס גברי, מגדר גברי, מין ביולוגי נשי). אני מגדיר את עצמי. זה מה שמאפשר לי להתמודד עם החברה". ג'יי, טרנסג'נדר שהשתתף במחקר. "אני אני, וזה עוזר לדעת מי אני. אני לא מבולבלת לגבי העובדה הזאת. הדברים השתפרו ברגע שאני הכרתי בזהות שלי בעצמי: אני אישה, וגם אם אני היחידה שיודעת את זה, זה בסדר." אליסיה, טרנסג'נדרית שהשתתפה במחקר.

2. קבלת ערך עצמי
כל המשתתפים במחקר דיברו על החשיבות של ההכרה והקבלה בערך שלהם כבני אדם – הזכות שלהם לחיות את חייהם כאנשים טרנסג'נדרים. המשתתפים סיפרו על זמנים בחייהם בהם הם הגיעו למסקנה כי הם אינם יכולים לשלוט בעולם שמחוץ להם, אך הם יכולים, במקום זאת, לדבוק באמונות חיוביות על עצמם על מנת להתמודד עם הדחק. קבלת הערך העצמי שלהם לא רק חיזקה את תחושת העצמי החיובית, אלא אפשרה להם להגן על עצמם כאשר הדבר נדרש. "אנשים מתנהגים באופן דוחה וצועקים עליי עלבונות בשל היותי טרנסית. זו התמודדות קשה. אבל לפחות אני יכולה להגן על עצמי באסרטיביות ולדבר את הערך שלי וזה מרגיש מדהים ומחזיק אותי", סיפרה אחת המשתתפות במחקר – דבי. החוקרים ציינו כי חלק ניכר מהמשתתפים תיארו בהקשר זה כי התחושה היא כאילו יש להם "מאמן פנימי" המחזיק את תחושת הערך, במיוחד בתקופות קשות, ומסייע להם בהתמודדות. 

3. מודעות לדיכוי
המשתתפים ציינו את החשיבות של מודעות לדעות הקדומות ולאפליה כנגד טרנסג'נדרים כגורם חוסן. הם ציינו שההבנה הזו היית החשובה להתפתחות שלהם וגרמה להם להבין שהדיכוי והאפליה שעברו אינם מכוונים באופן אישי כלפיהם. ההבנה סייעה להם לפתח זהות מגדרית משלהם. בנוסף, כך הם יכלו לזהות מסרים שליליים הנובעים מטרנספוביה ולנסות לא להפנימם. "העולם ממש בנוי כך שהוא לא רואה אותי. אבל זה העולם שטועה ולא אני. כי יראו אותי ויכירו אותי. בימים האלו אני הרבה יותר מודע לאופנים בהם העולם לא רוצה לצאת מ'קופסת המגדר'... אני תופס עצמי ככריש – כרישים צריכים לנוע כל הזמן על מנת להישאר בחיים ולאכול. בדומה לכך אני חייב כל הזמן להיות מודע ולדעת שאני מודע, כדי להיות מסוגל להמשיך להיות אדם טרנסי חיי ומרגיש". דוד טרנסג'נדר שהשתתף במחקר.

4. קשר עם קהילה תומכת
המשתתפים תיארו באופן גורף את החשיבות של קהילה תומכת. לעתים הם היו בקשר עם כמה קהילות כאלו והיו פעילים בבניית הקהילות. חשוב לציין שלא כולם השתתפו בקהילות טרנסיות, חלק היו קהילות דתיות, אומנותיות, פמיניסטיות ולהט"ביות. "להיות חלק מקהילה של אנשים שהם במובנים רבים כמוני, הצילה אותי לאחר חיים שלמים עם אנשים שהתעלמו מקיומי." טיילור, משתתפת טרנסית במחקר.

5. ביסוס ויצירת תקווה לעתיד
סוג נוסף של גורם חוסן שתיארו כל המשתתפים הוא ביסוס ויצירת תקווה באופן פעיל. המשתתפים סיפרו שהם משתמשים באסטרטגיה זו במיוחד מול מצבים של אפליה וגזענות. "כילד אני ממש זוכר את המחשבה שהחזיקה אותי בתקופות קשות ומדכאות: ה-18 שנים הראשונות יהיו קשות, אבל ה-67 שנים הבאות יהיו שלי. תמיד הייתי מודע לכך וזה אפשר לי נקודת מבט חיובית". ג'יי, משתתף טרנסג'נדר במחקר.

תמות חוסן נוספות

  • אקטיביזם חברתי – רוב המשתתפים לקחו חלק באקטיביזם חברתי, לא בהכרח טרנסג'נדרי. חלק ניכר מהמשתתפים הקדישו עצמם לאקטיביזם, חיפשו כיצד ניתן לעשות עוד והיו חשופים לעשייה חברתית רבה.

  • היות מודל לחיקוי עבור אחרים – החוויה של להיות השפעה חיובית עבור אחרים היא חוויה מעצימה ויוצרת חוסן. פעמים רבות החוויה הזאת התרחשה בעבודתם של המשתתפים, כי מלכתחילה הם חיפשו עבודות בהן הם יוכלו לסייע לאחרים, דבר שהקל על שיכוך התחושות הקשות כתוצאה מדיכוי. "אני מקבל כוחות ואנרגיה מהעבודה עם הילדים האלו שמוגדרים כילדים בסיכון. אני מנסה לפתח בהם חוסן ולבצע להם מודלינג של צורת הדיבור העצמי שפיתחתי לשם התמודדות עם קשיים. אני מנסה להיות חיובי למענם וזה מסייע לי להיות חיובי לעצמי." ג'יי, משתתף טרנסג'נדר במחקר.

ניתן לראות כי חלק ניכר מאסטרטגיות החוסן של המשתתפים היו מעבר להתנהגויות אישיות שנלמדו לאורך השנים, אלא היו קשורות לנסיבות חברתיות ולקהילה שסביבם, ששידרה להם באופן זה או אחר את החוסן שלהם כשהם לא יכלו להחזיקו. בנוסף, בכמה תמות שונות ניתן לראות שמשתתפים תיארו את בסיס החסינות שלהם כיכולת להיות מי שהם, למרות הדיכוי והאפליה.

מסקנות מהממצאים עבור קלינאים

אסטרטגיות החוסן שהמשתתפים תיארו במחקר הנן בעלות השלכות משמעותיות למטפלים. ראשית, חשוב שמטפלים יבינו כי הזהות המגדרית הייחודית והאישית חשובה לטרנסג'נדרים, ולכן אין על מטפלים להניח מראש את המגדר של המטופל, להגדיר אותו בעצמם או לדרוש ממטופל לבחור מבין שתי האפשרויות המוכרות כבינארי מגדרית. מטפלים צריכים לשאול על ההגדרה האישית ותחושת הזהות המגדרית של המטופלים ולאפשר להם ליצור מענה מותאם אישית לזהותם. תהליך זה חשוב שיתרחש באינטייק, אך לעיתים ההכרה בזהות המגדרית האישית יכולה להתרחש גם תוך כדי הטיפול. חשוב במיוחד לא לסמן עבור המטופל שיש רק שתי אפשרויות של מגדר (למשל על ידי בקשה למלא טפסי אינטייק בהם יש רק את האפשרויות גבר או אישה). יתרה מזאת, הזהות המגדרית יכולה להשתנות תוך כדי הטיפול גם אם המטופל הגיע בתחושה מגדרית ברורה, ומטפלים מתבקשים לקבל זאת בהבנה ולא לראות זאת כפתולוגיה או רגרסיה בטיפול. כמו כן, מטפלים שמבקשים לבנות חוסן בקרב מטופליהם הטרנסג'נדרים ישאפו לביסוס והעצמת תחושת הזהות המגדרית והכללית שלהם. ניתן לבצע זאת על ידי ביסוס סביבה חיובית ותומכת, לא שיפוטית ופתוחה למגוון רחב של מגדרים.

מטפלים יכולים גם לחזק את תחושת הערך העצמי של מטופלים על ידי עידוד המטופל לנקוט בשיח פנימי חיובי יותר כלפי העצמי ובמקביל לשדר תפיסה חיובית של המטפל את המטופל, שתופנם לאורך הטיפול על ידי המטופל. מטפלים יכולים לחקור לעומק בטיפול את מקורותיהם של התפיסות העצמיות השליליות של המטופלים על מנת להכחידן או להפחיתן. בדרך כלל התפיסות השליליות העצמיות מוטמעות אצל טרנסג'נדרים על ידי הסביבה. מתוך כך, המטפל יכול להפוך למקום מחזק, בהיותו סביבה המקבלת את הזהות של המטופל, מעריכה אותו ומעצימה אותו להתבטא כפי שהוא.

ההבנה כי מודעות לאפלייה הנה גורם חוסן מסמנת למטפלים שידע הוא כוח ועל כן המטפלים מחויבים להיות מודעים לאפלייה ולגזענות, תוך בדיקה עצמית של המטפל לאפלייה הלא מודעת שלו כלפי מטופלים טרנסג'נדרים. בנוסף, חשוב לבדוק עם המטופל כמה הוא מרגיש שי לו את היכולת להגיד ולהביע את התחושות שלו כאשר הוא נמצא תחת אפליה, או אף כאשר המטפל יתנהג בצורה מפלה מבלי משים. לבסוף, למטפל יש תפקיד חשוב בלימוד המטופל על האפליה הקיימת נגד טרנסג'נדרים באם הוא מאמין שההתנכלויות הנן כלפיו באופן אישי. מטפלים צריכים גם לחזק את התגובות של מטופליהם נגד האפליה, המהוות גורם חוסן. על המטפל והמטופל לנסות לזהות משאבי קהילה הנמצאים סביב המטופל ולאפשר למטופל לנצלם לשם יצירת חוסן אישי. במקרים מסוימים מטפלים יכולים לסייע למטופל להתחבר לקהילה המתאימה לו. יש לציין שהקשר בין המטפל למטופל יכול להוות מודל לקשר של המטופל עם אחרים משמעותיים בקהילתו. בנוסף, מטפלים צריכים לפתח את התקווה לעתיד של המטופלים שלהם. לעודד אותם לחשוב על עתיד טוב יותר, לדבר על השינוי החברתי שהם היו רוצים לעשות, וכן הלאה.

לסיכום, התמות שנמצאו במחקר זה מצביעות על כך שטרנסג'נדרים שואבים את החוסן שלהם מתוך ההקשרים האישיים והחברתיים ואלו עוזרים להם בהתמודדות עם אפליה וגזענות. מתוך כך, על מטפלים לשקול מה הם יכולים לעשות על מנת לטפח את גורמי החוסן שנזכרים במאמר זה בקרב מטופליהם הטרנסג'נדרים.

אודות המטפלת - אור ב. שמש

אור ב. שמש הינה פסיכולוגית קלינית מתמחה הפועלת ביחידה לתגובת קרב בצה"ל, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית במכללה האקדמית תל אביב יפו.

ביבליוגרפיה

Singh, A. A., Hays, D. G., & Watson, L. S. (2011). Strength in the face of adversity: Resilience strategies of transgender individuals. Journal of Counseling and Development: JCD, 89(1), 20.