צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 09/19
בחודש הקודם התקיים יום עיון מרתק מטעם מכון מפרשים במכללה האקדמית תל אביב-יפו, אשר עסק ביחסי הגומלין המורכבים והבלתי נמנעים שבין הגוף לנפש. יום העיון שאף לקדם את ההתבוננות הפסיכו-פיזית בשדה הקליני והמחקרי, הנחשבת למפותחת למדי בקהילה הטיפולית בישראל. צילומי ההרצאות המלאים מובאים בגיליון זה באדיבות מכון מפרשים.
ראשית הציגה ד"ר דנה אמיר את המשגתה אודות הממד המטאפורי, הממד המטונימי והממד הפסיכוטי של התופעה הפסיכוסומטית. אמיר תיארה כיצד רמות שונות אלו מכתיבות תופעות גופניות שהן לעתים אנלוגיה לטראומת המטופל, לעתים הסתה של הטראומה המשמרת סמיכות ולעתים התנגדות או התקפה על כל סוג של ייצוג ומשמעות.
בהמשך ומכיוון אחר, דן ד"ר יורי סלע במה שכינה "המפנה אחדותי בפסיכואנליזה", אשר מגולם בריבוי המקפים: פסיכו-סומה, אני-עור, זולת-עצמי וכו'. לטענתו, המקף מכונן נפרדות ואחדות גם יחד ובכך מהדהד תפיסה אינטר-סובייקטיבית של קשר.
זאת ועוד, הציגה מיכל ריק בהרצאתה את גופניות המטפל כבסיס לעבודת עומק אנליטית. מזווית פסיכודינמית, סקרה ריק את החוויות המתקיימות במרחב הפרה-וורבלי ותיארה את החשיבות של הקשבה לערוץ זה באמצעות הגוף בחדר הטיפולים.
בהרצאתו המקיפה, ביקש ד"ר איתן אברמוביץ' לפנות אל הפרקטיקה ולהציע ארגז כלים לאבחון מטופלים הסובלים מהפרעות סומאטופורמיות. ארגז הכלים מאפשר התאמה נכונה בין מטופל לטיפול, מונע תסכול וכעס כלפי מטופלים שאינם משתפרים ומפחית בקרבם תחושות כישלון.
לבסוף, הציג כריס נייוולט בהרצאתו כלים אבחוניים מבוססי מחקר בפסיכוסומטיקה, בניסיון להבין את מי אנו מאבחנים – את הגוף או את האדם? על שאלה זו ניסה לענות הן מהזווית הפילוסופית והן דרך הפריזמה הסובייקטיבית-אישית.
