חיפוש

מה תורם להצלחת הטיפול? גורמי שינוי בפסיכותרפיה

פורסם על ידי צוות בטיפולנט

בתאריכים 26-27.2.20 נערך באוניברסיטה העברית הכנס השנתי של הקבוצה הישראלית למחקר בפסיכותרפיה. השנה, נושאי הכנס התמקדו במאפיינים שעשויים לתרום להצלחתם של טיפולים, וכן בגורמים המעודדים שינוי נפשי וצמיחה עבור המטופל. במסגרת הכנס, הציגו חוקרים ומטפלים רבים את ממצאיהם המחקריים, כמו גם גישות חדשניות לחקר הפסיכותרפיה. הכנס כלל מספר רב של הרצאות וכן סדנאות ומפגשי מעבדה. בתחילת הכנס בירכה פרופ' אוריה תשבי, יו"ר החברה הישראלית לחקר הפסיכותרפיה. נביא לכם כאן חלק מההרצאות והמושבים שהתקיימו במסגרת הכנס.

התערבות קבוצתית במנטליזציה להורי ילדים עם אוטיזם -ד"ר יעל עינב 

בהרצאתה, ד"ר יעל עינב ביקשה לדון בקשיים של הורים לילדים עם אוטיזם בהבנת ופירוש העולם הרגשי של ילדיהם. בקשר הורה-ילד ככלל, וכן בקשר בין הורה לילד עם אוטיזם בפרט, תפקידם החשוב של ההורים הינו לתת תמיכה רגשית לילדיהם ולספק דוגמה אישית ליכולות וויסות רגשי. יכולת זו, טענה ד"ר עינב, מאפשרת שיכוך לחץ וחרדה אצל הילד, ותורמת להתפתחותו. בהקשר זה, ד"ר עינב הציגה התערבות קבוצתית שנערכה בקרב הורים לילדים עם אוטיזם. מטרת ההתערבות הייתה לקדם את כישורי המנטליזציה והוויסות הרגשי של ההורים, שבתורם יקדמו את התמיכה וההרגעה המוענקת לילדיהם.

מגוון התערבויות כמאפיין משמעותי של הטכניקה הטיפולית – ד"ר רועי חן

בהרצאתו ביקש ד"ר חן לעסוק בהנחה נפוצה במחקרים בפסיכותרפיה, לפיה גישות טיפוליות שונות נבדלות זו מזו גם בסוג ההתערבויות של המטפל. ד"ר חן הציע כי ממצאים מחקריים רבים לא תומכים בכך, שכן קיימת חפיפה משמעותית בין סוגי טיפול שונים הן בתוכן והן במגוון של ההתערבויות הטיפוליות. במסגרת הרצאתו המרתקת ביקש ד"ר חן לטעון ששילוב של טכניקות טיפוליות הינו נפוץ ביותר בחלק מהגישות, וכי עצם השימוש במגוון התערבותי הינו מפתח לטיפול מועיל ומיטיב. בהתאם לכך העלה ד"ר חן את הצורך לכלול במחקרים עתידיים בפסיכותרפיה התייחסות מעמיקה למאפייניה האינטגרטיביים של הטכניקה הטיפולית.

מה הופך פרשנות לפרשנות מיטיבה – ליאת ליבוביץ'

במסגרת הרצאתה, ביקשה ליאת ליבוביץ' לדון במאפייניה של פרשנות מיטיבה. ליבוביץ' הציגה תיאור מקרה של טיפול דינמי קצר מועד מתוך עבודתה המחקרית, אשר כלל שימוש בהתערבויות פרשנויות. התערבויות אלה, על פי ההגדרה שהוצגה על ידי ליבוביץ', מבטאות יוזמה של המטפל לפרש קונפליקט לא-מודע ומרכזי בחייו של המטופל. בטיפול הפסיכודינמי, פרשנויות נתפסות כמרכיב מרכזי אשר מאפשר הנעת תובנות ותהליכי שינוי בטיפול. עם זאת, לעתים השפעתן של פרשנויות אינן צפויה, ואף עשויה לפגוע במטופל בהקשרים מסוימים. על כן, ליבוביץ הציעה והדגימה כמה דגשים חשובים שיסייעו למטפלים בניסוח פרשנות מיטיבה.

הזמנה להתבונן על תהליכים בטיפול פסיכודינמי להפרעת אישיות גבולית – ד"ר יוגב קיויתי

בהרצאתו, התמקד ד"ר יוגב קיויתי ביסוד חשוב בטיפול הפסיכודינמי, הכולל את הזמנת המטופל להתבונן במהלך הטיפול בחוויותיו ולהבין את המשמעות הייחודית שלהן עבורו. ד"ר קיויתי טען שתהליך זה הינו למעשה הזמנה למנטליזציה משותפת, אשר מטרתה לאפשר למטופל לעבד חוויות רגשיות ובמיוחד למטפולים בעלי הפרעת אישיות גבולית. הוא ביקש לבחון כיצד מנטליזציה עשויה להסביר את הצלחת הטיפול בשיפור יכולת הוויסות הרגשי, וכן דן באופנים בהם מנטליזציה מאפשרת למטופל לגבש חוויה עצמית מאוזנת ואחידה, ומשפיעה לטובה על מערכות היחסים בחייו.

פאנל בנושא טיפול בהפרעת אישיות גבולית

מטרת המושב הנוכחי, בארגונם והנחייתם של ד"ר דנה צור ביתן וד"ר עמית סעד, מהמרכז לבריאות הנפש שלוותה, הייתה להרחיב את סל הכלים של מטפלים בשירות הציבורי. מטפלים אלה פועלים רבות על מנת להקל את סבלם של בעלי ובעלות הפרעת אישיות גבולית, המהווים אחוז משמעותי מהפונים לטיפול במחלקות בתי החולים הפסיכיאטריים. במסגרת מושב זה, הציגו כמה מומחים גישות שונות לטיפול בהפרעה, תוך התמקדות בעקרונות של גישות אלה, בהבדלים ביניהן וביתרונות לשימוש בכל אחת.

טיפול DDP להפרעת אישיות גבולית – ד"ר רוברט גרגורי

במהלך ההרצאה שפתחה את הפאנל העוסק בגישות שונות לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, ד"ר רוברט גרגורי הציג את Dynamic Deconstructive Psychotherapy, טיפול בהפרעת אישיות גבולית אשר פותח על ידי גרוגרי, פרופסור לפסיכיאטריה ב- Upstate Medical University ומנהל היחידה הפסיכיאטרית לסיכון גבוה (Psychiatry High Risk Program). גישה זו צמחה מתוך היכרותם המעמיקה עם מטופלים בעלי הפרעת אישיות גבולית, והושפעה רבות מממצאים אודות עיבוד רגשי במוח. בדבריו תיאר והדגים ד"ר גרגורי את האופן בו מומשגים הקשיים המרכזיים של בעלי הפרעת אישיות גבולית ב-DDP. כמו כן, הוא הציג את הטכניקות הייחודיות שמשלב טיפול זה על מנת להתגבר על קשיים אלה, לעודד וויסות רגשי ולסייע בהפחתת סימפטומים שנלווים להפרעה.

טיפול בהפרעת אישיות גבולית במסגרות ציבוריות – ד"ר עמית סעד

במסגרת הרצאתו, ביקש ד"ר עמית סעד לעסוק בסוגיות טיפוליות הקשורות להפרעת אישיות גבולית. מנקודת מבטו החשובה של מטפל בשירות הציבורי, הוא טען שהגישות הנפוצות לטיפול במטופלים עם הפרעה זו מובילות לא פעם לתוצאות דומות. ד"ר סעד הציע מספר סיבות לכך, כגון האפשרות שקיימים גורמים משותפים העומדים בבסיס הגישות הללו. לדבריו, הבנת הדמיון והשוני בין גישות טיפוליות יכולה לסייע בהתאמת תכנית הטיפול הפסיכותרפי לכל מטופל.

טיפול סכמה תרפיה בהפרעת אישיות גבולית – פרופ' אשכול רפאלי

הרצאתו של ד"ר אשכול רפאלי התמקדה במודל של גישת סכמה-תרפיה לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. גישה זו, תיאר פרופ' רפאלי, מתמקדת באופן בו חוויות חיים מוקדמות עשויות לעצב סכמות בלתי אדפטיביות אודות האופן בו נתפסים כיום הצרכים הרגשיים של המטופל, ועוד יותר מכך - באופן שבו הסכמות הללו באות לידי ביטוי ביום יום דרך חלקי העצמי (modes) השונים שמאפיינים את התנהגותו של האדם. תוך שילוב רעיונות מעולם ה-CBT, מתיאוריית ההתקשרות וכן מטיפולים מבוססי-רגש, מודל הסכמה תרפיה מאפשר לזהות את הסכמות והמודים הללו, ואת האופן בו הם משפיעים על המטופל בחיי היום יום. לדבריו של פרופ' רפאלי, טיפול זה שם דגש ייחודי על סיפוק צרכים בסיסיים של המטופל, וכן מסייע לו לפתח אסטרטגיות התמודדות בריאות ואדפטיביות.

טיפול ממוקד העברה בהפרעת אישיות גבולית – ד"ר יוגב קיויתי

הרצאתו של ד"ר יוגב קיויתי עסקה בטיפול ממוקד העברה (TFP), טיפול פסיכודינמי המיועד לבעלי הפרעות אישיות, בדגש על הפרעת אישיות גבולית. טיפול זה פותח על ידי אוטו קרנברג ועמיתיו, ומבוסס על תיאוריית יחסי האובייקט של קרנברג. ד"ר קיויתי הציג כיצד מודל ה-TFP ממשיג את הקשיים איתם מתמודדים בעלי הפרעת אישיות גבולית, תוך הדגשת התפיסה של המטופל את עצמו ואת הדמויות המשמעותיות בחייו. בהרצאתו הדגים ד"ר קיויתי כיצד המטפל ב-TFP מסייע למטופל לקדם אינטגרציה של אישיותו ולעודד שינוי נפשי, תוך שימוש בטכניקות ייחודיות וביחסי ההעברה שנרקמים בחדר הטיפול.

טיפול דיאלקטי התנהגותי בהפרעת אישיות גבולית – ד"ר יפעת כהן

במסגרת הרצאתה, ביקשה ד"ר יפעת כהן להתעמק במענה שמציע הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) לבעלי הפרעת אישיות גבולית. הבסיס להתפתחות הפרעה זו, על פי דבריה של ד"ר כהן, הינו קיומה של  פגיעות ורגישות קיצונית באדם, אשר באות במגע עם אווירה קשה ובלתי מתקפת. אלו מובילות לפגיעה קשה ביכולת האדם לפתח וויסות רגשי תקין, לתחושת שנאה עצמית ואף לאימוץ מנגנוני הישרדות שעשויים לפגוע בו בהמשך החיים. בהרצאתה סקרה ד"ר כהן את הטכניקות הייחודיות לשיטה זו, בעזרתן ניתן לסייע למטופל לבנות חיים שראוי לחיותם.