צוות בטיפולנט
כתב עת מקצועי לפסיכותרפיהגיליון 29/18החיים הסודיים של משפחות | חיבוקים שבורים – סודות ושקרים בחדר המיטות | פגיעה מינית מתמשכת בילדות ב"מרחב הסוד" | על סודות בטיפול האישי והשפעתם על הקשר הזוגי| סודות של ילדים וסודות מול ילדים| לחיות בצד הסוד של מחלת נפש במשפחה
בשלהי חודש יוני האחרון התקיים יום עיון מרכזי של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, אשר עסק בדינאמיקה של שקרים וסודות. בדברי הפתיחה שלה בראשית יום העיון, סיפרה גלית פלדמן כי לא שיוותה בנפשה כמה נרחבת השפעתו של נושא זה על חיינו, וכיצד הוא מרבה לפגוש אותנו במרחבים האישיים והמקצועיים כאחד. היא הזכירה כי כולנו נוצרים איתנו סודות ואף משקיעים מאמצים רבים כדי שאלה יישמרו סמויים מן העין, אך בה בעת יש בנו דחף לגלות אותם ולפרוק את המועקה שהם מטילים עלינו. דיאלקטיקה זו של ה"לא-מדובר" מתרחשת ביתר שאת גם בקליניקה, ולכן שמה פלדמן ליום העיון את המטרה לספק כלים שיסייעו לנו כמטפלים להתמודד ברגישות ובתבונה עם תכנים מורכבים אלה.
בפתח הדברים, הוצגה הרצאה מצולמת שהוקלטה במיוחד ליום העיון על-ידי ד"ר איבן אמבר-בלאק, מנהלת מכון אקרמן לבריאות המשפחה בניו-יורק ומטפלת מובילה בתחום הטיפול המשפחתי. הרצאתה סיפקה מבוא מקיף לנושא החיים הסודיים של משפחות, וסבבה סביב הטענה כי עלינו תמיד לחפש את הקונטקסט המערכתי בתוכו צמח הסוד. היא הציעה כי הדבר קשור באופן הדוק לאמונות היסוד שמחזיקה המשפחה באשר לפתיחות וכנות, והזכירה כי קיימים גם חסרונות רבים לחשיפה של מה שהיה מוסתר זמן רב.
זאת ועוד, במרחב האינטימי והמיני נוטים הסודות להיטען בכוחות עוצמתיים במיוחד. בהרצאתה חיבוקים שבורים – סודות ושקרים בחדר המיטות, ביקשה מיכל ניר לדון לא רק במה שאינו מדובר בין בני-זוג, כי אם גם בתוך עולם הפנטזיה הפרטי של כל אחד מהם. האם על המטפל לשאוף לחשיפת החלקים היצריים ואף הפרוורטיים שמבקש העצמי הכוזב של המטופל להסתיר? מה המחיר הנפשי של גילויים, והאם בכלל ניתן למצוא להם מקום במציאות הזוגית? על שאלות אלה ואחרות ביקשה ניר לענות, תוך שהיא משלבת בין תיאוריה, ייצוגים תרבותיים פופולוריים וניסיון קליני עשיר.
מכיוון אחר, העמיקה ד"ר קרן מינץ מלחי בסוג נוסף של סודות, כאלה הנשמרים עמוק בתוך נפשן של נפגעות ונפגעי פגיעה מינית בילדות. בהרצאתה "איים של פגיעה, איים של סוד", עסקה מינץ מלחי בכאב והבושה המוחזקים בידי חלקי עצמי עמם לא ניתן לבוא במגע, אשר מובילים לכך שכל גילוי של אינטימיות נעשה מסוכן ואף בלתי אפשרי. לכן, היא ביקשה לטעון כי תהליכי הריפוי יכולים להתרחש דווקא במרחב הזוגי, תוך ניסיון לכונן חוזה מחודש בין בני הזוג שאינו מבוסס על סוד והסתרה.
כאיש סודם של רבים, מחזיק המטפל ב"מטען" רב עוצמה, ולכן עליו להתייחס ברגישות רבה למה שמופקד בידיו. בהרצאתו "להעיר את הסוד", עסק רועי סמנה בסודות העולים בטיפול הפרטני והשפעתם על הקשר הזוגי והמשפחתי. הוא ביקש לטעון כי חשיפתו של סוד בפני המטפל מהווה אמנם רגע מרגש ומשמעותי בטיפול, אך הוא עלול לחולל רעידת אדמה של ממש בחייו של המטופל ובמערכות היחסים שלו. לצד סקירה מעמיקה של הספרות הפסיכואנליטית בנושא, הציע סמנה כלים לעבודה קלינית מעמיקה ואחראית יותר, המחזיקה את המתח האינהרנטי שבין הצורך להיחשף אך גם להישמר מהאחר. במתח זה עסקה גם ד"ר נעמי אפל בהרצאתה סודות של ילדים וסודות מול ילדים, אשר הציגה ממצאים מחקריים הנוגעים לאופן בו ילדים והורים לומדים לשקר זה לזה. אפל קשרה זאת לתהליכים של הדבקה רגשית, וכן התייחסה לנורות אזהרה המעידות על מצבים הדורשים התערבות מקצועית.
לסיום, בסיפור אישי אמיץ ביותר, תיאר הרב בני וורצמן בכנות מעוררת השראה את הסוד הגדול ביותר של משפחתו – הסתרת מחלת הנפש של אשתו. לאחר 30 שנים של התמודדות יומיומית קשה מנשוא, החליטו וורצמן וילדיו כי הגיעה העת לשבור את מחסום השתיקה, ולספר הכל לא רק לעולם שבחוץ, אלא במידה רבה גם לעצמם.
